גמאני רצה בצור הדסה

רצות. גמאני רצה צור הדסה (צילום: איה ארגוב) 

יש  קבוצה של נשים שרצה פעמיים בשבוע, בכל פעם למשך שעה. חלק מנשים האלו לא רצו מעולם, אבל עכשיו הן רצות 5 קילומטר. הנשים הללו לא חלמו בחלומות הכי פרועים שלהן שהן אי פעם ירוצו למרחקים. זה בכלל לא היה ברשימת ה-TO DO  שלהן. אבל זה קורה, ממש כאן בצור הדסה, פעמיים בשבוע.

אחרי אימון של שעה, מפורקות אך עם תחושה של התעלות, הן מתיישבות לתה שאחרי. כאן מתחילות השיחות האינטימיות ביניהן מכיוון שרק הן יכולות להבין אחת את השנייה. הן מדברות על רופאות ורופאים, ומספרות איך זה מרגיש להיות חולה, בלי שיפוטיות, נטו הקשבה.

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים ומדי שנה מצטרפות בישראל לסטטיסטיקה הזו מעל 5,000 חולות חדשות. רבים יודעים כי לגילוי מוקדם יש השפעה רבה על סיכוי ההחלמה, אבל מעטים יודעים כי פעילות ספורטיבית כמו ריצה מסוגלת להפחית את תופעות הלוואי הנלוות לטיפולים, לשפר את סיכוי ההחלמה ולהוריד את הסיכון לחזרתה.

'גמאני רצה' הוא מיזם חברתי-קהילתי ארצי של קבוצות ריצה וכושר ללא עלות המיועד לנשים שמתמודדות ומחלימות מסרטן השד. את הקבוצות מובילים בהתנדבות מלאה מאמנות ומאמני ריצה וכושר מוסמכים בכירים מהשורה הראשונה של אנשי המקצוע בישראל.

המיזם צמח מתוך קהילת התמיכה בפייסבוק 'גמאני – גם אני חליתי בסרטן השד', שמונה מעל 7,400 נשים מתמודדות ומחלימות מהמחלה. 'גמאני רצה' יצא לדרכו בנס ציונה בסוף 2019, בהובלת עמרי פדהצור, ולאחר סיום הסגר הראשון, במהלך בזק מסחרר, הוא התרחב מקבוצה אחת ל-40 קבוצות בפריסה ארצית רחבה בתוך 4 חודשים בלבד. 

קבוצות 'גמאני רצה' פועלות כיום ביותר מ-50 יישובים בכל רחבי המדינה עם 100 מאמנות ומאמנים מוסמכים מתנדבים ומעל 1,000 נשים מנהריה ועד אילת. המיזם פועל בחסות בית ההשקעות 'אלטשולר שחם' ונהנה מחסות מקצועית אקדמית של המכללה האקדמית בוינגייט, שמעניקה למחלימות מסרטן השד מלגות לימודים מלאות לקורס מדריכי ריצות ארוכות, כדי שהן יוסמכו כמדריכות ריצה ויחזרו להתנדב בקבוצות.

גמאני רצה צור הדסה (צילום: איה ארגוב) 

המחזור הראשון של חברות "גמאני רצה" בקורס מדריכי ריצות ארוכות כבר הסתיים והבוגרות כבר פתחו קבוצות 'גמאני רצה' בראשון לציון, רמת גן, יוקנעם, מזכרת בתיה וקדימה-צורן.

אחת מהרצות בקבוצה היא ציבי קורן שאומרת: "כשהייתי חולה כתבתי פוסט על המרוץ שלי להבריא, לא חשבתי ולא דמיינתי לעצמי שהמרוץ הזה יהפוך להיות ממשי ומיוזע. היום אני מצליחה לרוץ וזה בכלל לא מובן מאליו וזאת הודות לסבלנות של המאמנות המדהימות שלנו. בקבוצה מצאתי לי שותפות מדהימות למרוץ ואני מצליחה לרוץ תרתי משמע במרוץ לחיים".

הקבוצה בצור הדסה הוקמה בינואר 2022 ע"י המאמנות תמר גיטליס וקרן פוקס. הן פירסמו פוסט בפייסבוק היישובי ומשם זה צמח מפה לאוזן ואט-אט התגבשה קבוצה הכוללת נשים גם מהיישובים הסמוכים: נס הרים, ביתר עילית ואפילו מאלון שבות.

הקבוצה נפגשת פעמים בשבוע לריצה ואימון. המפגש כולל חימום ואימון טכניקה, ריצה ולאחריה תרגילי בטן ורגליים, כי בשביל לרוץ אנחנו צריכות גם לחזק את השרירים בגוף.

הגוף מתחזק מאימון לאימון. ההתלהבות מהיכולת החדשה הולכת וצומחת ובקבוצה נשלחות הודעות אישיות של מתאמנות המזמינות לאימונים אישיים, שמתקיימים לעתים בחמש בבוקר ולעתים בדרכי העפר ביערות שמסביב.

"מניסיון אישי אני יכולה לספר, שאחרי שכל כך התאכזבתי מהגוף שלי, שבגד בי ואיפשר לסרטן לפרוץ בצורה כזאת, היום אני לומדת לסמוך עליו מחדש, לומדת להעריך אותו, למרות שהוא נחשב חולה בעיני הרופאים", אומרת אחת האצניות, ענת אלימלך, "מבחינתי קבוצת הריצה היא מרחב חדש בחיים שלי, מרחב מוגן לשיח נשי, עם נשים שונות, "מגוונות" יחסית. המאמנות, מצליחות לייצר בנו נאמנות ומחויבות והן יצרו קשר מדהים של חוזה בלתי כתוב בינינו לבין האימון. המאמנות כל כך קשובות למה שהגוף שלי מבקש, אם זה יותר מידי הן מנחות אותנו להוריד הילוך, ואם אנו מפגינות יכולת אז יאללה, הן דוחפות אותנו להתאמץ יותר".  

האימון במסגרת קבוצתית גורם לי באמת להתאמן. ההתחזקות של הגוף והשיפור ביכולת הייתה הדרגתית ואם זאת מעצימה מאוד. ריצה פעמיים בשבוע יצרה אצלי צמא לעוד. התחלתי לרוץ לבד פעם נוספת בשבוע ואני חשה כיצד הגוף שלי מתחזק יותר.

אנו נשמח למצטרפות חדשות. אם את חולה או מחלימה מאיזשהו סוג של סרטן נשי, את מוזמנת לרוץ איתנו באהבה רבה.

לפרטים נוספים, תמר גיטליס 054-486-1917 קרן פוקס 050-294-8782

שרה פרזון

צור הדסה