מי שנותן – ממלא את ליבו

היזמת החברתית, רחל ישראלי, החלה בהקמת שוק קח-תן במבנה הלול הישן של המשק שלה במושב בר גיורא והמשיכה בהקמת דף הפייסבוק הפופולארי "המאמות של צור הדסה ויישובי המזלג". "את שוק קח-תן אני מפעילה באהבה רבה, זה גורם לי אושר וסיפוק, ללא מטרת רווח”, היא אומרת

כשאנחנו יושבות לשוחח, רחלי אומרת לי בתחילת השיחה שהיא מאוד מאמינה במשפט: “מי שלוקח - ממלא את כף ידו ומי שנותן - ממלא את ליבו”. זה המוטו שמלווה את העשייה הברוכה למען הסביבה.

יזמים חברתיים הם אנשים המזהים בעיה חברתית ורואים בה הזדמנות לשינוי, מוצאים את הפתרון לבעיה ומוכנים לפעול לשינוי החברה. הם לוקחים אחריות אישית על מנת להגשים את חזונם מתוך אמונה אמיתית שניתן לשפר ולהשפיע.

רחלי ישראלי, בת 40 , נשואה לרונן, בן מושב בר גיורא, אמא לשלושה ילדים (גולן- 13, אייל -11 ולירז-3) מתפרנסת מעבודה במשק בית, החליטה לעשות מעשה והפכה ליזמת חברתית מקומית. בלול, שהסבה למחסן גדול בחצר ביתה שבבר גיורא, היא מקיימת מזה כשנתיים שוק קח תן ללא מטרות רווח.

- איך זה התחיל?

נתקלתי בתופעה שאנשים זורקים דברים. האזור שלנו הוא אזור של שפע חומרי, בניגוד למקומות אחרים. ראיתי שקיות של דברים חדשים במצב טוב ליד הפחים. כאב לי הלב לראות שזה נזרק. הייתי לוקחת ומחפשת למי זה מתאים. העליתי שאלה בפייסבוק ושאלתי: אם אפתח מקום שאליו ניתן להביא דברים האם אנשים יסכימו להביא אליו? כולם אמרו שזה רעיון טוב שיש הרבה מה לתרום.

- היה לך מקום לכל הדברים?

בפסח לפני שנתיים שמתי על הלול ברזנט, אפילו שער שניתן לסגור לא היה. הוספתי כמה מדפים, ואנשים התחילו להביא דברים בכמויות גדולות. בגדים, צעצועים ספרים כלים הכל מכל. הכל ממוחזר פה גם המדפים והקולבים, אח"כ השקענו בשער ובחשמל.

- והייתה היענות?

הפרויקט הלך וגדל, בכל יום אנשים הביאו עוד ועוד דברים. אין יום שאני באה ושאין פה שקים מלאים, לא תמיד זה דברים טובים, אנשים לא עושים מיון, אני צריכה לשבת ולמיין. לא זורקת לפח את מה שלא מתאים, אלא למיחזור. כל אדם שבא נותן סכום סימלי ואז לוקח כל מה שרוצה בלי הגבלה, התשלום הוא לתחזוקת המקום בלבד. מנזקקים אני לא גובה תשלום. אנשים פשוט ממלאים פה שקים, אין אדם שלא יוצא עם שפע של דברים, למקום יש ברכה, מתמלא בכל פעם מחדש. זה מיזם חברתי וזה לא עסק, לא חנות יד שניה, הוא נועד כדי שאנשים לא יזרקו ויעבירו הלאה.

- איזה סוג אנשים מגיע?

הייתה משפחה נזקקת שפשוט מילאה את האוטו, עד שהאוטו לא היה מלא הם לא יצאו מכאן. פעם אחת הגיעה אישה שמתנדבת עם חולי סרטן לקחה את כל הכובעים וחילקה לחולים. מגיעים מעט נזקקים, יש הרבה אנשים שבאים כי הם מתחברים לרעיון החברתי וגם זה חוסך להם הרבה כסף. למשל, אנשים עכשיו לקחו מעילים לקראת החורף, היו כאן 30-40 מעילים, נשארו לי שניים. לקנות מעיל בעונה זה ענין יקר. זה עוזר מאוד למשפחות.

- מה אנשים מביאים?

מביאים הכל, בגדים, ספרים, צעצועים, היה פה שולחן מחשב, טלוויזיה ועוד. כל מה שהמקום יכול להכיל ותקין אחרי המיון שלי. הגיעו אפילו משקפי קריאה ומכשיר שמיעה, גם הם מצאו בעלים.

- איך הגעת להקמת הדף החברתי בפייסבוק?

זה עוד מיזם חברתי שאני מתחזקת, קבוצת הפייסבוק: "המאמות של צור הדסה וישובי המזלג". פתחנו יחד שלוש חברות ונשארתי לבד. עברה שנה, אנחנו מעל אלף משתתפות, התחלנו משבעים. הקבוצה פתוחה רק לנשים. זה חלק מפיתוח הקהילה באזור. פעם בשבוע בעלי עסקים מקבלים אפשרות לפרסם בקבוצה.

- איך זה מסתדר עם עבודה, שלושה ילדים ובן זוג?

החיים שלי עכשיו הם לא החיים שהיו לי לפני. פעם היה לי הרבה זמן פנוי. אנשים מביאים הרבה דברים, ואני מתעסקת בזה כל יום לפחות שעתיים. מלבד שישי שבת שבהם לא עוסקת בזה. יש גם לסדר את המקום אחרי שלוקחים דברים. הבן הגדול אומר שאני נותנת חלק מעצמי ושהוא מפסיד אותי, למרות שהחברים מהכיתה תמיד רוצים לבוא אליו בגלל שוק הקח-תן. לילדה לא קניתי אף בגד מאז שנולדה, זה חוסך לי כסף. גם אמא שלי מתלוננת שאין לי זמן לשתות איתה קפה. אבל בסך הכל המשפחה מפרגנת.

- מה גורם לך להמשיך ולעסוק בזה ?

זה עושה לי סיפוק שאנשים באים ולוקחים דברים שאין להם יכולת לקנות, כמו שלוקחים צעצוע לילד ואומרים לי את ממש משמחת אותנו, זה שווה הכל. גמילות חסדים זו המצווה הכי גדולה שיש. זה לא ברור מאליו שיש לי את הזכות לעשות כזה פרויקט שיצליח ושמתמלא כל הזמן, יש ברכה במקום הזה. יש פה המון תחלופה, מי שבא בשבוע אחד ימצא בשבוע שלאחריו דברים שונים לגמרי.

- ספרי לנו חוויה מיוחדת שהייתה לך במהלך השנים

יש מי ששולחים לי תמונות של הילדים עם הבגדים שקיבלו מכאן וכותבים לי שהילדים מאושרים. בשבוע שעבר מישהי באה לחפש שמלת ערב, אמרתי לעצמי: איך היא תמצא? היא הייתה טיפה מלאה, פתחתי לה את המקום והשארתי אותה פה, פתאום היא צועקת לי: רחלי רחלי, אני באה ורואה אותה עם שמלה שפשוט תפורה עליה בדיוק, גם את נעלי העקב היא לקחה מכאן.

- כמה אנשים מגיעים ומאיפה ?

בשבוע עוברים פה בערך 40 איש, זה עובר מפה לאוזן, באים מירושלים, מביתר עלית, מהגוש גם ממקומות רחוקים. שולחים לי בקשות, מתי תוכלי לפתוח? גם אם באים מחוץ לשעות הפתיחה אני פותחת, לא יכולה להגיד לא. הפכתי לדמות שפונים אליה בכל מיני נושאים קהילתיים, למשל: אנחנו חדשים, את יכולה להמליץ לנו על מעון טוב? אני מעורה פה. כיף לי לעזור.

- אני מאמין שלך

לא רוצה להפוך את זה לחנות יד שניה, לעסק, זו לא המטרה. אני עובדת במשק בית, עבודת קשה לפרנסתי, אני מאמינה שכסף זה לא הכל בחיים, הבריאות הכי חשובה, את שוק הקח-תן אני מפעילה באהבה רבה, זה גורם לי אושר וסיפוק ,ללא מטרת רווח.

סיימתי את הפגישה בתחושת התפעמות, בהחלט אישה מעוררת השראה.

שוק קח-תן, מושב בר גיורא, זמני פתיחה: ביום שני קבוע מארבע עד שבע ואחת לשבועיים או ביום רביעי או ביום חמישי. רחלי: 050-9920208.

אירית הורוביץ

Irith2o@gmail.com