בכנסת מתחו ביקורת חריפה על משרד הפנים: מוביל את הפרדת צור הדסה בחיפזון וללא תוכנית סדורה

יו"ר ועד צור הדסה: הדיון בכנסת הבליט את האופן הלקוי שבו מקדמים משרדי הממשלה את הקמת המועצה המקומית ביישוב ואת האינטרסנטים שבוחשים מאחורי הקלעים

משרד הפנים מקדם בחיפזון לא מובן הקמת רשות מקומית חדשה בצור הדסה וזאת ללא תוכנית סדורה, ללא בדיקה כלכלית, ללא נתונים בסיסיים, כשהוא מוביל את היישוב למצב של אי-ודאות ניהולית ולמצוקה פיננסית, כך עולה מדיון משותף שקיימו השבוע חברי ועדת הפנים והכלכלה של הכנסת. במהלך הדיון התקשו נציגי משרדי הממשלה להשיב על שאלות מהותיות הנוגעות למהלך ההפרדה של צור הדסה מהמועצה האזורית מטה יהודה.

המהלכים להעלאת הנושא בכנסת החלו כבר לפני למעלה משנה על ידי יו"ר הוועד הפורשת, דלית רוסו, ומנכ"ל היישוב, שחר מור. לאחרונה, עם שכירת חברת הלובינג "הקבינט" התקדמו המגעים עם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, חבר הכנסת מיכאל ביטון (כחול-לבן) ועם יו"ר ועדת הפנים, חבר הכנסת ווליד טאהא (רע"ם) והם הסכימו להעלות את הנושא לדיון משותף בשתי הוועדות, וזאת בנימוק ששאלת הוצאת יישוב לעצמאות ניהולית מערבת בתוכה שיקולים מנהלתיים וכלכליים רחבים.

ביום שני (27.6) התקיים הדיון המשותף תחת הכותרת: "השיקולים ואמות המידה לשינוי הסטטוס המוניציפלי של יישובים ובכלל זה ניתוח השיקולים הכלכליים". מטרת הדיון הייתה לעסוק בסוגיה הכוללת של שינוי סטטוס מוניציפלי ליישובים, אולם בפועל עסק רובו ככולו בסוגיית הליך היפרדות צור הדסה ממטה יהודה.

מה החיפזון הפתאומי ?

בראשית הדיון התייחס ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) להודעה המפתיעה של משרד הפנים, על קיצור מיידי בלוח הזמנים שנקבע להליך הפירוד וההקמה של הרשות החדשה בצור הדסה, והקדמת מועד ההיפרדות בשמונה חודשים, מאפריל 2023 לאוגוסט 2022. ח"כ בליאק תהה באשר לסיבות קיצור לוחות הזמנים וטען כי הקיצור יוצר קשיים בהליך ופוגע בתוצאותיו ולאור זאת ביקש לקיים פיקוח פרלמנטרי על הליך ההיפרדות.

יו"ר הוועד המקומי צור הדסה הנכנס, יאיר קמייסקי, הצטרף לתמיהה בנוגע לקיצור לוחות הזמנים. ואף הוסיף וביקר את ההליך עצמו, לדבריו אין נתונים אמפיריים על בסיסם נדרש להחליט בשאלת עצמאות צור הדסה.

אין נתונים ואין שיטה

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון (שהוא בעל ניסיון מוניציפלי רב כראש המועצה המקומית ירוחם לשעבר), התמקד בסוגיית הנתונים וביקש להבין ממשרד פנים וממשרד האוצר מה הקריטריונים שקובעים אם יישוב יוצא לדרך עצמאית. הוא הוסיף וביקש להבין מה הן מקורות המימון של הרשות החדשה, האם ליישוב יש נכסים מניבים, ומה היקף ההשקעה הצפויה בחינוך בהשוואה להשקעה כיום. נציגי משרד הפנים התקשו להשיב על השאלות הללו.

כאשר הוצגה השאלה למשרד האוצר התברר כי למשרד האוצר אין כלל נתונים על העתיד הכלכלי הנשקף לרשות המקומית החדשה. נציג משרד האוצר, ידידה גרינברג, טען כי משרד האוצר אינו מעורב בהליך שמקדם משרד הפנים, אינו מכיר כל תוכנית כלכלית לרשות החדשה ומעורבותו מתחילה רק לאחר הקמת הרשות המקומית החדשה, כאשר זו מגיעה בדרישות למענקים.

בדברי הסיכום לישיבה סיכם ח"כ ביטון, וזאת על דעתו של ח"כ טאהא, כי בדיון התגלו קשיים מהותיים באופן התנהלותה של משרד הפנים המחייבים פיקוח קרוב והדוק של ועדת הפנים והכלכלה על המהלך להפרדת צור הדסה ממטה יהודה.

בין השאר קבע ח"כ ביטון כי במשרד הפנים אין נוהל סדור ואין שיטה ברורה לפיצול והכרזה על היישובים עצמאים מבחינה מוניציפלית. במקביל, נרשמה הודעת משרד הפנים כי הוא מתחייב להקים ועדה מיוחדת שתבחן את הנושא ותציג תוכנית עבודה ושיטת עבודה כיצד מכריזים על יישוב עצמאי בישראל ומה הם התנאים להכרזתו כולל תפקודים כלכליים מנהלים ואחרים. (במשרד הפנים הודיעו כי בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד הפנים לשעבר, רו"ח גבי מימון, אשר נעצר בשנת 2010 בחשד לקבלת דבר במירמה, התפטר מתפקידו ומאוחר יותר זוכה מחמת הספק בבית המשפט).

דרישה לבחון מחדש

ח"כ ביטון שיבח את הרוח הטובה שבה פועלת המועצה האזורית מטה יהודה לפיצול צור הדסה, וציין כי ההחלטה על עצמאות לצור הדסה היא ראויה ונכונה, אך מנגד הדגיש את הצורך לפעול עם בטחונות ועם תוכנית כלכלית רב-שנתית, שתזכה גם לברכתו של משרד האוצר, במטרה למנוע הקמת יישוב שנכשל כלכלית. הוא הוסיף ודרש ממשרד הפנים להציג בתוך שבועיים את התוכנית הכלכלית הרב-שנתית, הכוללת פירוט ההכנסות וההוצאות הצפויות של המועצה העצמאית החדשה.

עוד, ביקש ח"כ ביטון לקבל ממרכז השלטון המקומי נייר עמדה המפרט את עמדתו ביחס להוצאת צור הדסה לעצמאות וכן ביחס להוצאת יישובים נוספים לעצמאות בעתיד, תוך פירוט וניתוח מקצועי של היציבות הפיננסית המובטחת לרשויות המקומיות שיוקמו.

לבסוף, קראו יושבי הראש של שתי הוועדות, ח"כ ביטון וח"כ טאהא, לשרת הפנים, איילת שקד, "לבחון את הפרסום הסופי של הצו לאור הדברים שנשמעו ולאור מצב שבו יש אי ודאות למקורות המימון העתידיים של היישוב העצמאי צור הדסה". במקביל, הועברה בקשה לקבלת חוות דעת של היועץ המשפטי של משרד הפנים בעניין זה. הודעת הסיכום הסתיימה בהתחייבות של חברי הכנסת, "לקיים דיון מעקב בהתאם להתפתחות הדברים וההחלטות שהתקבלו".

אחרונים בשרשרת המזון

לאחר הדיון בוועדה אמר יו"ר הוועד, יאיר קמייסקי: "התמזל מזלנו שהטיימינג של הדיון נפל כשבוע ימים לאחר המכתב שבו הודיע על קיצור הזמנים להקמת רשות מקומית עצמאית בצור הדסה. ח"כ ביטון שאל את נציג משרד הפנים האם יש נתונים כלכליים שהם יכולים להציג לגבי התקציב השוטף העתידי של צור הדסה, הוא חזר על השאלה שוב ושוב, אולי 10 פעמים, עד שבשלב מסוים איבד את הסבלנות והעיר לאנשי משרד הפנים על כך שאין להם נתונים. כלומר. התברר שאפילו למשרד הפנים אין תמונה כלכלית איך הולכת להיראות צור הדסה עצמאית בעתיד, ואין להם אומדנים, ואז הוא שאל מה בוער עכשיו ובתגובה נציגי משרד הפנים שתקו. בכך תרם ביטון הרבה מאוד בשביל היישוב".

הצלחת להבין מה עומד מאחורי החיפזון של משרד פנים?

" להבנתי, מעבר לאפשרות שיש פה אינטרס פוליטי של שרת הפנים, יש גם אינטרס של משרד השיכון שרוצה את צור הדסה עצמאית כדי לקדם את השיווק של יח"ד בסנסן ב' ובמקב"ת, וזאת משום שהוא נתקל בהתנגדות של מטה יהודה לשיווק. כדאי לזכור שהיישוב עדיין לא התאושש מהמהלך להקמת שכונת הסנסן".

עם איזה תובנות יצאת מהדיון?

"הדיון הזה חידד אצלי את ההבנה שמשרד הפנים פועל בנושא הקמת רשות מקומית חדשה בצור הדסה ללא מתודולוגיה סדורה, ללא עבודת מטה, ללא הבנה איך בונים יישוב שנפרד ממועצה אזורית, וזאת לאחר ארבע שנים של דיונים בוועדות שונות. מתברר שבשאלת העצמאות שלנו יש הרבה שחקנים עם אינטרסים שונים, אבל אנחנו, תושבי היישוב, נמצאים בסוף שרשרת המזון".