גיבור מקומי

החייל שימי פדידה מצפרירים חילץ את חבריו תחת אש במבצע עופרת יצוקה וקיבל את אות הנשיא

בחור צנוע שימי פדידה. גם כשהוא מספר את מה שקרה לו במלחמה האחרונה, במבצע עופרת יצוקה בעזה, הקול שלו לא משנה גוון. כאילו קרה מה שקרה, לא סיפור מיוחד, לא גיבור, יאללה, ממשיכים הלאה...

שימי נולד לפני כעשרים שנה לאמא, ורד, בת מושב צפרירים ולאבא מאילת. עד גיל שבע בילה את ילדותו בעיר הדרומית ולאחר גירושי הוריו חזרה המשפחה המצומצמת לאיזור. שימי למד בביה"ס הר-טוב ולקראת הגיוס ביקש להיות לוחם.

שבוע לפני גיוסו לצבא עבר אביו תאונת דרכים מחרידה ונפצע קשה. זמן רב שכב האב בבית החולים מחוסר הכרה, כשחייו תלויים בין שמים וארץ. למרות הקשר שנשמר והטיפול, את תוכניותיו המקוריות של שימי זה לא שינה, הוא התגייס לחטיבת גבעתי, כפי שתכנן.

אחרי יותר משנה וחצי בצבא, במהלך מבצע עופרת יצוקה, מצא עצמו שימי כמ"כ צעיר בתוך מבנה בעזה מנהל קרבות הישרדות כדי להציל את עצמו ואת חייליו.

"השעה הייתה שעת צהרים", מספר שימי, "אנחנו היינו בקומה השלישית של הבניין. שני טילי אר.פי.ג'י שנורו עלינו פירקו את המבנה והכל קרס". מתוך 18 חיילים שנכחו באותה שעה במבנה נפצעו שבעה וביניהם גם מפקד המחלקה וסמל המחלקה. לפתע מצא עצמו שימי כבעל הדרגה הבכירה במקום. "לא היה זמן לחשוב", הוא מספר, "היה קרב, היינו צריכים לחלץ את הפצועים והייתי בעיקר צריך לשמור על שאר החיילים במקום".

תוך שהוא מגלה קור רוח תחת ירי, הפעיל שימי את החובשים של המחלקה והתחיל לפנות את הפצועים. במקביל, המשיך לנהל את הקרב ופיקד על החיילים שנשארו עד לתום החילוץ המוצלח של כל המחלקה. "למזלנו רוב הפצועים מהתקרית הזו כבר השתקמו", הוא מספר, "ואחד מהם אפילו כבר חזר ליחידה".

סיפור מיוחד ארע באותה תקרית עם מ"כ אחר במחלקה, בן בוכניק, חברו של שימי. "כשהכל התמוטט והתחלנו להוציא את הפצועים, לא מצאנו את בן. אני עמדתי על ארון שקרס ופתאום קלטתי שבן נמצא מתחת לארון". שימי זיהה נעל של בן שהציצה מתוך ההריסות ותוך כדי הדי הרעש והאבק הצליח לגלות אותו ולחלץ אותו.

"בן נפצע קשה", מספר שימי, "ובעצם היה הפצוע הקשה ביותר באותה התקרית". גם כיום שימי מקפיד לבקר את בן שנמצא בשיקום בכל הזדמנות אפשרית ושומר איתו על קשר הדוק. "גם אבא שלי נמצא עכשו בשיקום וגם אותו אני מקפיד לבקר, לטפל בו ולשמור על קשר".

על פעולתו זאת נבחר שימי להיות חייל מצטיין צה"לי וקיבל את האות מנשיא המדינה ביום העצמאות האחרון בבית הנשיא.

היום הוא כבר שנתיים וארבע חודשים בצבא, סמל מחלקה, נמצא עם היחידה באימון ברמה. אין לו הרבה זמן לדבר, הוא מדבר בקצרה וממשיך לרוץ הלאה. תכניות לעתיד? "לא יודע, עזוב, כרגע תן לגמור את הצבא ולחזור לצפרירים, אחר כך נראה..."

ראש המועצה משה דדון ביקש לברך את שימי פדידה על קבלת אות הנשיא. "אני מברך וגאה שיש בקרב בני הנוער שלנו אנשים מסוגו של שימי, שמהווים מודל ודוגמא לתרומה לחברה, ואין לי ספר שרבים מבני מטה יהודה הם כאלה. תודה על מה שעשה ויישר כוח".