גבעת יערים: עו"ד שתבע את יו"ר הוועד המקומי ישלם לו 5000 שקלים

יו"ר הוועד המקומי של מושב גבעת יערים, נסים בן יהודה, זכה שוב בפיצוי של אלפי שקלים על תביעת לשון הרע שהגיש נגדו תושב המושב, וזאת בפעם השנייה בתוך שלושה חודשים בלבד.

כזכור, לפני שבועיים דיווח בקיצור כי תביעת לשון הרע של תושבת גבעת יערים שהוגשה כנגד בן יהודה נדחתה לחלוטין ונקבע כי היא תשלם לו הוצאות משפט בסך של 5000 שקל ("תושבת גבעת יערים תבעה את יו"ר הוועד בגין לשון הרע ותפצה אותו באלפי שקלים", בקיצור 688). כעת מתברר כי בחודש ינואר 2023 נדחתה תביעה נוספת שהוגשה כנגד בן יהודה וגם במקרה זה נקבע כי הוא יקבל הוצאות משפט בסך של 5000 שקל.

מפסק הדין של בית המשפט השלום בירושלים עולה כי תושב גבעת יערים, עו"ד זכריה אבידר, הגיש תביעת לשון הרע כנגד בן יהודה, וזאת לאחר דין ודברים ביניהם בנוגע לבקשתו של אבידר לפרסם בעלון המושב "עלי גבעה" מאמר שלו, שטען כי הוועד המקומי והמועצה האזורית חברו יחד כדי לגבות מסי ועד מקומי באופן לא חוקי. בן יהודה, כמנהל מערכת העלון, סירב לפרסם את המאמר ובמקומו פרסם מאמר משלו.

בתגובה, הפיץ אבידר הודעת דוא"ל עם הכותרת "פרבדה כאן – אודות משטר סתימת פיות" ובו טען כי בן יהודה "... מסתיר מידע, סותם פיות ומזלזל באינטליגנציה הטבעית של תושביו."

בן יהודה הגיב להודעה בחריפות, והאשים את אבידר במייל שהופץ לתושבים במלים הבאות: "... לא עשית דבר וחצי דבר לטובת המושב או לטובת התושבים. ההפך הוא הנכון. עד היום רק הזקת ופגעת בכל מי שיכולת. היצר ההרסני שלך לא פסח על אף אחד מכל מי שנקרה בדרכך...".

אבידר הגיב באיום בתביעת לשון הרע. בן יהודה מיהר לפרסם מכתב התנצלות על החריפות שבה השתמש כלפי אבידר – אך האחרון סירב לקבל את ההתנצלות, דרש שבן יהודה יפרסם נוסח אחר, וכאשר זה סירב – הגיש נגדו תביעת לשון הרע. בן יהודה, מצידו, הגיש אף הוא תביעה לשון הרע נגדית כנגד אבידר.

שופטת בית המשפט השלום בירושלים, מוריה צ'רקה, הבחינה במסגרת פסק הדין בין הגנת "אמת דיברתי" לבין הגנת "תום הלב", כאשר שני הצדדים טענו לשתי ההגנות.

במקרה של הגנת "אמת דיברתי" ציינה השופטת, כי החוק קובע כי לא כל דבר שיש בו אמת מותר לפרסם, אלא רק דברים שיש בהם "עניין ציבורי".

במקרה של הגנת "תום הלב" ציינה השופטת, כי החוק קובע כי גם אם המפרסם לא דייק בדבריו אך הדגיש כי מדובר בדעתו האישית על אופן "התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי... ", תעמוד לו זכות ההגנה של תום לב.

בהתייחס לתביעה של בן יהודה כנגד אבידר, בחנה השופטת את האופן שבו "הקורא הסביר" מבין את הפרסומים השונים וקבעה כי הודעת המייל שהפיץ עו"ד אבידר הינה "... כהבעת דעה על התנהלותו של בן יהודה בתפקיד ציבורי, ועל כן חזקה שנעשה בתום לב. אמנם, הפרסום נכתב בלשון סרקסטית, ומכפישה, אולם נוכח חשיבות חופש הביטוי בכל הנוגע לביקורת אודות מי שמשמש בתפקיד ציבורי, אני סבורה שמתקיימת ההגנה הקבועה בסעיף זה לחוק, ודין התביעה שכנגד בגין פרסום זה להידחות".

בהתייחס לתביעה של אבידר כנגד בן יהודה, קבעה השופטת כי הודעת המייל שהפיץ בן יהודה כתגובה להודעה של אבידר הינה בגדר תגובה, שגם עליה חלה הגנת "תום הלב". "... הקורא הסביר מבין שהדברים שנכתבו אינם מתיימרים להיות עובדות, או אפילו הערכה אובייקטיבית לכישוריו המשפטיים של אבידר או לתרומתו למושב, אלא רק ניסיון "להחזיר" מידה כנגד מידה... ודין התביעה להידחות".

לבסוף הקדישה שופטת צ'רקה מקום לציין את חשיבות חופש הביטוי והביקורת על אנשי ציבור: "רק החופש להביע ביקורת על החלטות שהתקבלו על ידי אנשי ציבור יכול להבטיח את  תקינות המערכת הציבורית, בין אם מדובר בוועד המושב ובין אם מדובר בהחלטות הנוגעות לציבור כולו. חופש זה כולל בחובו גם את הזכות להביע את הביקורת בצורה חריפה ביותר. מאידך, גם לאנשי ציבור יש רגשות. כאשר הביקורת מושמעת בטון סרקסטי, יש לאפשר לאנשי הציבור את הזכות לתבוע את עלבונם". לאור זאת החליטה השופטת לדחות את התביעה ואת התביעה שכנגד.

אולם, כאשר היא נדרשה לעניין הוצאות המשפט, הדגישה השופטת כי עו"ד אבידר ניהל בעצמו את התביעה בעוד שבן יהודה נזקק לשכור את שירותיו של עו"ד ולכן היו לו "הוצאות ניכרות", ולכן קבעה כי עו"ד אבידר יפצה את בן יהודה ב-5000 שקל.