גשר אל הנוף

הווילה שתכנן ועיצב האדריכל יואל יושפה במושב בית זית, היא יצירת אמנות שבמרכזה גשר עץ וברזל יפהפה, הנשלח קדימה לאוויר אל הנוף מרהיב ועוצר נשימה

על מדרון תלול המשקיף אל שכונת עין כרם של ירושלים, בנה האדריכל יואל יושפה בית חלומות, המרחף כציפור בעלת כנפיים ארוכות וצופה מכל חדר על הנוף המהמם שמסביב. "כשעמדתי לראשונה על המדרון בשטח שיועד לבנייה", אומר יואל, "רציתי רק דבר אחד: לצעוד קדימה, לרחף באוויר מעל התהום ולהתבונן בשקט על הנוף מכל הצדדים. זה היה המנוע המניע לתכנון. לא ויתרתי על הרצון הזה, על ההזדמנות הזו, והענקתי אותה לבעלי הבית".

בעלי הבית הם דור רביעי לתכשיטנים ירושלמים, בעלי עסק חובק עולם בתחום התכשיטים, אסתטיקנים בנשמתם. הזוג מנהל מפעל עם יותר ממאה עובדים, בו הם מייצרים תכשיטים מפנינים, אבנים טובות, יהלומים וזהב. בעל הבית מספר: "אני כבר לא רוצה לנסוע לחו"ל, לנפוש במלון, אפילו לא לנסוע לעבודה. יואל השפיע על החיים שלנו. הוא לא תכנן לנו בית, הוא תכנן את מהלך החיים שלנו. כל יום כשאני בא הביתה, הדבר הראשון שאני עושה הוא לצעוד על הגשר, להגיע לפינת הקסומה ולשבת בה לפחות שעה, בשקט וברוגע".

תחושת ריחוף

הווילה הלא שגרתית שתכנן יושפה במושב בית זית, מתפרשת על פני קומה אחת בלבד. חדר השינה של ההורים פורץ קדימה מהבית, כזרוע הנשלחת החוצה ומתעטפת בפרטיות משל עצמה, כאילו הייתה יחידה עצמאית. המדרון התלול, היוצר הפרש גובה בן תשעה מטרים בין מפלס הכניסה למפלס התחתון, מעניק למבנה תחושה של ריחוף, כאשר היציאות מהבית החוצה מובילות לגנים שמשני צדיו. מן הגנים המטופחים יורדים במשעולי שבילים ובמדרגות אבן אל מדשאות וערוגות תבלינים ופרחים, בריכת שחייה ומגרש טניס להנאת כל בני המשפחה, כולל החברים הרבים של הילדים.

מול דלת הכניסה לבית, מתגלה ה"גשר" - מסלול עץ וברזל ארוך הפורץ קדימה, חולף מעל הבריכה ומסתיים ברחבת ישיבה בגודל של כ-5X5 מ"ר. יואל יצר כאן פינה מיוחדת וייחודית; מקום רומנטי לישיבה, להתבודדות או לאירוח אינטימי, המשקיף בזווית של 360 מעלות על הנוף המרתק: עין כרם, הדסה עין כרם, מעיין המים והסכר של בית זית, הגבעות הירוקות ה'טוסקניות' של האזור, אחורה על בית המשפחה, כלפי מטה על הבריכה ומגרשי הטניס... חוויה חושית מדהימה ומעוררת השראה.

על ההחלטה לבנות את הגשר מסביר יואל: "היה לי ברור שאני חייב לפרוס את הבית פריסה כזו שבה מכל מקום רואים את הנוף. לא חשבתי איך הבית נראה, רק מה רואים ממנו. חלקי הבית שועטים לעבר הנוף, נשלחים קדימה. הסלון וחדר השינה הם 270 מעלות אל הנוף בגושים נפרדים. הגשר מגשים את החוויה של להיות באוויר ולהסתכל חזרה אחורנית ולראות את הבית שלך, לחוש את הריחוף. זו לא הייתה החלטה עיצובית בכלל אלא רצון לחוות את הטבע במלוא הדרו, הכי הכי שאפשר".

מבנה נמוך ורך

למרות שהבית שעיצב יואל יושפה הוא גדול, הוא עדיין נראה כשילוב של חדש עם ישן. לכיוון הכניסה הוא נמוך וצנוע ולכיוון הנוף, הוא לא מאיים ולא כוחני, יש בו רכות. זהו מבנה מאד רוחבי וארוך לאורך הכביש, במטרה לראות מקסימום נוף.

הבית מחולק לשלושה אזורים עם גגות רעפים, כמו שלושה בתים קטנים, בחומרי אדמה, וביניהם גגות שטוחים שמבניהם לבנים עם קופינגים אפורים גבוהים. מעין בתים מודרניים שמחברים בין בתים שקיימים המון זמן. השילוב הזה יוצר רוך ומתחבר לאופיים של דייריו; אנשים שמעריכים את הישן, מכבדים את המקום, משתלבים בתוכו ולא מציגים קו חדש של ארכיטקטורה חדשה וכוחנית, אלא צניעות והיטמעות במרקם המקומי.

התחושה בסלון הבית, בשל הטופוגרפיה והבלי הגבהים, היא של ריחוף גבוה באוויר ולכן היציאה החוצה היא הצידה, שם אפשר לשבת תחת פרגולה ולהרגיש את הנוף, כמו בסוכה, כשהצמחייה מטפסת מעל ויש אינטימיות ליושבים. משם, יורדים כמה מדרגות לרחבה יותר גדולה שמאפשרת לארח המון אנשים עם שולחן אוכל ענק, מטבח-חוץ סופר משוכלל, מקררים, ברזי בירה וג'קוזי שקוע בדק עץ שממנו נמזג מפל מים לבריכה שמתחתיו.

לדברי יושפה, המטרה שלו היא ליצור 'בית' במובן הרחב והמהותי ביותר של המילה - בית שילווה את בעליו בכל מקום, בית שגאים בו וכמהים לחזור אליו בכל יום מחדש. הוא רואה בבית המגורים הפרטי פועל יוצא של רחשי הלב של המתגוררים בו, אהבותיהם וחלומותיהם, ומכאן הצורך לשלב רוחניות עם חיבור לחומר, טקסטורות ואדם - שילוב הרמוני ואסתטי.

(מדור העיצוב של "בקיצור" מזמין את הציבור לשלוח כתבות ותמונות של בתים באזור מטה יהודה וסובב ירושלים למייל [email protected] , החומרים יפורסמו לפי שיקול המערכת)