מבקר המדינה: ליקויים בעיריית בית שמש בנושא פינוי האשפה

עיריית בית שמש העסיקה קבלן פינוי אשפה במשך יותר מ-14 שנה, בלא לקיים תחרות עם קבלנים אחרים, בלא לשקול את המשאיות שיצאו לאתרי פינוי הפסולת, בלא לחייב את הקבלן בקנסות ובלא לקיים סקר שביעות רצון בקרב התושבים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם השבוע (4.7) את דו"ח הביקורת על השלטון המקומי לשנת 2021. בין הנושאים בהם עוסק הדו"ח: פינוי פסולת והטמנתה, שהוא נמנה על אחד השירותים החיוניים שכל רשות מקומית מחויבת לספק לתושביה.

עובדי הרשות המקומית או עובדי חברה קבלנית חיצונית מפנים את הפסולת במשאיות ייעודיות מכלי האצירה לתחנת מעבר. בתחנת המעבר נעשות פעולות למיון הפסולת ולהקטנת נפחה, ומשם היא מועברת להטמנה או למיחזור.

כמות הפסולת המיוצרת בישראל בשנה ביחס לגודל האוכלוסייה גדולה במידה ניכרת מכמות הפסולת המיוצרת בשנה בשאר העולם ביחס לגודל האוכלוסייה. הרשויות המקומיות מתמודדות עם הגידול בכמויות הפסולת ונדרשות לשאת בעלויות הגבוהות הכרוכות בפינויה.

בחודשים יוני - דצמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את נושא פינוי הפסולת בשנים 2018-2020 בעיריית בית שמש. בין הנושאים שנבדקו: השירות לתושב וקידום איכות השירות ברשויות, הטמנת פסולת, חדשנות בפינוי פסולת ועוד.

בבדיקה נמצא כי עיריית בית שמש התקשרה עם אותו קבלן פינוי במשך 14 שנים וכי במכרזים שביצעה לא התקיימה בפועל תחרות בין קבלני הפינוי, בין משום שניגש למכרז קבלן אחד בלבד ובין משום שניגש קבלן נוסף והצעתו נפסלה כי לא עמדה בדרישות המכרז. עיריית בית שמש לא חייבה את הקבלן בקנסות בשנים שנבדקו ולא קיימה סקר שביעות רצון בקרב התושבים בתחום פינוי פסולת.

בנוסף, עיריית בית שמש נאלצה לשנע את הפסולת למרחק של 54 ק"מ נוספים למטמנת אפעה (במקום למרחק של 77 ק"מ למטמנת גני הדס) ומסלול השינוע שלה הסתכם ב-131 ק"מ.

נמצא כי עיריית בית שמש אינה מבצעת שקילת אפס (שקילת רכב פינוי האשפה עם כניסתו לשטח הרשות המקומית לפני תחילת יום העבודה) במשאיות המופעלות בידי קבלן הפינוי האוסף פסולת בשכונות החדשות למרות הדרישה לכך בחוזה עם קבלן הפינוי.

עוד נמצא, כי עיריית בית שמש, לא השלימה את הליך אישור חוק העזר לפינוי אשפה ממקורות עסקיים אלא רק הגישה את התחשיבים שלה לאישור המשרד להגנ"ס.

עיקרי המלצות הביקורת לעיריית בית שמש בתחום מצוקת שטחי ההטמנה שעימה היא מתמודדת: על עיריית בית שמש, בסיוע המשרד להגנ"ס, לקדם פתרונות מידיים להטמנת הפסולת. עליה להגיע להסכמות עם המטמנות על כמויות הפסולת שתוכל להטמין בהמשך ועל דמי הכניסה לכל אחת מהן. בה בעת על העירייה ועל כלל הרשויות המקומיות לקיים פעילויות לחינוך והסברה בקרב תושביהן בנושא החשיבות של צמצום כמויות הפסולת להטמנה בטווח הארוך. בתחום שימוש בכלים טכנולוגיים לבקרה על קבלני פינוי הפסולת מומלץ לעיריית בית שמש לבצע שקילת אפס.

לסיכום: בעשור האחרון קצב הגידול של ייצור הפסולת בישראל הוא כ-2.6% בממוצע בשנה. גידול זה מחייב את הרשויות המקומיות לתכנן את מערך פינוי הפסולת ולהיעזר בכלים טכנולוגיים כדי לאסוף נתונים בנושא ולספק לתושבים שירות יעיל ואיכותי. שטחי ההטמנה בישראל הולכים ומצטמצמים, והמחסור בשטחי הטמנה מוביל לגידול בהוצאות פינוי הפסולת של הרשויות המקומיות ועלול להביא להשלכת פסולת בשטחים לא מוסדרים.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן: "הרשות המקומית משמשת נאמן הציבור בכל פעולותיה, וככזאת היא מחויבת להפעיל את סמכותה בהתאם להוראות החוק. פרקי הדו"ח מעלים על סדר היום הציבורי ממצאי ביקורת חשובים הנוגעים למגוון תחומים".