דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 21 באוגוסט 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

במוצא בייתו לראשונה את העז

העדויות המוקדמות ביותר לביות עזים נמצאו באתר פרהיסטורי ענק בן 9000 שנה, הגדול במזרח התיכון ואחד מהגדולים בעולם, שנחשף בעמק מוצא

היישוב הענק שהתגלה בחפירות בעמק מוצא. צילום אווירי: איל מרקו, רשות העתיקות

הארכיאולוג ד"ר חמודי חלאילה לא מסתיר את התרגשותו: "מצאנו את העדויות המוקדמות ביותר עד עתה לביות עזים. היום אני יכול להגיד בוודאות שביות העז היה פה במקום הזה עם כל התנאים האופטימליים שהיו כאן. שרידי עצמות נמצאו ונבדקו במעבדות שונות והוכיחו כי העז שנמצאה במוצא הייתה מבוייתת לגמרי”.

השבוע נחשפו הממצאים שהתגלו באתר מוצא (בעמק שבין מוצא עלית לבין בית זית) הנמצא על גדת נחל שורק, ליד מעיינות ובסמוך לעמק פורה ולדרך הקדומה שהובילה מהשפלה לירושלים. הממצאים שהתגלו בחפירה היסודית שהתנהלה באתר במוצא חושפים יישוב ענק מהתקופה הנאוליתית (9000 לפנה"ס) הגדול ביותר המוכר באזור דרום המזרח התיכון (לבנט) ואחד מהגדולים בעולם. היישוב השתרע על כ-300 דונם וחיו בו 2000-3000 נפש, במה שנחשב להיקף יוצא דופן בתקופה ההיא. האתר ננטש באזור 7400 לפנה"ס, כלומר חיו ביישוב זה כ-1600 שנה.

החפירות נוהלו במשך שנה וחצי על ידי ד"ר חמודי חלאילה וד"ר קובי ורדי, מטעם רשות העתיקות, ביוזמה ובמימון של חברת נתיבי ישראל, וזאת כחלק מההכנה לסלילת כביש 16, שיחבר בין כביש מס' 1 לדרום העיר ירושלים (אזור 'בית וגן'). התקציב לחפירות אלה היה גדול במיוחד ובאתר עבדו במשך השנה וחצי האחרונות 200-300 פועלים בפיקוח של כ-20 ארכיאולוגים מוסמכים ועשרות סטודנטים.

לדברי מנהל מחלקת פרויקטים בחברת נתיבי ישראל, המהנדס גלעד נאור, "זוהי זכות גדולה עבורנו שבאמצעות פרויקטי תשתיות התחבורה של 'המחר' מתאפשרים גילויים כה מיוחדים בהיסטוריה המפוארת של ארצנו".

עדויות לעז המבוייתת הראשונה בהיסטוריה

אתר ייחודי בעולם

"לא היה ולא קיים אתר בסדר גודל כזה בכל המזרח התיכון, במיוחד על רקע הבנייה הרציפה שנמצאה באתר הכוללת תכנון מסויים. בין הבתים יש דרכים, סמטאות, מקומות ציבוריים ובנייה פרטית. הייתה הנהגה שתכננה את היישוב, וזה יוצא דופן", אומרים מנהלי החפירה.

ד"ר קובי ורדי מסביר את ההיקף הגדול של שטח האתר: “כאשר אתה חי ביישוב קבע, יש לך בית לשמור עליו, ועדר לטפח שאתה מוציא למרעה, אתה זקוק למרחב כדי להחזיק אותו. זו הסיבה שהיישוב התפתחת מהאזור של תל מוצא שהוא בעל שטח קטן לאזור של עמק מוצא הרחב יותר".

בחפירות נחשפו מבנים גדולים, הכוללים חדרים ששימשו למגורים, וכן מתחמים ציבוריים ואזורי פולחן. הבתים נבנו מלבני בוץ (שנהרסו לחלוטין) על יסודות של אבן טבעית שנותרו. הכניסה לבתים הייתה או מלמעלה בעזרת סולם או דרך צוהר בקיר. בין המבנים נחשפו סמטאות, המעידות על תכנון מתקדם של היישוב. במבנים נעשה, לעיתים, שימוש בטיח, ליצירת רצפות ולאיטום מתקנים.

ד"ר חמודי חלאילה עם קערית מהתקופה הנאוליתית. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

חקלאות מפותחת

בתוך היישוב נחשפו מחסנים בנויים, שהכילו כמות אדירה של קטניות, בהם בולטים זרעי עדשים. השתמרות הזרעים מעוררת השתאות לאור גיל האתר. ממצא זה, מלמד על עיסוק אינטנסיבי בחקלאות. בנוסף, ניתן להסיק שמהפכת הביות הגיעה לשיאה בשלב זה: עצמות בעלי החיים באתר, מעידות על כך שאנשי היישוב הלכו והתמחו ברעיית צאן, ומקומו של הציד בכלכלת הקיום הלך והצטמצם.

"יש לנו עדויות לביות צמחים ולחקלאות בהיקף גדול. נמצאו כלים ובהם מאות אלפי זרעים של עדשים, פול, חומוס, חיטה, שעורה", מספר ד"ר חלאילה, "חוץ מציד, התושבים כאן גידלו גידולים חקלאיים בהיקף שהותיר להם עודף. יחד עם הממצאים שמגיעים מתרבויות אחרות מראה שהאתר הזה היה אתר מרכזי שקיים סחר חליפין והציע לתרבויות האחרות עודפי עדשים, חומוס ופול וקיבל חומרים מבחוץ".

כאמור, את ההתרגשות הרבה ביותר מעוררים הממצאים על כך שביישוב הקדום בייתו לראשונה את עז הפרא, תהליך אטי שנמשך על פני 200-300 שנים. עד עתה נמצאו העדויות המוקדמות ביותר לעז מבויתת באזור הרי הזגרוס שבצפון מערב איראן משנת 7500 לפני הספירה. העצמות של עז מבויתת שנחשפו במוצא הן בנות 8500 שנה, כאלף שנים לפני כן, ולדברי חמודי זו הוכחה מוצקה כי העז המבויתת היא יציר כפיה של התרבות הקדומה שפעלה באזור ירושלים.

התושבים ביישוב הקדום החזיקו בעדרי צאן ובקר. במקביל עסקו בציד של איילות, צבאים, וגם שועלים וזאבים. בכל אזורי החפירה נחשפו כלי צור רבים שיוצרו באתר, בהם אלפי ראשי חץ ששימשו לציד ואולי גם ללחימה, גרזנים ששימשו לכריתת עצים, וסכינים מצור. הציד נעזר בראשי חץ מלוטשים מאבן צור שנטבלו ברעל העשוי מצמח "קיסוס קוצני". פגיעת החץ בחיה הייתה גורמת לשיתוקה וכך הצייד היה יכול ללכוד אותה.

סימנים ליישוב מתוכנן. ד"ר יעקב ורדי באתר הקדום. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

חיי קהילה ומסחר

ליישוב הייתה מנהיגות והמנהיגים שחיו בבתים יחסית גדולים עם רצפות מטוייחות ואפילו צבועות בצבע אדום. השלד הקדום ביותר שנמצא באתר היה של אדם בן כ-62 שנה.

המנהיגים שהלכו לעולמם נקברו תחת רצפת הבית, ולהערכת הארכיאולוגים, לאחר תקופה מסוימת הקבר נחפר, הגולגולת הוצאה כדי לכייר ממנה מסיכה מחימר. נמצאו הרבה שלדים של ילדים ועוברים. ד"ר חמודי מסביר כי כשיש יציבות, יש הרבה ילודה ומאן גם הרבה תמותה.

"במקום שבו אנשים חיים, יש גם מתים: באתר נחשפו קבורות בין הבתים ובתוכם, כאשר בחלקן הונחו מנחות קבורה שונות – חפצים שימושיים או יקרי ערך, אשר האמינו שישרתו את המת בעולם הבא. מנחות קבורה אלה מעידות שכבר בתקופה קדומה זו, יושבי האתר קיימו יחסי סחר עם מקומות רחוקים. בין היתר, נמצאו בקברים פריטים ייחודיים מאבן שמקורה לא ידוע, פריטי אובסידיאן (זכוכית געשית) מאנטוליה, וקונכיות שחלקן הובאו מהים התיכון וחלקן מהים האדום”.

עוד התגלו באתר אלפי ראשי חץ, תכשיטים ופסלונים שעיצבו הקדמונים. בחפירה נמצאו צמידי אבן במספר סגנונות, אשר עוצבו ביד אמן. "על פי גודל הצמידים, אנו משערים שענדו אותם בעיקר בשלב הילדות", אומרים החוקרים. "כן מצאנו חרוזי בהט שעובדו בקפידה, ותליונים וצמידים שאותם הכינו מצדף אם הפנינה".

ד"ר ורדי: “הוכחות לפולחן ציבורי לא נמצאו (מקדש, מזבח) וככל הנראה זה התמקד בצמיד שניתן לילדים בגיל צעיר. המסורת נשמרה בעיקר סביב אופן הקבורה. הקברים היו מתחת לבתים וזה מראה רצון ולהישאר קרוב למתים. נמצאו גם חדרים קטנים שאולי שימשו לעבודת פולחן”.

 

נטישת האתר

הסימנים לנטישת האתר הקדום במוצא היה בסביבות 7400 לפנה"ס. הסיבות לנטישה הן ככל הנראה קריסת התשתיות, כגון מקורות מים וקרקע למרעה, ששימשו את המתיישבים הקדומים.

ד"ר ורדי: “יישוב בסדר גודל ובהיקף כזה של גידול עדרים סובל מזיהום גובר של מקורות המים ושל הקרקע. וכך מתחילה התפוררות של הקהילה והיישוב ננטש". לדברי ד"ר חלאילה התושבים שנטשו את המקום היו אלה שככל הנראה הקימו יישובים קטנים יותר שנחשפו באזור אבו גוש ובאזור אשתאול.

חרוזים ממצרים עשויים אובסידיאן. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

ממצאים דרמטיים

"חשיפת האתר הענק במוצא מעוררת עניין גדול בעולם המדעי, והיא משנה את מה שהיה ידוע לגבי התקופה הנאוליתית באזור", אומרים ד"ר חלאילה וד"ר ורדי, “עד כה, האמינו שאזור יהודה היה ריק, ושאתרים בסדר הגודל הזה התקיימו רק בעבר הירדן או בצפון הלבאנט. במקום חלל יישובי מתקופה זו, נמצא אתר מורכב, שבו כלכלת קיום מגוונת, וכל זה רק עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח. כל הממצאים תועדו בטכנולוגית תלת-מימד חדשנית, כך שנוכל להמשיך ולחקור את האתר גם בסיום החפירה".

לדברי עמית ראם, ארכיאולוג מחוז ירושלים של רשות העתיקות, "בצד ההתרגשות וחשיבות הממצאים, רשות העתיקות מודעת לצורך החיוני ביצירת כביש גישה נוסף לירושלים. חשוב לדעת שאחוזים ניכרים מהאתר הפרהיסטורי שסביב החפירה נשמרים. כמו כן, רשות העתיקות מתכננת לספר את סיפור האתר במקום בעזרת תצוגה ואמצעי המחשה. בתל מוצא, הסמוך לחפירה זו, משומרים בימים אלה לטובת הקהל הרחב שרידים ארכיאולוגים קדומים, ופעולות שימור והנגשה לחיבור הציבור למורשתו הקדומה, נעשות גם בתל בית שמש – בו הכביש צומצם משמעותית לטובת הארכיאולוגיה, ובתל ירמות שבשפלת יהודה".


 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?