בית זית: בעלת נחלה הורשעה בעבירות בנייה ותשלם כ-800 אלף שקל

הליכי משפט שנמשכו כשנתיים בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבין בעלת נחלה במושב בית זית, הגיעו לאחרונה לסיומם לאחר חתימת הסכם פשרה ומתן פסק דין בעניין הוצאות המשפט. התיק עסק בשימושים בלתי מורשים בנחלה חקלאית, בנייה ללא היתר ודמי שימוש בהיקף של יותר ממיליון שקלים. השופט חייב את בעלת הנחלה בהוצאות משפט משמעותיות לאחר שמתח ביקורת על גרירת ההליכים מצדה.

בדצמבר 2023 הגישה רמ"י כתב תביעה בטענה כי בנחלה בוצעו שורה של שימושים מפרים ובנייה בלתי חוקית. בין העבירות שפורטו בכתב התביעה היו: חוות סוסים בשטח של כ‑900 מ"ר, כולל מכלאות, מבני אחסנה ושטח רכיבה, מבנה נגרייה בשטח של כ‑170 מ"ר, יחידת דיור בלתי חוקית שנבנתה בקומת העמודים בשטח של כ‑100 מ"ר, בית עץ בשטח של כ‑30 מ"ר וכן, גידור שטחים ונטיעת עצים תוך שימוש חורג.

רמ"י טענה כי מדובר בהפרה בוטה של הסכם המשבצת, ניצול לרעה של מקרקעי ציבור, פגיעה בצדק חלוקתי ובמשאב הקרקע, וכן עבירות על חוק התכנון והבנייה. כתב התביעה כלל  דרישה לצווי הריסה, צווי מניעה וסעד כספי של 1,188,290  שקל בגין דמי שימוש לתקופה 2015–2022, וכן דמי שימוש נוספים עד הסרת ההפרות בפועל.

בכתב ההגנה טענה בעלת הנחלה כי התביעה הוגשה ברשלנות, תוך טעויות בזיהוי המשק (נטען בטעות כי מדובר במשק אחר), חלק מהמבנים אושרו בעבר על ידי הוועדה המקומית מטה יהודה ומשרד החקלאות,  אין חוות סוסים כלל, מדובר במשק חקלאי פעיל המוחזק בידי משפחתה מאז שנות ה‑50 וכן, כי רמ"י עצמה עיכבה הסדרה תכנונית של עבירות הבנייה.

ב‑15.2.2026 אישר בית המשפט הסכם פשרה מקיף בין הצדדים. ההסכם כולל התחייבות להפסקת כל השימושים המפרים עד ה‑1.3.2026, פינוי כל הבנייה הבלתי חוקית עד 1.3.2026 וצו הריסה לכל המבנים שנבנו ללא היתר.

במסגרת הסכם הפשרה התחייבה בעלת הנחלה להרוס או להסדיר בתוך שנה את החריגות בשטח הנחלה כולל יחידת דיור רביעית בלתי חוקית (בית העץ), יחידת דיור בקומת עמודים (יחידת דיור שלישית), מבנה הנגרייה בשטח של 120 מ"ר, אורוות הסוסים ושני קרוואנים. במידה וניסיונות ההסדרה לא יצלחו – צווי ההריסה ייכנסו לתוקף. בית משפט השלום בירושלים נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.

במסגרת הסכם הפשרה נקבע כי בעלת הנחלה תשלם סכום מופחת ביחס לסכום התביעה המקורי בהיקף של 762 אלף שקל לפי החישוב: בית עץ – 208,147.79 שקל, יחידת דיור 100 מ"ר – 364,512.62 שקל, נגרייה – 96,001.59 שקל, אורוות סוסים – 93,812 שקל. בנוסף: דמי שימוש נוספים ייגבו עד להסדרה תכנונית או הריסה בפועל.

לאחר אישור הפשרה נותרה להכרעה סוגיית ההוצאות. השופט אורן סילברמן קבע כי הנתבעת תשלם לרמ"י 40 אלף שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

נימוקי בית המשפט לחיוב הנתבעת בהוצאות: התביעה התקבלה בחלקה המשמעותי, התנהלות הנתבעת האריכה את ההליך, ההליך היה הכרחי, רמ"י פעלה באופן תקין, הציבור אינו צריך לשאת בעלויות ההליך המשפטי וההוצאות שנקבעו הן מופחתות מאחר שההליך הסתיים בפשרה ובשלב מוקדם יחסית (קדם משפט בלבד).