גבעת ישעיהו: בני הזוג שדרשו לחקור את ראש המועצה – הורשעו בעבירות בנייה

בית המשפט השלום בבית שמש הרשיע בני הזוג (שמם שמור במערכת) בעלי נחלה במושב גבעת ישעיהו בעבירות בנייה בהיקף של 178 מ"ר. במסגרת הכרעת הדין דחה בית המשפט את טענות בני הזוג על "אכיפה בררנית" וקבע כי לא הונח בסיס עובדתי לטענות אלה.

כזכור, לפני כמה חודשים (נובמבר 2021) פירסם "בקיצור" התדיינות בבית המשפט בעניין כתב אישום שהוגש כנגד בני הזוג מגבעת ישעיהו.

בני הזוג רכשו נחלה במושב גבעת ישעיהו לפני כ-10 שנים. בשנת 2019 הגישה כנגדם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של מטה יהודה כתב אישום שבו מפורטות שורה של עבירות בנייה ובהן הקמת מבנה מגורים בשטח של 40 מ"ר בתוך לול, הקמת מחסן וחדר כביסה, הסבת בית אימון למקום ישיבה בשטח של 22 מ"ר, הסבת סככה חקלאית למבנה מגורים בשטח של 27 מ"ר, תוספת למבנה מגורים בשטח של 43 מ"ר ומרפסת מקורה המשמשת למגורים בשטח של 36 מ"ר. בסה"כ מסתכמים היקפי המבנים והשימושים החורגים לכדי 178 מ"ר, שלטענת הוועדה המקומית הוקמו ללא היתר.

בעלי הנחלה טענו כי הסיבה להגשת כתב האישום כנגדם היא תלונה של השכן, שיש לו קשרים משפחתיים עם ראש המועצה האזורית מטה יהודה, ולאור זאת תבעו לחקור את ראש המועצה בטענה לאכיפה בררנית כנגדם. הדרישה נדחתה על ידי בית המשפט.

בני הזוג הוסיפו וטענו כי עצם העובדה שהמועצה האזורית מטה יהודה איפשרה להם לרכוש את המגרש מעידה על היעדר עבירות בנייה. הטענה נדחתה על ידי בית המשפט.

שופטת בית המשפט השלום, מאיה אב-גנים ויינשטיין קיבלה במלואה את עדותו של פקח המועצה וקבעה כי עדותו של בעל הנחלה הייתה "מתחמקת" (בעלת הנחלה סירבה להעיד).

השופטת קבעה כי טענות בעלי הנחלה על אכיפה בררנית ועל פגמים מינהליים בהתנהלות של פקחי הוועדה המקומית מטה יהודה נותרו "בגדר השערות בלבד, ללא בסיס עובדתי ומשפטי, ותוך שחזקת התקינות המנהלית לא נסתרה".

השופטת קבעה כי הוועדה המקומית נהגה כמצופה ממנה, וכי לאחר בחינת טענות בעל הנחלה והשלמת החקירה, הוכיחה הוועדה המקומית כי הוגש כתב אישום במקביל גם כנגד השכן. "שוכנעתי שלא הייתה חריגה מפרקי הזמן שנקבעו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה...לו היה מדובר בחריגה מסוימת מפרקי הזמן שנקבעו בהנחיה...לא כל פגם יוביל בהכרח לביטול האישום", פסקה השופטת.

השופטת ציינה כי אין מחלוקת שלוועדה המקומית מטה יהודה "אין מדיניות אכיפה כתובה", וקיבלה את תשובת הוועדה על כך שהיא עומלת על הכנת מדיניות כתובה בימים אלו. עם זאת, דחתה את דרישת בעלי הנחלה לזכותם משום "העדר מדיניות אכיפה כתובה". "האמור אינו מלמד על כך שהגשת כתבי אישום בטרם גובשה מדיניות כתובה היא פסולה או מובילה בהכרח לזיכוי", הדגישה השופטת.

גם הטענה שלתושבים אחרים במועצה ניתנו היתרי בנייה להכשרת עבירות חמורות מהעבירות שבכתב האישום, נדחתה על ידי השופטת, וזאת משום שהטענות לא גובו במסמכים מתאימים או הנתונים המבהירים את נסיבות התיקים לגביהם ניתנו החלטות למתן היתר.

גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר.