גם ביום וגם בלילה
הכרוון נראה כמו תרנגולת אך הוא בעצם דורס לילה מיומן. בעזרת צבעי ההסוואה היעילים שלו הוא מצליח להסתתר היטב במהלך היום ורק אם מתקרבים אליו יתעופף כמו החוגלה
כאשר אנחנו מתייחסים לבעלי כנף, אנחנו מסווגים אותם לפי סיווגים מקובלים וידועים. רוב הציפורים נמנות על ציפורי היום, הפעילות במהלך שעות האור. עליהם נמנות "ציפורי השיר", שלרוב הן ציפורים קטנות המשמיעות ציוצים או מזמרות מנגינות שחלקן ערבות לאוזנינו. חלק אחר הם ה'עופות הדורסים', שרבים מהם עטים על טרפם ממרום, חלק נוסף הם עופות המים לסוגיהם השונים. לעומתן יש את דורסי הלילה, הפעילים בשעות החשיכה, וגופם מצויד היטב למשימה זו.
העוף שלפנינו חורג מההגדרות הרגילות. הכרוון נראה כבעל כנף הפעיל ביום אך את רוב פעילותו הוא יעשה דווקא בלילה.
ביום הכרוון שומר על שקט ומעדיף לנוח בפינה נסתרת, ורק עם דמדומי הערב הוא מתחיל להשמיע את קולו וייצא לתור אחר טרפו שעיקרו מכרסמים למיניהם, ממש כמו דורסי הלילה הידועים: התנשמת, הלילית או האוח.
צייד בחשיכה
כאמור, מראהו של הכרוון הוא כשל בעלי הכנף הפעילים בשעות היום דווקא. בממדיו הוא מזכיר תרנגולת צעירה (פרגית) – יש לו רגליים גבוהות למדי, מקור מחודד ומוארך ועיניים בצידי הראש כעיני ציפורי היום.
גודל הכרוון כגודל תרנגולת צעירה. אורכו, 38-43 ס"מ, מוטת כנפיו 40-50 ס"מ (כושר התעופה שלא אינו מרשים), אורך זנבו 11-13 ס"מ, ואורך המקור כ-4 ס"מ. משקלו נע בין 400-500 גרם, ממש כמו פרגית.
רמז לחיבתו לפעילות ציד בשעות החשיכה נמצא בעיניו, שהן גדולות בממדיהן מעיני מרבית ציפורי היום וצבען הצהוב מזכיר במידה רבה את עיני דורסי הלילה.
טורף הנברנים
על הכרוון מספר ראובן ענבר בספרו "ציפורי ארץ ישראל": "חלקת גידול צמח התלתן בעמק יזרעאל הותקפה קשות על ידי נברני שדות, וכל הניסיונות להרחיק או להשמיד את הנברנים שפגעו קשות ביבול לא צלחו. איכשהו הנברנים תמיד הקדימו את אנשי המספוא, ואם פוזרו גרעינים מורעלים באזור אחד, מיהרו הנברנים להחליף מקום".
לאחר שעובדי המספוא שטיפלו באותה חלקה התייאשו וחדלו מניסיונות ההדברה שלהם, הם זיהו שבאופן מפתיע עוצמת ההתקפה של הנברנים על השדה הולכת ופוחתת. הם הניחו שהתנשמות הגיעו לחלקה ועשו במקומם את "העבודה", וחיפשו את סימן הזיהוי האופייני לתנשמות - ה"צניפים" שהם תוצר השיירים שהתנשמות פולטות מגרונותיהן, אך אלה לא נמצאו.
במהלך החיפוש אחר הצניפים, התרומם לפתע צמד כרוונים ועף משם ובעקבותיו התעופפו שלושה נוספים. נראה היה שהכרוונים מצאו מסתור בחלקת בור קרובה והוחרדו ממנוחתם על ידי המחפשים.
עכשיו הבינו עובדי המספוא כי הכרוונים היו אלה 'שנתנו יד' להשמדת העכברים במהלך שעות החשיכה, והם עשו זאת ביעילות לא קטנה מזו של התנשמות.
אם כן, בעזרת עיניהם הגדולות הכרוונים רואים היטב גם ביום וגם בלילה, ובכך הם שונים מעופות היום וגם מדורסי הלילה.
הסוואה יעילה
למרות חזותו ה"תרנגולית" הכרוון מעדיף להסתתר במהלך שעות היום ולצוד את טרפו בשעות הלילה. יש לציין כי אין הבדלים ניכרים בין הזכר לנקבה וכן בין עונות השנה השונות.
צבע רוב נוצותיו כצבע החול או הקרקע הבהירה, וגופו מפוספס בפסים שחומים קצרים. מעל עיניו העגולות, הצהובות והגדולות מאוד, ניכרת כעין "גבה" בולטת בצבע לבן. במרכז הכנף הצהבהבה קיים פס לבן רחב ובולט הממוסגר בפסים שחורים.
הכרוון בולט בפסים השחורים הקצרצרים המכסים את גופו, כאילו ילד צייר עליו ציור מקווקו. בעת מעופו ניתן לזהות בחלק העליון של כנפיו את הצבע השחור בקצוות מעבר לפסים הלבנים ואילו במבט מלמטה – הכנפיים הן לבנות. זנבו בהיר ועטור בפס שחור וכך גם קצה מקורו.
הכרוון הוא עוף יציב בארץ ומצוי בכל המרחב האקלימי הים תיכוני. ניתן למצוא אותו בעיקר בשדות מישוריים ובוואדיות שבשולי גבעות. לכרוונים יש "בני דודים רחוקים" שמגיעים כדי לחרוף אצלנו את העונה הקרה ואחרים שחולפים דרכנו בדרכם דרומה או צפונה.
גומה בקרקע
כאמור, הכרוון צד בלילות, אך באופן חריג לדורסי הלילה, הוא פעיל גם בשעות היום, ויש עוד הבדלים.
רוב דורסי הלילה מקננים בנקיקי סלעים, במסתרי גגות או במבנים נטושים. התנשמות "המסודרות" למדו לתור אחר בתי הגידול המוכנים עבורן בשולי השדות. לעומתם, הכרוונים מקננים על הקרקע, בדומה לחוגלות.
כמו מרבית הציפורים היציבות אצלנו, מתחילים הכרוונים את הדגירה בראשית האביב, בחודש מרץ. משך מרבית ימי אפריל יעסוק הזוג בדגירה.
בניגוד לחוגלות, הכרוון אינו מתאמץ להסתיר את הקן בצל שיח כלשהו אלא להיפך – יתקין גומה קטנה בקוטר סנטימטרים ספורים, שם תטיל הנקבה בדרך כלל שתי ביצים בלבד, ביצים גדולות למדי כמעט כגודל ביצי תרנגולת קטנות, והן מוסוות היטב בצבעי הסוואה ברורים – צבע צהבהב או חום בהיר עד אדמדם וזרועות בכתמים בצבע חום, המשתלבים היטב ברקע הטבעי שסביבן.
צבעי ההסוואה של הכרוון הם כה יעילים שהעין מתקשה לזהות אפילו את הדוגרת היושבת על הביצים בשטח הפתוח. רק אם נתקרב אליה היא תימלט מאתנו, בדומה לחוגלה, ואז נוכל לגלות את צמד הביצים שאלמלא נמלטה הדוגרת מהמקום, היינו עשויים אפילו לדרוך עליהן מבלי לגלותן.
מי שדוגר ומי ששומר
נראה שמרבית הכרוונים מקיימים בשנה סבב דגירה אחת בלבד. מכיוון שקשה מאוד להבדיל בין הכרוון הזכר לבין הנקבה, ניתן לומר שבמהלך תקופת הדגירה אחד מבני הזוג דוגר והאחר נמצא במרחק של 20-230 מטרים כדי לשמור, לגלות ולהזהיר מפני כל סכנה מתקרבת.
בזיהוי סכנה, מי שיסתלק ראשונה יהיה השומר, שיתעופף בגובה נמוך למרחק כמה עשרות מטרים מהמקום, ואילו בן הזוג הדוגר יתעופף בעקבותיו. לפני נטישת הקן מתרחק/ת הדוגר/ת כמה מטרים ולאחר ריצת המראה קצרה יתעופף גם הוא, וזאת במטרה להסוות מיקום הביצים המסתתרות בין חלוקי האבנים או הרגבים. רק לאחר שהסכנה תחלוף יחזרו צמד הכרוונים כדי להמשיך במעשה הדגירה או השמירה.
בדומה לעופות דוגרי הקרקע, בתום תקופת הדגירה הנמשכת 26 ימים, יבקעו מן הביצים אפרוחים עוזבי קן. כך, לרוב, בחודש מאי כבר יתרוצצו האפרוחים בעקבות הוריהם.
אפרוחים ליליים
האפרוחים עטויי פלומה צהבהבת המרוצפת בפסים חומים כהים, יהיו מסוגלים להלך על רגליהם הארוכות בתוך זמן קצר.
הם נראים גדולים ומגושמים יותר מאפרוחי החוגלות, והעובדה שמדובר בדרך כלל בצמד אפרוחים בלבד (ולא 12-15 כמו אצל החוגלות), מעידים על כך שיכולת ההישרדות של אפרוחי הכרוונים הינה גדולה יותר משמעותית.
אפרוחי הכרוונים יתחילו מהר למדי להתלוות להוריהם דווקא בלילות, הזמן שבו אלה יהיו עסוקים בחיפוש אחר מזונם ואילו במשך היום ימצאו מסתור יחד עם הוריהם. זאת, בניגוד לאפרוחי החוגלות הפעילים עם הוריהם בשעות היום ועם רדת החשיכה יתכנסו עמם ללינת לילה
במהלך התקופה שבה האפרוחים מתלווים להוריהם, לעת סכנה, יורו ההורים לאפרוחים להישאר במקומם, כמעשה החוגלות. ההורים עצמם מתרחקים מהמקום ובכך מסיטים את תשומת לב המאיים על אפרוחים ממקום המצאם.
בימי חייהם הראשונים מאכילים ההורים את האפרוחים בזחלים קטנים, בחרקים ובחתיכות של מכרסמים עד אשר יגדלו מספיק כדי לדאוג לעצמם.
משימת חיפוש
כאן בא לידי ביטוי אורח החיים הייחודי, השונה, של הכרוון. בתקופת הדגירה, התנהגותו דומה להתנהגות עופות היום אבל לאחר מכן, יחזור ויאמץ את הלילה לשעות הפעילות שלו, בדומה לדורסי הלילה.
למרות שהוא שוכן בשדות שסביבנו לא ראינו אותו עד עכשיו וזאת משום שהכרוונים יודעים להסתתר מפנינו במהלך היום ובשעות הלילה, מטבע הדברים, לא קל להבחין בהם.
ועתה, המשימה שלכם, קוראי היקרים, היא לנסות לגלות את בעל הכנף השונה והייחודי הזה, המשלב משך עונות השנה השונות הרגלי פעילות שונים הן בלילות והן בימים.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?