ביהמ"ש: העלאת מסי הוועד המקומי – רק באישור משרד הפנים

פסק דין של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים קובע כי ערעור על ההנחיה של המועצה האזורית מטה יהודה לוועדים המקומיים של מספר יישובים, כי עליהם לעדכן את מס הוועד שהם גובים, צריך להתברר במסגרת של הליך ערר במשרד הפנים. במטה יהודה מסבירים כי ההנחיה שניתנה למספר יישובים בשנת 2018, נוגעת לעדכון מס הוועד המקומי לפי הוראות ההצמדה של משרד הפנים במשך השנים (שרשור) ואין מדובר בהעלאה של קרן המס.

פסק הדין ניתן בעתירה של הוועד המקומי בית נקופה כנגד ההנחיה של המועצה האזורית מטה יהודה להעלות את מס הוועד המקומי. המושב טען כי ההנחיה ניתנה בחוסר סמכות ויוצרת עיוות של "כפל מס" – משום שחלק ממס הוועד המקומי נגבה באמצעות צו הארנונה של המועצה ולכן יש לכלול אותו כחלק בלתי נפרד ממס הוועד שמוטל על תושבי המושב. הוועד טען כי המועצה מתעלמת מחלק זה של מס הוועד ומסרבת באופן חד צדדי לחשב אותו כחלק ממס הוועד – אשר יש להעביר אותו בשלמותו לוועד המקומי. במקביל דרש הוועד כי המועצה תאשר את תקציב הוועד לשנת 2018 ואת מס הוועד המקומי ללא ההעלאה הנדרשת.

20% מהארנונה הכללית

בכתב העתירה טוען הוועד המקומי כי מאז 1998 מחויבים תושבי בית נקופה במס ועד מקומי המוטל ישירות על ידי הוועד המקומי ובנוסף הם משלמים ארנונה כללית למועצה האזורית מטה יהודה ש-20% ממנה הם מס ועד מקומי שעל המועצה להעביר לוועדים המקומיים. כלומר, מס הוועד המקומי מגיע משני מקורות: מקור פנימי של הוועד המקומי עצמו ומקור חיצוני שמגיע כחלק מתעריף הארנונה הכללית.

הוועד הציג את התחשיב למס הוועד שנקבע בשנת 1998 ואשר בו נקבע כי מס הוועד יעמוד על 14.5 שקל למ"ר, אשר נגבים משני מקורות: 9.59 שקל למ"ר ייגבה הוועד ישירות מתושבי היישוב ו-4.91 שקל למ"ר תהייה במסגרת השלמת מס הוועד מדמי הארנונה שגובה המועצה. תעריף זה היה צמוד למדד לפי הנחיות משרד הפנים.

הוועד טוען כי בשנת 2016 פנתה המועצה אליו והורתה לו להעלות את התעריף של מס הוועד בהיקף של כ-50%, מ-13.69 שקל למ"ר ל-21.73 שקל למ"ר. בוועד התנגדו להנחיה וטענו כי היא נובעת מכך שהמועצה, באופן חד-צדדי וללא הודעה מראש, החליטה להתעלם מחלקו של מס הוועד המקומי בתוך מס הארנונה הכללית.

לטענת הוועד, לקראת סוף שנת 2017 הבהירה המועצה כי לאור התנגדותו להעלות את מס הוועד המקומי לפי הנחיותיה, היא לא תדון בתקציבו ולא תאשר אותו במליאת המועצה עד אשר יתרצה וייענה לדרישה להעלות את מס הוועד לפי דרישתה.

כחודשיים מאוחר יותר, בסוף ינואר 2018, הודיע גזבר המועצה כי התעריף החדש של מס הוועד המקומי יחול משנת 2018 ואילך, וזאת לאור פגמים שנפלו בהתנהלות המועצה, ובכך חזר על דרישת המועצה כי הוועד המקומי יאשר את מס הוועד החדש, וזה תנאי לאישור תקציבו השנתי. יש לציין כי הנחיית המועצה גרמה להעלאות חריגות של מסי הוועד ביישובים מסוימים, לדוגמא בצור הדסה, שם שולש מס הוועד מרמה של 3.70 שקל למ"ר לכ-11 שקל למ"ר.

העלאה לא חוקית

הוועד המקומי בית נקופה פנה למשרד הפנים בדרישה שזה יורה למועצה לחדול מניסיונה להעלות את מס הוועד המקומי בניגוד לדין, ובתגובה זכה לתשובה לקונית שבה נאמר כי "פנייתכם התקבלה במשרד והועברה להתייחסות גורמי המקצוע”. להלן התייחסותם: המועצה האזורית מטה יהודה לא הגישה בשנים האחרונות בקשה לשינוי צו הארנונה בשם הוועד המקומי בית נקופה. במידה ותוגש בעתיד בקשה כאמור, הנושא ידון בהתאם לקווים המנחים שיקבעו ע"י שרי הפנים והאוצר בנושא.

לטענת הוועד המקומי תשובת משרד הפנים מוכיחה כי על המועצה היה לקבל "אישור חריג" מאת שר הפנים להנחיה להעלות את מסי הוועד המקומי, ומשזה לא ניתן – ההנחיה בטלה. לדבריו, כל ניסיונותיו להידבר עם המועצה בנושא זה עלו בתוהו ולא נותר לו אלא לפנות בעתירה לבית המשפט.

במשרד הפנים אישרו בכתב ההגנה כי המועצה האזורית מטה יהודה לא פנתה בבקשה להעלאה חריגה בצו מס הוועד המקומי ולכן גם לא ניתן אישור כזה. כמו כן, אישרו במשרד הפנים כי במטרה למנוע כפל חיובים, רואים את מס הוועד המקומי ואת מס הארנונה של המועצה כסכום כולל של ארנונה המוטלת על הנכס.

במשרד הפנים הדגישו כי המועצה האזורית אינה רשאית להעלות את תעריפי הארנונה מעבר לקבוע בחוק, וזאת מבלי שתוגש בקשה מתאימה לשרי הפנים והאוצר. “העובדה כי המועצה האזורית לא הגישה בקשה כאמור .... אינה חוקית וממילא דינה להתבטל".

עדכון ולא העלאה

שופט בית המשפט המחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים, אברהם רובין, שדן בעתירה קבע כי "המועצה איננה רשאית לדרוש מהעותר לעדכן את תעריפי הארנונה", וכי הדרך לבירור המחלוקת בין המועצה לבין הוועד המקומי היא על ידי הגשת ערר לפי סעיף 136 לצו המועצות המקומיות. השופט הדגיש בדבריו כי הודעת משרד הפנים מהווה דחייה של עמדת המועצה האזורית מטה יהודה.

“הסמכות להטיל ארנונה נתונה לעותר (הוועד המקומי בית נקופה) מכוח סעיף 133 לצו. כיוון שכך הסכימו הן העותר והן המועצה כי הדרך לבירור המחלוקת ביניהן היא על ידי הגשת ערר לפי סעיף 136 לצו", כתב השופט רובין בהחלטתו, "לנוכח הסכמה זו, העתירה מיצתה את עצמה ביחסים שבין העותר למועצה, כיוון שלכאורה, ניתנה החלטה בערר אשר דוחה את עמדת המועצה, ופשיטא שכל עוד לא ישתנה מצב דברים זה, בין אם על ידי ביטול ההחלטה על ידי גורם מוסמך, ובין אם על ידי מתן אישור להעלאה חריגה של תעריף הארנונה, הרי שהמועצה איננה רשאית לדרוש מהעותר להעלות את תעריף הארנונה".

השופט הדגיש כי אין בדבריו משום קביעה האם נפל פגם כלשהו בהחלטה שהתקבלה על ידי המועצה האזורית מטה יהודה או בהליך שהוביל אליה.

לאור ההסכמה כי הדרך לבירור העניין היא באמצעות "הגשת ערר" הודיע השופט כי הוא מוחק את התביעה ושב וציין בפסק הדין: “לנוכח התשובה שנמסרה לעותר לאחר שהוגש הערר מטעמו, פשיטא, שבשלב זה ועד להחלטה אחרת, המועצה איננה רשאית לדרוש מהעותר לעדכן את תעריפי הארנונה, זאת, כאמור לעיל, מבלי לגרוע מזכותה לנקוט בכל הליך משפטי בעניין תשובתו של משרד הפנים לערר שהגיש העותר”.

גזבר המועצה, משה אוחיון, הבהיר כי החלטת בית המשפט אינה נוגעת להנחיה שניתנה ליישובים במטה יהודה. לדבריו, בבדיקה שנעשתה התברר כי היו יישובים במטה יהודה שלא פעלו כנדרש ובמשך שנים לא הצמידו את מס הוועד שלהם באופן שבו הנחה משרד הפנים, כפי שנעשה במס הארנונה הכללית. “לא מדובר בהנחיה להעלאה של מס הוועד, אלא בתיקון העיוות שנוצר, כאשר היו יישובים שנמנעו מלהצמיד את מס הוועד להנחיות של משרד הפנים, ולכן היה צריך להתאים את מס הוועד שלהם לפי ההצמדה הנדרשת על ציר השנים, כולל חישוב של ריבית דריבית", אמר אוחיון.