דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 19 בנובמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

טרגדיה של קום המדינה: עולה מעיראק נורה למוות לאחר שנחשד כמסתנן ערבי ובמשך 64 שנים זוהה כחלל אשכנזי

הטרגדיה הזו מקפלת בחובה את תמצית סיפור תקומת ישראל וכאבי קליטת העלייה בשנות ה-50. בסיפור הזה מעורבים שני עולים חדשים, אחד מאירופה והשני מעיראק, המאבק לכיבוש הדרך לירושלים, קשיי ההתיישבות בפרוזדור ירושלים, ונסיון הערבים לחזור לכפריהם לאחר שברחו מהם במהלך מלחמת השחרור.

הטרגדיה הזו מקפלת בחובה את תמצית סיפור תקומת ישראל וכאבי קליטת העלייה בשנות ה-50. בסיפור הזה מעורבים שני עולים חדשים, אחד מאירופה והשני מעיראק, המאבק לכיבוש הדרך לירושלים, קשיי ההתיישבות בפרוזדור ירושלים, ונסיון הערבים לחזור לכפריהם לאחר שברחו מהם במהלך מלחמת השחרור.

הסיפור מתחיל בחורף 1951 בהרי ירושלים. על חורבות הכפר בית מחסיר מתיישבת קבוצה של עולים חדשים מעולי הונגריה ורומניה. הקבוצה מתמודדת עם הסביבה הסלעית וסחופת הרוח, עם אדמת הטרשים, עם הבדידות וקשיי פרנסה ועם בעיית המסתננים.

רק כשנתיים לפני כן, בסוף 1948, התחולל במקום קרב קשה ביותר. לוחמי הגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של עוזי נרקיס יצאו להילחם באנשי הכנופיות הערביות ששהו בכפר ומנעו את התנועה לירושלים, תוך שהם גובים קרבנות רבים מבין היהודים. אחרי שהכפר נכבש בדם רב, ותושביו ברחו, פוצצו לוחמי הפלמ"ח את כל בתי הכפר. זה לא מנע מנסיונות של מסתננים, תושבי הכפר הערבי, לחזור אל אדמות הכפר, שעתה כבר היה מושב שיתופי בשם בית מאיר.

המתיישבים החדשים נאבקו במהלך היום כדי להיבנות בהרי ירושלים הקירחים ובלילה יצאו לשמור על היישוב החדש מפני המסתננים. באחד הלילות בתחילת 1951, זיהה אחד השומרים תנועה חשודה של כמה דמויות. הוא קרא להם לעצור אך בתגובה נענה בצרור יריות ארוך ממנו נפגע. בעקבות כך, הוחלט במושב לירות בכל דמות חשודה ללא אזהרה מראש.

במקביל, החלו להגיע לארץ עשרות אלפי יהודים ממדינות ערב. חלקם הועברו למעברת הר-טוב. התנאים במעברה היו קשים, הדלות שלטה בכל מקום, עבודה לא הייתה בנמצא והמתח בין העולים החדשים, שחלקם הגיעו ממעמד כלכלי יציב ולא ידעו מחסור, היה רב.

בליל הסדר של שנת 1951, בשעת חצות, זיהה השומר במושב בית מאיר דמות חשודה ועל ראשה כאפיה. הוא קרא לעברה לעצור וכשזו ניסתה לברוח, הוא ירה לעברה מספר יריות. הדמות נפלה ובבדיקה התברר כי מדובר באדם כבן 40 בעל חזות ערבית שלראשו כאפיה ובכיסו נמצאה תעודת עולה על שמו של "אליעזר קליינמן".

לשוטרים שהגיעו למקום לא היה ברור הקשר בין ההרוג לבין תעודת העולה. אולם, מכיוון שלא היה מידע אחר, הועברה הגופה לקבורה בבית הקברות בירושלים תחת השם אלמוני, אך השם "אליעזר קליינמן" הועבר למשרד הבטחון כשמו של החלל.

תשעה חודשים לאחר מכן התייצבה בתחנת המשטרה בירושלים נערה בת 17 מבוהלת ונסערת. היא סיפרה כי שמה ג'בלה כדורי היא מתגוררת עם משפחתה במעברת הר-טוב וכי אביה, משה כדורי, נעדר מזה זמן רב וכל החיפושים אחריו העלו חרס. השוטרים החליטו להראות לנערה את אלבום התמונות של גופות האלמונים שהצטברו בתחנה. הנערה הציצה באלבום ולחרדתה גילתה את תמונת אביה.

התברר כי המשפחה לא ידעה לאן נעלם האב וחשבו כי נסע לקרובי משפחה בחיפה, ולכן לא עירבו את המשטרה. במקביל הצליחה המשטרה ליצור קשר עם אליעזר קליינמן שנמצא חי. הוא מסר שתעודת העולה אבדה לו במעברת הר-טוב. בכך נסגרה הפרשה.

 

חלל אלמוני

 

ביום הזיכרון אשתקד במושב בית מאיר הבחינו התאומים, עמיחי ואריאל ברגר, בפרסום "יזכור" של מועצה אזורית מטה יהודה, בשם אליעזר קליינמן, שהופיע כחלל נפגעי איבה של מושב בית מאיר. האחים חובבי ההיסטוריה נטלו על עצמם לגלות מיהו החלל הלא מוכר.

באתר של משרד הביטחון נכתב: "אליעזר קליינמן היה רק ימים ספורים בארץ, ובליל הסדר תשי"א (1951) ירה בו תושב בית מאיר כאשר חשד בו שהוא מסתנן”. האחים שהם בני הדור השלישי במושב ביררו עם זקני המושב ושם התברר כי אכן יש סיפור על כך שבליל הסדר נורה מסתנן במושב, אולם, אף אחד לא שמע מעולם על "אליעזר קליינמן".

האחים פשפשו בארכיונים העיתונים וגילו את הידיעות שבהן דווח על הידי במסתנן האלמוני, שבכיסו נמצאה תעודת עולה, וכן את הידיעה על התלונה של הבת למשטרה. הם המשיכו לחקור בפרשה ואף הגיעו לקברו של ההרוג, בפאתי בית הקברות בשיח' באדר הסמוך למשכן הכנסת. שם אותר קבר אלמוני מוזנח וללא כיתוב מסודר ורק על אבניו נכתב השם "משה כדורי”.

על אף שבעיתונות נודע כי ההרוג הוא יהודי, הגילוי לא חילחל למשרד הביטחון, שהמשיך במשך 64 שנים לזהות את אליעזר קליינמן כחלל נפגע איבה. בעקבות פניית האחים למשרד הביטחון הוחלט שם להוריד את שמו של "אליעזר קליינמן" מרשימת החללים, עם זאת ההחלטה כנראה עדיין לא הועברה למועצה האזורית מטה יהודה, ושם עדיין לא התעדכנו בשינוי.

האחים המשיכו לחקור בפרשה ולפני חודש וחצי הצליחו לאתר את בני משפחתו של החלל האלמוני "משה כדורי". התברר כי שמו האמיתי בכלל היה "חדורי אוסי" (שם פרטי – חדורי). התברר כי אחת מבנותיו עדיין בחיים ויש לו עשרות נכדים ונינים הגרים בעיקר בצפון הארץ.

בני המשפחה של חדורי ז"ל שמעו את הסיפור על נפילתו בתדהמה אדירה. בתו אסתר, שהיא בת 75 היום, ומתגוררת בנתניה התעלפה.

הם מסרו שכל השנים הם לא ידעו מה עלה בגורלו והיכן הוא קבור ובכל השנים שרר יגון עמוק בקרב המשפחה מחוסר הוודאות. לדבריהם, אמרו להם לא לשאול שאלות וככה הם נהגו גם לגבי בנו של אוסי חדורי, סאלם, שנעלם בבית חולים עם עלייתם ארצה, ועד היום הם לא יודעים מה עלה בגורלו.

בתמיכה ובסיוע של האחים ברגר, בסמוך לליל הסדר האחרון, עלו בני המשפחה המורחבת של חדורי אוסי ז"ל לקברו בבית הקברות בשייח' באדר, וקראו עליו קדיש לראשונה מזה 64 שנים.

ביום הזיכרון הקרוב תשתתף המשפחה המורחבת בטקס הזיכרון המרכזי במושב בית מאיר. נכדתו של אוסי חדורי ז"ל, אילנה גבאי, תדליק משואה לזכר סבה. לאחר הטקס יתקיים מפגש מרגש של בני המשפחה עם בני המושב בבית ספר שדה שער הגיא ברמות שפירא.

 

יובל רובין

rubin67@gmail.com

 

 

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?