בריאות וסכנה בצמחי האזור
בעלי חיים שונים סיגלו לעצמם אכילת צמחי בר לצורך רפואי, וגם בני האדם למדו במשך אלפי שנים להשתמש בצמחי המרפא לשיפור הבריאות
פרג מצוי
בעלי חתולים שבינינו יכולים לראות מדי פעם את החתול שלהם נוטש את צלחת המזון שלו, יוצא אל הדשא ומתחיל לפתע ללעוס את עלי הדשא או היבלית. זה מפתיע, משום שחתול שייך למשפחת הטורפים ותפריט המזון שלו אינו כולל צמח כלשהו. אלא מה? מסתבר שכאשר החתול, כמו בעלי חיים אחרים, סובל מבעיות עיכול, כאב קיבה או שלשול, איכשהו הוא יודע שצמחים מסוימים עשויים לסייע לו להתגבר על החולי.
ההכרה בכך שלצמחים על חלקיהם השונים, מהפרי, התפרחות והעלים ועד לגבעולים, לשורשים, לבצלים ולפקעות יש השפעות שונות על גופם של בעלי החיים ידועה לאנושות מזה עידן ועידנים.
קורנית
צמחים רעילים
בעלי חיים שונים 'יודעים', שאסור לגעת בצמח מסוים, כמו למשל, צמחי הכלח הגדלים באחו, אשר מתנשאים מעלה ופותחים את תפרחתם הרחבה. חיות העדר היוצאות למרעה, פרות ועזים, לא תגענה בהם וזאת מכיוון שהם רעילים במיוחד וגורמים למותו של המעז לנגוס בהם.
איך בעלי החיים יודעים זאת – ובכן, על כך אין לי תשובה – אבל כעובדה, צמחים רעילים שכאלה נותרים בשדות בשלמותם.
בכתבה על החצב, סיפרנו כי בצל החצב הגדול, שלכאורה היה יכול לשמש כמאכל לבעלי חיים שונים, מוגן היטב משום שבעלי החיים נזהרים מלגעת בו, והם יודעים מדוע. הבצל של החצב הוא רעיל מאוד.
כרבים אחרים כמותו (גיאופיטים) פיתח החצב רעל חריף, הפוגע בבעלי-חיים ולא בצמחים, ופיזר אותו ברקמותיו בבצל ובעלים. הרעל כולל גליקוזידים הפועלים על הלב, וחומרים הגורמים לגירוד בעור.
כנגד בעלי-חיים היודעים שלא לספוג את הרעל לגופם אוגר החצב ברקמותיו גם מחטים זעירות, עשויות אוקסלט הסידן, הפוצעות את דופן המעי ואת צינורות הדם שבו, וכך מחלחל הרעל לתוך הדם.
בימי הביניים הכירו את תכונותיו הרעילות של בצל החצב והשתמשו בו כסם ממריץ ללב, וכסגולה לפריון.
שיח אברהם
ידע קדום
בעלי חיים שונים סיגלו לעצמם אכילת סוגי צמחים שעשויים לעזור להם, והם סיגלו זאת לעצמם כידע נרכש העובר מדור לדור. בני האדם צפו בהם ואפשר שחיקו אותם, וזה מקדמת דנא.
ציורי האדם הקדמון, שהתגלו על קירות מערת לאסקו בצרפת וגילם נקבע בבדיקת פחמן 14 לתקופה שלפני בין 15,000 ל- 25,000 שנה, מעידים בין היתר לא רק על הכישרון האומנותי של קדמוננו, אלא על שימוש בצמחי מרפא.
בהרי האלפים שבשוויץ, התגלתה לא מכבר גופת אדם קפואה בת למעלה מ-5000 שנה, שזכתה לכינוי "איש הקרח", ובין כליו נמצאו צמחי מרפא ששמשו אותו, כך משערים, לטיפול בטפילי מעיים.
שום מצוי
שמאנים וקוסמים
בניגוד לעולם החי שאינו יכול להעביר את הידע הנרכש בכתובים, בני האדם, מעבירים ידע נרכש מדור לדור באופן מסודר ונרחב. בקהילות שונות ברחבי תבל, מאפריקה ועד סין, מן הילידים בדרום אמריקה ועד האבוריג'ינים באוסטרליה, הלך והתפתח המעמד של בעלי הידע הרפואי שבשבט, זה שהתמחה ברפואת צמחי המרפא, ואשר אליו נשאו אנשי השבט את עיניהם בעת כאב, פציעה וחולי.
הרופאים הקדומים, ההרבליסט, השמאן, הקוסם, למדו את סודות הריפוי באמצעות צמחים שונים וזאת מהתבוננות במנהגם של בעלי החיים החולים, על בסיס הניסיון המצטבר בשבט, או במסגרת ניסיונות שערכו על גופם שלהם עצמם.
ככל שחלפו השנים כך הלך הידע והצטבר, ולאורו פעלו מומחי הרפואה של השבט. הם למדו על תכונות הצמחים, יכולותיהם, תרומתם לגוף האנושי והסכנות שהם טומנים בחובם.
הרופאים הקדומים ידעו כי לכל צמח יש השפעה מסוימת ושילוב נכון בין צמחים הוא הסוד שמאפשר לתמוך באופן מאוזן בגוף האנושי, כאשר התכונות החיוביות של צמח אחד מחזקות את אלה המצויות בצמח אחר.
במצרים, למשל, נמצאו על גבי פפירוסים קדומים מהמאה ה-16 לפנה"ס (לפני 3600 שנה!) לא פחות מ- 877 מרשמי תרופות העשויות משילוב צמחים כמו מור ולבונה, שומר ושמן דגים (קיק).
גם בארכיונים שומריים ובבליים נמצאו לוחות חרס כתובים בכתב היתדות ובהם מרשמים רפואיים מצמחי מרפא, וכך בקובץ חוקי חמורבי הידועים מהתקופה של כ-1700 שנים לפנה"ס.
עוזרר קוצני
הרפואה הסינית
את כתר ההובלה בנושא צמחי המרפא, כפי שכיום ידוע ברחבי העולם, נטלו אומות המזרח הרחוק ובראשן סין. כתבים שונים מעידים על שימוש בצמחי רפואה שונים בסין כבר לפני 5,000 שנה, ואת קיסרי סין הקיפו חבורות של רופאים שהתמחו בצמחי מרפא.
הרפואה הסינית מחלקת את הצמחים לנושאים ולתכונות כמו אנרגיות, טעמים, פעולות כלליות וכיווני פעולה עיקריים. במשך אלפי שנים בדקו המומחים הסינים את השימוש שעושים בעלי החיים בצמחים, מאיזה חלק של הצמח הם ניזונים (העלה, הפרח, הגבעול, השורשים או הפקעות) ובדקו אם היתרונות יכולים לעזור גם לבני האדם.
הסינים הביטו על הגוף כמכלול אשר מבטא את המצוקות שלו באמצעות תכונות כגון ליחה, יובש, חום או קור, ובמקביל החלו ליצור מחלקי הצמח השונים מרקחות שמסוגלות לחמם, לקרר, ללחלח או לייבש, להמריץ או להרגיע, לגרום להזעה או לנקז לחות ועוד.
היום כבר ידוע ומקובל גם ברפואה המודרנית שלרפואה הסינית יש מידע רב ומוכח על השפעות של הצמחים על מערכות שונות בגוף כגון: הדם, העצבים, השרירים, הבלוטות והנשימה ועוד.
יש לציין כי בימי הביניים התפרסמו יהודים רבים כרופאים, מקצוע אשר יהודים נדחפו אליו לאחר שמקצועות רבים נאסרו עליהם על ידי השלטונות המקומיים.
אחד הרופאים המפורסמים ביותר היה, רבי משה בן מימון (הרמב"ם), שהכיר צמחי מרפא רבים. לדוגמא, בקהילה היהודית העתיקה שבמצרים, שלשם אף הגיע הרמב"ם, השתמשו בכ-450 צמחי מרפא שונים.
אלת המסטיק
בסיס לתרופות
בתקופתנו, מובן וידוע כי הצמחים מציעים פעילויות מורכבות, כאלה שבחלקם מעצימים את השפעת הצמח על האדם, הן גופנית והן מנטלית. וזאת, בניגוד לתרכובות סינתטיות, שמשמרות תכונה אחת בלבד ונעדרות מרכיבים אחרים, חלקם נסתרים מהעין האנושית.
לדוגמא, בעולם ידועים כיום כ-1500 צמחים היכולים לטפל בסכרת, אך הם שונים באופן פעילותם ודרך השפעתם על אברים שונים בגוף. צמחים המוכרים לנו והמסייעים להורדת הסוכר בדם הם חילבה, קינמון, מילון מר, סירה קוצנית, עלי זית, מרווה רפואית, מרווה מרושתת, געדה, הדס וסרפד. מרבית הצמחים הללו מוכרים וגדלים בסביבתנו הקרובה.
יש צמחי מרפא אותם ניתן לאכול טריים, כמו למשל גרעיני רימון או שום, יש צמחים שצריך למצות מהם נוזל וזאת באמצעות הרתחה, חליטה, השריה באלכוהול או בשמן, יש שצריך לייבש ולטחון לאבקה וכיו"ב דרכי שימוש.
גדילן מצוי
הלבנה הרפואי
חשוב לזכור שהעוצמה הטמונה בחלק מצמחי המרפא עשויה להיות קטלנית משום שבבסיסם הם רעילים. למשל, פרי הלבנה הרפואי, המופיע כשיח גדול או עץ בגודל בינוני, הוא רעיל עד מאוד ואסור באכילה.
על הלבנה הרפואי כותב אליעזר שמאלי בספרו "מחזור הצומח והחי", שהדייגים הערבים זורים את פירותיו על פני המים. הדגים נמשכים אליהם, בולעים אותם ומתים תוך זמן קצר וכך חוזרים וצפים על פני המים, שם אוספים אותם הדייגים, בוצעים את בטנם ושולפים ממנה מיד את הפרי כדי שבשר הדג לא יורעל בשלמותו.
שיח רעיל נוסף המצוי סביבנו הוא הרדוף הנחלים הגדל בכמויות נכבדות בערוצי הנחלים או נטוע בגינות הנוי, אשר ממנו מופקת תרופה כנגד אי ספיקת לב.
זוטה לבנה
מאה צמחים
באזורנו ידוע השימוש בכמאה צמחי מרפא שניתן למצוא בשימוש במסורות הרפואיות של הבדואים, הדרוזים, הצ'רקסים, הערבים וגם בקרב עדות ישראל השונות. הנה כמה דוגמאות לצמחי מרפא אחדים הצומחים באזורנו ולמה הם משמשים רפואית:
עוזרר קוצני – ממשפחת הוורדניים. שיח זה היה מקובל ברפואת הצמחים עוד ביוון העתיקה. הוא נכלל כיום בפרמקולוגיה הבלגית, הצרפתית, הגרמנית והפולנית כתרופה ללב. המחקרים גילו בו פעולה הנוגדת חמצון ותורמת להטבה במצבם של חולי הלב, בעלי לחץ דם גבוה ולשיכוך חרדה.
חבלבל רפואי ואבטיח הפקועה – שני אלה מוזכרים במרכיבי תרופות רבות כבר מימי הביניים. הם משמשים בעיקר כמשלשלים חזקים המנקים את הגוף מחומרי פסולת. בארץ צומחים כ-20 מיני חבלבל שחלקם נמצאו יעילים בהקשר לטיפול בסרטן ויש ביניהם מין המקל על כאבי אולקוס.
הזית – בזית לא מדובר בפרי בלבד אלא גם בעלים עצמם. הללו משמשים למרפא. עלי זית כתושים – לריפוי פצעים וכאשר הם מורתחים, תוצר ההרתחה משמש להורדת לחץ הדם ולהפחתת הסוכר בו. מחקרים הראו שתוצר עלי הזית עוזר גם בהפחתת הכולסטרול הרע בדם. הזית נמצא כמועיל לתפקודי מערכת העיכול, לתמיכה בבעיות לבביות ובעיות בכלי הדם, לריכוך העור ואפילו לשמירה על כושר מנטלי.
רוזמרין רפואי – ממשפחת השפתניים. גם צמח זה מכיל נוגדני חמצון ושימושיו ברפואה הטבעית שונים כגון – להמרצת זרימת הדם. לחיזוק שורשי השיער. לשיפור הזיכרון ומצב הרוח. גם צמח זה נחקר ונמצא שהוא מכיל חומרים כגון קורסונול המשפיעים על המוח.
מרווה משולשת / רפואית / ירושלים – גם היא ממשפחת השפתניים. המרווה המשולשת צומחת כמעט על כל גבעה ולצד כל ערוץ באזורנו. היא ולצדה מרוות ירושלים נמצאות בשימוש תדיר בסקטור הערבי שם היא קרויה – מארמיה. במחקרים באירופה על המרווה נמצא מספר גבוה של חומרים פעילים שחלקם משפרים את הריכוז והזיכרון.
האזוב – ממשפחת השפתניים מוזכר כבר בתלמוד כתרופה יעילה כנגד תולעי מעיים. כך הוא מופיע גם בכתבי הרמב"ם. ואכן, גם הוא נמצא בשימוש אצל הערבים וכן אצל יהודי תימן וצפון אפריקה. במחקרים נמצא יעיל בטיפול בפטריות וכן כמשפיע על המוח.
הרימון – הוזכר בכתבי הרמב"ם כתרופה נגד שלשול וכמרפא בעיות בטן אחרות. מחקרים מודרניים מצאו בו חומרים נוגדי חמצון חזקים ואילו האמונות הרווחות בין קהלים שונים מייחסים לרימון יכולת לעזור בבעיות אין אונות אצל גברים.
אציין עוד שמות אחדים של שיחים וצמחים הידועים גם כצמחי מרפא ואשר הגדלים באזורנו: שיח אברהם הצומח בסמוך לערוצי הנחלים, פטל קדוש שגם הוא צומח באזורים לחים, אלת המסטיק שהיא מרכיב דומיננטי בחורש הים תיכוני, אשחר, גדילן מצוי – שזרעיו משמשים לטיפול בבעיות כבד, זוטא לבנה, קורנית, שום מצוי, פרג, חוחובה - שחיתוך עלה בשרני שלה ומריחת הנוזל שבו עוזרת לטיפול מיידי בפצעים וכוויות.
מובן שמרשימת מאה הצמחים הרפואיים לפחות המצויים בארץ, ישנם עוד רבים הגדלים באזורנו.
אשחר
זהירות בשימוש
השימוש בצמחים הרפואיים למטרות ריפוי אכן מחייב ידע מוקדם. ללא ידע שכזה עשוי שימוש בצמחי מרפא שלא להועיל ואפילו להזיק.
אם כן, ביציאה הבאה לחיק הטבע אני ממליץ לכם ליהנות מיופי הפרחים ומהטבע המוריק סביבנו בירוק רך ועדין של אחרי הגשמים שהחורף זיכה אותנו בהם סוף סוף, למצוא את הצמחים השונים אך לא לקטוף אותם וזאת לשם סיפוק הסקרנות בלבד.
למעוניינים להוסיף דעת בנושא אציין שמות ספרים אחדים: צמחי המרפא של ארץ ישראל – פרופ' דן פלביץ ופרופ' זוהרה יניב, הוצאת מודן, 2008 / המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם – ניסים קריספיל, הד ארצי, 2000 / ספר רפואת הצמחים, ד"ר מונה פאר, יריד הספרים התורני, תשס"ג.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
צמחים שמאריכים את תוחלת החיים
רוזמרין רפואי
ההרבליסט דוד קפאח פירסם סדרת מדריכי "טבעי" כוללת ארבעה ספרים הכוללים מידע מקיף לצמחי המרפא ולשימוש שלהם ברפואה העממית ובבישול. קפאח טוען כי שילוב של תזונה נכונה, פעילות גופנית והרבה ירקות ופירות מעיין הם המתכון לאיכות חיים ולאריכות חיים.
לטענתו, ישנם צמחים רבים היכולים לסייע לנו להאט את תהליכי ההזדקנות ולמנוע התנוונות פיזית ושכלית.
לדוגמא, עלים של מרווה רפואית, נוף הצמח של רוזמרין רפואי, וצמחים נוספים מגבירים זרימת דם אל המוח ומגנים על פעילותו.
דוגמא נוספת, ישנם צמחים המסייעים במניעת טרשת עורקים ובהם אוכמניות, רימון, שורש מרווה, שיני שום, פירות עלים ופרחים של עוזרר, שורש כורכום ועוד.
בתופעה נפוצה כמו יתר לחץ דם, הנחשבת לבעיה הבריאותית הראשונה בחשיבותה בעולם המערבי, ניתן לטפל בחליטה העשויה מעלי עץ הזית, שום, עלי דבקון לבן וצמחים אחרים.
בהפרעות בדרכי העיכול אצל קשישים ניתן לטפל באמצעות עלי ארטישוק, שורש עולש, שורש ג'ינג'ר, שורש כורכום וקליפות של תפוז או מנדרינה.
בתופעות של עצירות ניתן לטפל בעזרת שזיפים, זרעי פשתן, עלי ארטישוק, ושורש שינן רפואי וכך הלאה.
קפאח מסביר על שפע האפשרויות הטמונות בצמחי המרפא השונים, חלקם הצומחים באזורנו וחלקם מיובאים מחו"ל. את הספרים ניתן להשיג בחיפוש באינטרנט.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?