בית זית: יורשים דורשים הנחה בשימוש חורג – המושב בקו התפר

רמ"י טוענת כי בנחלה החקלאית ובמגרש תעשייתי במושב נעשו עבירות בנייה נרחבות ושימושים חורגים ותובעת דמי שימוש בהיקף של כ-2 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מנהלת שתי תביעות במקביל כנגד יורשי נחלה חקלאית במושב בית זית, בדרישה לתשלום דמי שימוש בהיקף כולל של כ-2 מיליון שקל.

בכתב התביעה הראשון נטען כי בין בעל הנחלה המנוח (שמו שמור במערכת) לבין רמ"י נחתם בשנים 1993-1996, הסכם לפיתוח וחכירת מגרש בגודל של 1000 מ"ר בסמוך למושב בית זית כשהייעוד של המגרש היה תעשייה בהתיישבות ומטרת החכירה הקמת מוסך.

רמ"י טוענת כי במהלך שנת 2000 התברר לה שהחוכר פלש לשטחים הסמוכים למגרש, גידר אותם וצירף אותם לשטחו. ועד האגודה השיתופית בית זית התייצב לצד רמ"י ודרש גם הוא מהחוכר לפנות את השטח אליו פלש.

החוכר הכחיש את הפלישה אך המהלכים להסדרת הנושא לא הושלמו ובשנת 2015 הלך החוכר לעולמו, כאשר הטענות של רמ"י על פלישה נותרו בעינם.

3 צימרים ודירת מגורים

בכתב התביעה שמופנה כנגד מנהל העיזבון של המנוח, ילדיו שמחזיקים בזכויות בקרקע, ילדיו האחרים ונכדיו, נטען כי גודל השטח הנפלש עומד על 500 מ"ר, ובו הוקם מבנה אחסנה בשטח של 100 מ"ר, ו-3 צימרים בגודל של 20-30 מ"ר. בשטח שהוחכר להקמת מוסך הוקם מבנה שהקומה השנייה שלו הוכשרה למגורים בהיקף של 150 מ"ר ובוצעה בו תוספת בנייה ללא היתר בהיקף של 150 מ"ר נוספים.

לטענת רמ"י ב-2017 הודיע מנהל העיזבון כי בכוונתו להסדיר את כל השימושים החורגים במגרש. אולם, בסיור בשטח בשנת 2018 התברר כי היקף חריגות הבנייה והשימושים החורגים אף גדל וכולל כעת מבנה נגריה בשטח של 250 מ"ר ושטח אחסנה בהיקף של 500 מ"ר נוספים, וזאת בנוסף לכל החריגות שהתגלו בעבר ובהן הכשרת הקומה ה-2 למגורים, אשר למרות ניסיונות הסוואה ועבודות איטום זמניות, התברר כי היא עדיין משמשת למגורים של אחד היורשים.

ברמ"י דרשו מהיורשים לחזור לגבולות המגרש המקוריים, להפסיק את השימושים החורגים ולהרוס את המבנים ותוספות הבנייה שהוקמו בלא היתר. אך עד מועד הגשת התביעה בשנת 2020 הדרישות לא נענו.

בכתב התביעה דורשת רמ"י מהנתבעים דמי שימוש לתקופה של 7 שנים, משנת 2013 ועד 2020, בסך כולל של 947,191 שקל כולל מע"מ, וכמו כן, להוסיף דמי שימוש בגין התקופה שלאחר הגשת התביעה עד לפינוי הפלישה, הריסת המבנים והפסקת השימושים החורגים בפועל ובתוספת ריבית והצמדה.

4 יח"ד ומחסן

בכתב תביעה נוסף שהגישה רמ"י כנגד יורשי הנחלה נטען כי בשטח הנחלה הוקמו ללא היתר יחידת דיור שלישית בשטח של 80 מ"ר, יחידת דיור רביעית בשטח של 55 מ"ר, יחידת דיור חמישית בשטח של 38 מ"ר, יחידת דיור שישית בשטח של 110 מ"ר, והסבו מחסן חקלאי בשטח של 200 מ"ר לשימוש מסחרי ללא היתר.

רמ"י טוענים כי מדובר בתביעת המשך לתביעה קודמת, שהוגשה עוד כנגד בעל הנחלה המנוח בימי חייו, הממשיכה עדיין להתנהל בבית המשפט, ואשר בה הציע בית המשפט הסדר פשרה אך זה נדחה על ידי הנתבעים.

בכתב התביעה הנוכחי דורשת רמ"י דמי שימוש בהיקף של 887,625 שקל כולל מע"מ עד לחודש מרץ 2020, צווי הריסה כנגד המבנים הבלתי חוקיים ודמי שימוש נוספים עד הפסקת העבירות בפועל.

הנחת קו תפר

בכתב ההגנה שהגיש מנהל העיזבון בשם היורשים נטען, כי מושב בית זית הוא מושב בקו תפר ולכן עליו ליהנות מהתעריפים של דמי השימוש עבור יישובי קו תפר.

עוד טוענים היורשים כי המבנים במשק נבנו על פי היתר כדין ובאישור של רמ"י. לדבריהם, בעל הנחלה היה אדם תמים וישר דרך, שעבר בחייו אסונות רבים, סבל מנכות עקב תאונת דרכים, ופעל ככל יכולתו לקבלת אישורים והיתרים הנדרשים.

בנוסף, נטען בכתב ההגנה, כי רמ"י מתכחשת להצהרה של מועצת מקרקעי ישראל מאפריל 2019 אשר העניקה שנתיים להסדרת השימושים החורגים בנחלות החקלאיות, ומאז הוארכה בשנתיים נוספות, והיא מסרבת להגיע להסדר עם יורשי הנחלה והמגרש התעשייתי.

עוד נטען בכתב ההגנה כי רמ"י מתכחשת להבטחה להעניק הנחה של 20% בדמי שימוש עבור תקופת המעבר עד להסדרת השימושים החורגים בנחלה וכי חוזה השכירות של הנחלה לא חודש מ-2013 ולכן על התביעה להידחות על הסף.

הדיון בתביעה מתקיים בבית המשפט השלום בבית שמש.