דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 13 בנובמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מי היה "המרטיר המהולל"?

כנסייה גדולה ומפוארת בת 1500 שנה, מעוטרת ברצפות פסיפס מרהיבות, שהוקדשה לדמותו של "מרטיר" אלמוני וזכתה לחסותו של קיסר האימפריה הביזנטית, נחשפה ברמת בית שמש וממצאיה מוצגים כעת במוזיאון ארצות המקרא

מתחם הכנסיה שנחשף ברמת בית שמש. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

מי היה "המרטיר המהולל" שהונצח בכתובת ביוונית, שלזכרו נבנתה כנסייה גדולה ומפוארת - כזו שהורחבה במימון קיסר האימפריה הביזנטית, טיבריוס השני, בכבודו ובעצמו? תעלומה מסתורית זו מעסיקה את הארכיאולוגים ברשות העתיקות, אשר מנהלים מזה שלוש שנים חפירה ארכיאולוגית בשכונת נווה שמיר 2 ברמת בית שמש, בהשתתפות אלפי בני נוער, במימון משרד הבינוי והשיכון מחוז ירושלים ובניהול קבוצת CPM. משרד הבינוי והשיכון השקיע כ-70 מיליון שקל בחפירות, בשימור ובפיתוח פארקים ארכיאולוגים במסגרת בניית השכונה החדשה, מתוכם הוקצו כ-7 מיליון שקל רק לחפירה זו.

בחפירות הארכיאולוגיות נחשפו שרידים של כנסייה ביזנטית רחבת ידיים ומפוארת, שנוסדה במקום לפני כ-1,500 שנה. הכנסייה מעוטרת ברצפות פסיפס מרהיבות, עשירות בדגמים של עלים, פירות וציפורים, ודגמים גיאומטריים. קירות הכנסייה חופו בציורי קיר צבעוניים, ובחלל המבנה שולבו עמודים שבראשם כותרות מרשימות; חלקן עשויות שיש מיובא.

העיט – סמל הקיסרות הביזנטית. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

בחפירות נחשף מכלול אדריכלי מורכב ששטחו כ-1.5 דונם. במרכז השטח נחשף מבנה של כנסייה בתבנית של בסיליקה – אולם מוארך, שלאורכו ניצבו שני טורים מקבילים של עמודים שחילקו אותו לשלושה: אולם תווך מרכזי ושני אולמות מצידיו. לפני חזית הכנסייה משתרעת חצר רחבת ידיים (אטריום).

שלב הבנייה העיקרי של הכנסייה היה בימיו של הקיסר יוסטיניאנוס במאה ה-6 לספירה (527-565 לספירה). כתובת מסקרנת שנחשפה בשלמותה בחצר הכנסייה מייחסת את המקום ל"מרטיר מהולל".

 

ממצאים נדירים


לדברי בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, זהותו של המרטיר אינה ידועה לנו, ואולם פארו יוצא הדופן של המבנה והכתובות שהתגלו בו, מעידים על כך שמדובר בדמות חשובה. סטורצ'ן מוסיף כי "בארץ התגלו כנסיות בודדות שיש בהן קריפטה ששרדה בשלמותה. הקריפטה היא חלל תת קרקעי שבו, ככל הנראה, נשמרו שרידיו (רליקיות) של הקדוש. אל הקריפטה הובילו שני גרמי מדרגות מקבילים – מהאחד ירדו אל החלל התת קרקעי, ומהאחר עלו בחזרה אל אולם התפילה. באופן זה יכלו קבוצות גדולות של צליינים נוצרים לבקר במקום". קירות הקריפטה חופו בלוחות שיש שהעניקו לה חזות מפוארת.

שני גרמי מדרגות הובילו את הצליינים אל הקריפטה וממנה. צילום אסף פרץ, רשות העתיקות

לדברי סטורצ'ן, חשיבותו של האתר מקבלת משנה תוקף לאור ההרחבה שבוצעה בחסותו של הקיסר טיבריוס השני קונסטנטינוס (574–582 לספירה). מימון ההרחבה על ידי הקיסר ובחסותו מתועד בכתובת יוונית שנחשפה באתר.

"מקורות כתובים רבים מעידים על מימון אימפריאלי של כנסיות בארץ ישראל, ואולם במחקר הארכיאולוגי ידועות מעט מאוד כתובות דוגמת זו שנמצאה ברמת בית שמש", אומר סטורצ'ן. "המעורבות הקיסרית בהרחבת המבנה באה לידי ביטוי גם בדמות עיט גדול פרוס כנפיים – סמלה של הקיסרות הביזנטית, המופיע על אחד הפסיפסים".

מנהל החפירה, בנימין סטורצ'ן, בכניסה לקריפטה. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

חוויה מיוחדת

 

החפירות הארכיאולוגיות באתר התבססו על עבודת אלפי בני נוער, אשר השתתפו בפרויקט כחלק מהחזון החינוכי של רשות העתיקות המבקש לחבר את הנוער למורשת הארץ. בין השאר, חפרו במקום תלמידי מכינות ושנות שירות, בני נוער מבית שמש ומהאיזור, מש"צים, תלמידי מגמות לימודי א"י וארכיאולוגיה שהגיעו לחפור כחלק מלימודי הבגרות שלהם, ותלמידי תיכון שבאו במטרה לממן את המסע לפולין. כל המשתתפים עברו חוויה מיוחדת של היכרות עם עברה העשיר של הארץ, עבודת צוות, ומאמץ פיזי מתגמל. למעשה, מרבית הממצאים בחפירה התגלו על ידי בני הנוער, שלמדו על בשרם את הפתגם "יגעת ומצאת - תאמין".

אלפי בני נוער השתתפו בחפירה במהלך שלוש השנים האחרונות. צילום אסף פרץ, רשות העתיקות

בחפירות נחשפו אלפי חפצים, ומה שנראה כאוסף השלם ביותר של חלונות ומנורות זכוכית ביזנטיים אשר נמצא עד כה באתר בודד בישראל. בנוסף, התגלה באחד מחדרי הכנסייה אגן טבילה יחיד במינו בצורת צלב, אשר נוצר מאבן קלצית, שנוצרת במערות נטיפים.

כאמור, תערוכה המוקדשת לאתר ובה כמה מן הפריטים החשובים שנמצאו תוצג החל מהשבוע (יום ד', 23 באוקטובר) במוזיאון ארצות המקרא.

אגן טבילה בצורת צלב. היחיד המוכר מסוגו בארץ.

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?