דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 19 באוקטובר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מנגישים את ההיסטוריה לתושבים

הכפר היהודי שהתקיים בחורבת אל-כיך במשך יותר מ-1300 שנה הונצח כחלק מגן ציבורי שהוקם בלב שכונת מגורים ברמת בית שמש

מקווה ציבורי בחורבת כיך (צילום: אלדד גרינפלד, רשות העתיקות)

ההתרחבות של בית שמש המודרנית אל הגבעות שמסביב לה ממשיכה לחשוף ממצאים ארכאולוגיים מרשימים המוכיחים כי במשך קרוב ל-1300 שנים התקיימה באזור זה, סביב תל בית שמש, התיישבות נרחבת, פעילה ויצרנית, שכללה עשרות יישובים ועשרות אלפי תושבים. התיישבות זו, שהחלה ככל הנראה במאות ה-7 וה-8 לפני הספירה, הלכה וגוועה סביב המאה ה-7 לספירה, ככל הנראה בסמוך לכיבוש העברי של ארץ ישראל.

מנהלת מחוז יהודה ברשות העתיקות, אנה אייריך-רוז, אומרת כי באזור רמת בית שמש כמעט על גבעה היה יישוב ובחלק גדול מהמקרים ניתן לזהות כי מדובר ביישוב יהודי. אתר חדש שמצטרף כעת לרשימת האתרים הארכאולוגיים שמוכיחים את הטענה הזו הוא "חורבת כיך" הממוקמת בגן ציבורי שבמרכז שכונה חדשה ברמת בית שמש .

חורבת אל כיך נחשפה בשנת 2003 ונחפרה במשך שש עונות חפירה בשנים 2003-2010 על ידי ארכאולוגית רשות העתיקות, אלנה קוגן זהבי. בחפירות נחשפו שרידי יישוב שזוהה כיהודי, אשר נוסד בתקופה הפרסית, כלומר אחרי חורבן בית ראשון ובמהלך המאה השישית לפני הספירה והמשיך להתקיים במשך יותר מאלף שנה.

באתר נחשפו ממצאים אופייניים ליישוב יהודי פעיל שבו גרו ככל הנראה מאות תושבים: בית בד לייצור שמן זית, גת גדולה לייצור יין ומקווה ציבורית מטופחת שניכר כי השתמשו בה באופן תדיר. באתר התגלו גם קנקני יין עם הכיתוב "למלך", ומשמעותו כי הקנקן מיועד לתשלום כמס לשלטון והוא אופייני לתקופת בית ראשון ושני.

אנה אייריך-רוז: "זו חורבה מאוד מעניינת, יישוב של בית ראשון שהמשיך להתקיים גם בתקופה ההלניסטית, וגם בתקופת בית שני עד שלהי התקופה הרומית של המאה השישית לספירה. על כל גבעה באזור הזה היה יישוב. אנו מזהים ביישוב זה וביישובים נוספים באזור רמת בית שמש מקוואות, בתי בד וגתות שנועדו לעיבוד של תוצרת חקלאית מהבוסתנים והכרמים שגדלו כאן בשפע".

המיוחד באתר של חורבת כיך הוא שיתוף הפעולה שבין משרד השיכון לבין רשות העתיקות בניסיון להפוך את הממצאים באתר לנגישים לקהל הרחב ולשלב אותם במסגרת של גן ציבורי שישרת את תושבי השכונה וגם חובבי היסטוריה ועתיקות.

מאיה עובדיה, אדריכלית שימור במינהל שימור ברשות העתיקות מספרת על האופן שבו הוחלט להנגיש את האתר: "האתגר שלנו היה לשלב אתר ארכאולוגי לתוך שצ"פ עירוני ולהנגיש אותו לקהל הרחב. יש לנו יישוב עם חומה, עם תעשייה של שמן זית ויין וגם מקווה טהרה ציבורי. לאור הממצאים באתר החלטנו להתמקד בשלושה מוקדים באתר לשימור: בית הבד, הגת והמקווה הציבורי".

"הגישה בעבר הייתה להקיף אתר ארכאולוגי בגדר כדי לשמור עליו", מסבירה עובדיה, "היום אנו מבינים שצריך להפוך את האתר למרחב קהילתי, למקום של טיולים, להנגיש את האתר לתושבים ולהציג את המעט שנשאר ממנו כסיפור חינוכי לתושבים על יישוב שהתקיים פה לפני אלפיים שנה".

בית הבד בחורבת כיך (צילום: אלדד גרינפלד, רשות העתיקות)

במסגרת עבודות השיקום בפיקוחו של המשמר האזורי, ג'וני איבנובסקי, בוצעו עבודות שימור בבית הבד, בגת ובמקווה הציבורית.

"אפשר ללמוד כאן על הדרך שהיו מפיקים שמן זית", אומר הארכאולוג של בית שמש, צח קניאס, "על אופן הכנת היין ועל אופי החיים היהודיים שכללו טבילה במקווה הציבורי, הן כחלק מפולחן דתי והן כחלק מהייצור של שמן זית ויין שנועדו לבית המקדש בירושלים".

עובדיה: "נותר גן ציבורי שנועד לחוויה חינוכית והיסטורית של אחר הצהרים, שלושה אתרים וחומה שמתחברים באופן יפה ופתוח. יהיה שילוט שיסביר על האתר וייתן את הסיפור האנושי. זו הדרך האמיתית להכיר ולאהוב את האתר".

האזור של רמת בית שמש כולל שפע של אתרים ארכאולוגיים ובהם אום אל דיאב, בית נטיף, כנסיית המרטיר, תל ירמות והאתר הנוכחי. ברשות העתיקות מעוניינים להדק את הקשר עם עיריית בית שמש כדי למנוע ככל האפשר שעבודות השימור ייפגעו על ידי הזנחה וונדאליזם. "תיחזוק האתר בעתיד הוא האתגר האמיתי כי כבר היום יש נזקים לאתר", אומר האחראי על עבודות השימור באתר, ג'וני איבנובסקי.

האתר ייפתח בטקס חגיגי משוף לרשות העתיקות, משרד הבינוי והשיכון ועיריית בית שמש בחודש דצמבר הקרוב.

גת היין בחורבת כיך (צילום: אלדד גרינפלד, רשות העתיקות)

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?