גלגול הפרפר
לפרפרים יש שילובי צבעים מרנינים שמשדרים רוגע, תום, שמחה ועליצות – אבל ייחודיותם היא באופן המורכב שבו הם מגיחים לאוויר העולם
"אז, בוא אלי פרפר נחמד
שב אצלי על כף היד
שב תנוח, אל תפחד..."
כך כתבה המשוררת לאה מנור ורובנו מכירים את השיר הזה בזכות הלחן המוצלח של נורית הירש, אשר זכה לביצועים רבים ומגוונים, והפך לשיר ילדים פופולארי.
ואכן, מי מאתנו איננו נהנה לחזות במעופם השברירי של הפרפרים בתורם אחרי פרח פורח או בעת מפגשיהם האקראיים באוויר, תוהים לרגע על טיבו של זה...
כאשר מגיע האביב, "וקרן שמש מתוקה" מלטפת את פנינו, יחד עם התעוררותו לחיים של הטבע, מתמלא האוויר במעוף הפרפרים המרענן והצבעוני.
כאשר אומרים פרפרים, אומרים – שפע של צבעים. פרפרים בכל צבעי הקשת מלווים אותנו מתחילת האביב ועד לסופו של הקיץ.
בילדותי נשביתי בקסם הפרפרים, וכשם שרדפתי אחרי בולים נדירים כדי להוסיפם לאוסף הבולים שלי, כך רדפתי בשדות עם רשת ציד הפרפרים שהתקנתי לעצמי כדי להוסיף עוד פרפר נדיר לאוסף הפרפרים המיובשים שלי. את שמות הפרפרים ואת אורחות חייהם למדתי תוך כדי איסופם. אכן, בילדותי, לא נתתי את דעתי לכך שתאוות האספנות עשויה לפגוע בבעל חיים וגם אוספי הפרפרים במוזיאוני הטבע למיניהם נראו לי תקינים לגמרי.
מאז ומעולם משכו הפרפרים יפי הצבעים את תשומת ליבם של בני האדם. דובי בנימיני כתב בספרו 'מדריך הפרפרים בישראל' : "עוד בתקופות קדומות משכו הפרפרים את תשומת לבו של האדם. יפי כנפיהם, הגלגול שיוחסו לו סגולות קסם ומעופם הקליל, כל אלה גירו את סקרנותו של האדם. המצרים הקדמונים בממלכת נוא-אמון לפני 3500 שנה, ציירו את דנאית תפוח סדום (אחד מפרפרי היום – מ.ח) כקישוט על קירותיהם. הפרפר מופיע כמוטיב חוזר בציורים יפניים וסיניים עד ימינו אלה".
לפרפרים יש שילובי צבעים מרנינים. צבעיהם הנאים משדרים רוגע, תום, שמחה ועליצות – כל מה שמושך את העין האנושית בטבע. אבל ייחודיותם של הפרפרים איננה מסתיימת אך ורק ביופיים אלא גם באופן המורכב שבו הם באים ומגיחים לאוויר העולם, ועל כך רוצה אני להרחיב הפעם.
ארבעה שלבים
הדבר המרתק ביותר בסיפור חייהם של בעלי כנף אלו הוא – "הגלגול".
רובנו מכירים את אופן התרבותם של בעלי חיים שונים. היונקים ממליטים או מולידים את וולדותיהם לאחר תקופת ההיריון. בעלי הכנף וזוחלים ורבים נוספים מטילים ביצים שמהם בוקעים הצאצאים לעולם.
גם הפרפרים מטילים ביצים שמהם יגיעו לעולם פרפרים חדשים, אלא שאופן ההתפתחות של הפרפרים הבוגרים מן הביצים הוא שונה וייחודי כל כך, שלמרות אלפי שנות התבוננות וחקירה, עדיין מוצאים אותו חוקרים רבים מוזר ומרתק.
ובכן, אצל הפרפרים קיימים ארבעה שלבים בדרך מהביצה לבוגר.
שלב ראשון – הטלת הביצים על ידי הנקבה.
שלב שני – בקיעת הזחל על גבי צמח או שיח המשמש לו למזונו.
שלב שלישי – הגולם, שבו בתהליך פיזיולוגי מדהים, מכסה הזחל את עצמו במעין נרתיק שבו יהפוך לפרפר הבוגר.
שלב רביעי – הפרפר הבוגר בעל ארבע כנפיים שולף עצמו מתוך הגולם ויוצא לעופף בעולם.
הבה ונתמקד מעט יותר בכל אחד מארבעת השלבים.
הטלת הביצים
הפריית הביצה נעשית בתהליך ייחודי: הפרפר הזכר אכן מזריע את זרעו לצינור ההטלה של הנקבה בעת ההזדווגות, אבל רק תוך כדי תהליך ההטלה בעת שהביצה עושה את דרכה דרך צינור ההטלה אל מחוץ לגוף הנקבה, חודר אליה הזרע מבעד לחריר או חרירים זעירים המצויים בראש הביצה. נקבת הפרפר, ה'פרפרה' או ה'פרפרית', בוחרת את השיח או הצמח המתאים להטלת ביציה, זה שעליו ישמשו כמקור המזון לזחלים. את הביצים מטילות הנקבות כיחידות או במקבצים. בדרך כלל הן מדביקות אותן לחלקו התחתון של העלה של צמח הפונדקאי בניסיון להסתירם מפני הטורפים הרבים שהביצים קורצות להם. עם תום שלב ההטלה היא סיימה את תפקידה. לא קיימת דגירה ולא כל דאגה נוספת. בשלב הראשון הביצים הן רכות, אך עטופות במין שכבה קשיחה הנקראת "כיטין", שהולכת, מתייבשת ומתחזקת במהרה לאחר ההטלה. בתחילה צבע הביצים בהיר, לבנבן-צהבהב, אבל עם ההתקשות הן מקבלות גוון כהה יותר, חום-אדמדם. למרות זערוריותה הביצה מכילה את חומרי המזון הבסיסיים, חלבונים ושומנים הדרושים להזנתו הראשונית של הזחל. ביצי הפרפרים הן כמובן קטנות מאוד, והולכות וקטנות ככל שפרפר האם קטן יותר. לביצי פרפרים שונים צורות שונות: מעוגלות, פחוסות, "צינוריות" או אליפטיות. ניתן להבחין בהתפתחות של הזחל הזעיר בתוך הביצה, ואף להבחין בו בעין אם ראשו או גופו שחורים. התפתחות הזחלים תלויה במידה רבה בתנאי האקלים והטמפרטורה החיצונית. ככל שחם יותר תהיה ההתפתחות מהירה יותר. אבל, תנאי שרב קשים או קור פתאומי יגרמו למות הזחל. בתנאי מזג אוויר רגילים בארץ באביב ובראשית הקיץ, עשויים הזחלים לבקוע מן הביצים בתוך ימים ספורים עד שבוע.
הזחל והתפתחותו
זחלי הפרפרים עסוקים למן בקיעתם מהביצים במשימה אחת בלבד – אכילה. הם אוכלים בלא הרף כדי לגדול ומהר, שכן אויבים רבים מצפים להם בעולמנו. בעצם, בכל מהלך הגלגול של הפרפרים רק הזחל גדל. הביצה, הגולם, הפרפר הבוגר אינם גדלים. גודלו של הזחל הממוצע צומח פי עשרים במהלך תקופת הגולם, ובמשקלו פי עשרת אלפים (!). הצמיחה המהירה מחייבת את הזחל ל"החליף" את כסותו החיצונית. בשלב זה בלבד הוא מפסיק לזלול, משיל את
"עורו" ומחליף אותו בכיסוי רך וגמיש, ושוב גובר תאבונו והוא זולל בלא הפסקה, עד שהוא צומח וגדל. תהליך זה חוזר על עצמו במשך חיי הגולם 4-5 פעמים. תהליך הגידול של הזחל, למן הבקיעה מהביצה ועד להתגלמות, שונה ממין למין – זחלי הלבנינים למיניהם, יגדלו במשך שבועות ספורים בלבד, אך יש זחלי פרפרים שתקופת גדילתם תימשך כעשרה חודשים ואף יותר.
כיצד ניתן להבדיל בין זחל פרפר לסתם תולעת? בגוף הזחל נבחין ב-13 פרקים, שלשמונה מהם יש זוגות רגליים, בשלושת פרקי החזה הראשונים של הגוף, נראה זוגות רגליים שמסתיימות בקצותיהן בציפורן, שהן הרגליים האמיתיות שימשיכו גם להיראות אצל הפרפר הבוגר. בשאר הפרקים יש רגליים מדומות, שמשמשות את הזחל רק לצורך התקדמותו.
הגולם המופלא
שלב זה עשוי להיות המעניין והמרתק מכל האחרים בגלגול. בהגיע זמנו להתגלם מפסיק הזחל לזלול. הוא מחפש מקום מתאים ובו הוא מתחיל לטוות משטח קורים שבעזרתו הוא נתלה על גבי ענף או עצם שבו בחר. צורת הגולם הולכת ומשתנה עד שהוא מקבל את מבנהו הסופי. בשלב זה הגולם הלח מתייבש ושכבת הכיטין העוטפת אותו מתקשה. בשכבה זאת מצויים פתחים קטנים (טרכיאות) המשמשות כפתחי נשימה זעירים. לרוב הגלמים צבעי הסוואה הנחוצים כדי להסתירם מטורפים.
תקופת הגולם שונה בין מיני הפרפרים – יש פרפרים המקיימים כמה וכמה גלגולים משך השנה, ואז כל תקופת הגולם נמשכת כשבוע בקיץ ושבועות ספורים באביב או בסתיו, ויש פרפרים שמקיימים במשך השנה גלגול אחד בלבד, ואז עשויה תקופת הגולם להימשך כעשרה חודשים.
התהליך המרתק ביותר מתרחש בתוך הגולם. בתהליך זה משתנות המערכות הפנימיות של הזחל - שהרי הפרפר הבוגר לא יאכל יותר לעולם, ומזונו יהיה צוף פרחים בלבד, וכן צומחות כנפיים - שלהן לא היה כל סימן וזכר אצל הזחל. בגולם נוצרים אברי החישה של הפרפר הבוגר, המחושים בהם יחוש את סביבותיו, זוג העיניים הגדולות שבראשו והחדק הארוך שבעזרתו ימוץ את הצוף והוא יהיה מגולגל כקפיץ בתחתית ראשו. לקראת סיום תקופת הגולם, הוא נעשה שקוף למחצה, הכנפיים של הפרפר הבוגר מקבלות את צבעיהן הסופיים, ומגיע זמנו של הפרפר הבוגר לבקוע לאוויר העולם.
הפרפר הבוגר
כדי שהפרפר הבוגר יוכל לשלוף את עצמו מנרתיק הגולם, הוא זקוק לאוויר שיפריד את גופו ממעטה הגולם, ואז ילחץ בשלושת זוגות רגליו על המעטה החיצוני ואט אט ישלוף את עצמו החוצה. כשהוא משוחרר סופית ממעטה הגולם כנפיו הרטובות מגולגלות כמגילה ובטנו נפוחה. בשלב זה הוא נתלה על מעטה הגולם או מטפס עליו ונאחז בענף כשכנפיו המגולגלות תלויות כלפי מטה. כעת מתרחש השלב הקריטי, נוזל הלימפה מוזרם לתוך עורקי הכנפיים ומייצב אותם. תוך כדי התהליך הולכות הכנפיים ומתייבשות וחייב להיות מתאם ברור בין שני התהליכים, שכן אם תקדמנה הכנפיים להתייבש, נוזל הלימפה לא יוכל להתפשט והפרפר לעוף. משיבשו הכנפיים יוצא הפרפר הבוגר למעופו הראשון "כדי להכיר את העולם שסביבו". הזכרים לא מבטלים את זמנם ויוצאים לחפש נקבות כדי להזדווג ולהתחיל את מחזור החיים כולו מחדש.
מבנה שונה
גופו של הפרפר הבוגר שונה לחלוטין ממבנה גופו של הזחל. בגוף הבוגר נמצא שלושה חלקים – ראש, חזה ובטן.
הראש גדול יחסית ובו קבועות זוג עיניים גדולות ובולטות, זוג מחושים למישוש וחדק ארוך ומגולגל.
הראש מחובר לחזה הבנוי משלושה פרקים שמכוסים בקרום כיטין קשה. לכל פרק מחובר זוג רגליים עם ציפורניים חדות בקצותיהן. לפרקים השני והשלישי מחוברות ארבע הכנפיים, זוג לכל פרק.
הבטן היא הארוכה והרכה מבין אברי הבוגר. היא מורכבת מעשרה פרקים בדומה לבטן הזחל, ובקצה הבטן מצויים אברי הרבייה הן של הזכר והן של הנקבה.
מחזור חיים
בציבור הרחב מקובל לחשוב כי הפרפרים חיים יום אחד בלבד, אך יש לזכור כי לפרפר יש ארבעה תקופות גידול – ולכן אין למדוד רק התקופה שבו הוא בעל כנפיים. לזכרים נדרשים ימי חיים אחדים בטרם יהיו כשירים לביצוע הזדווגות פורייה, ואילו הנקבות העשויות להזדווג כבר יום אחרי בקיעתן מהגולם.
מרגע שהם כשירים להזדווג מתחילה תקופת החיזור אצל הפרפרים. מרגע שנפגשו זכר ונקבה והחלה ההזדווגות העשויה להימשך עד שעות אחדות.
כדי לשכנע את הנקבה להזדווג עימו משתמש הזכר באמצעי חיזור ושכנוע הכוללים בין היתר הפרשת חומרי ריח בושמיים היישר לאברי החישה של הנקבה.
בבדיקה של נקבות פרפרים שונים, התברר כי הן מזדווגות עם כמה זכרים, לעומת הזכרים . לא כך אצל הזכרים הבוגרים המסוגלים לבצע בחייהם הקצרים הזדווגויות אחדות, והם אכן מוכנים לעוט על כל נקבה מזדמנת, אבל מרבית הנקבות המופרות תסרבנה. ההזדווגויות עצמן מאריכות את תקופת חיי הבוגרים, אבל משהטילה הנקבה את ביציה, הסתיים תפקידה והסתיים תפקידם של הפרפרים הבוגרים.
כאשר מדובר על גלגול אחד בשנה ולא יותר, עשוי הפרפר הבוגר לחיות תקופה ארוכה הרבה יותר, וכבר סיפרתי על נדידות שונות של פרפרים כמו נימפית החורשף אצלנו או הדנאית המלכותית בצפון אמריקה, ואז עשוי פרפר בוגר לחיות משך חודשים ארוכים.
לחיי הפרפרים יש עוד צדדים רבים ומסקרנים כגון, היכן הם ישנים, האם יש להם תחומי מחיה, וכיצד הם מגנים על עצמם מפני טורפים, אך על שאלות אלה נענה בכתבה אחרת.
למתעניינים ולמטיילים חובבי הפרפרים, מומלץ להצטייד בדפדפת "פרפרים", מדריך כיס לפרפרים בישראל בהוצאת "טבע ישראלי". דפדפת קטנה, קלה, מתקפלת, נוחה לנשיאה שבה אינפורמציה וציורים של מרבית פרפרי היום שתפגשו בטיולים.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?