דיאטה משותפת עלולה לפגוע בזוגיות
כדאי לבני זוג, ליצור אמנה שעוסקת בשינוי בהרגלי התזונה, כדי לא להיכנס למעגל שלילי של ביקורת, כעסים ותחרותיות
כולם מסכימים, ששינוי הרגלי תזונה, טוב שייעשה במסגרת משפחתית כוללת. התמיכה שיכולים בני זוג להעניק זה לזה והדוגמה האישית המוקרנת מההורים לילדים, בכוחן לעשות פלאים, ליכולת לשנות הרגלים של שנים רבות ולחזק את כל המשתתפים.
בצד היתרונות הברורים, שינוי הרגלי תזונה, כמו כל שינוי, הוא אירוע מעורר לחץ, שעלול ליצור וללבות מתחים מיותרים בין בני זוג, עד כדי הרס מערכת היחסים. לכן, כפי שאנו מתכוננים לדיאטה עצמה, מבחינת המוטיבציה וההשקעה הנדרשת, כך יש לעשות הכנה מתאימה בתוך היחסים המשפחתיים.
טוב יעשו בני הזוג, אם בטרם יתחילו באורח החיים החדש, הם יקבעו ביניהם "אמנה" ובה יפורט למה הם מצפים זה מזה, עד כמה הם מעוניינים לקבל תמיכה ואיפה הם אינם רוצים התערבות, אלו מוצרים הם פיתויים קשים מדי עבורם והם אינם מעוניינים שימצאו בבית ועוד. אמנה לא חייבת להיות כתובה, גם שיחה בעל פה יכולה להיות מספקת.
ההמלצה הרווחת היא, שכל המשפחה תאמץ ביחד את הרגלי התזונה החדשים. גם לאלה שאינם סובלים מעודף משקל, מומלץ לרכוש הרגלי תזונה נכונים. אם מדובר בתזונה שקולה ומאוזנת ולא "דיאטה משוגעת", שיוצרת חסך גופני ופסיכולוגי ברכיבים חשובים, הרי שהיא טובה לכולם, כיוון שממילא היא מאפשרת לאכול וליהנות מכל מה שרוצים, אך במידה ובמינון הנכונים.
בשיחה המקדימה, על בני הזוג להגדיר מראש עד כמה הם רוצים ומוכנים ש"יכנסו להם לצלחת". התשובה היא מאוד אינדיבידואלית. יש כאלה שיברכו על אדם קרוב שישגיח עליהם ואילו אחרים יצברו עקב כך כעס עצום.
בין בני זוג עלולה להתפתח תחרות על מידת ה"הצלחה" בדיאטה, בייחוד אם מישהו מהם, או שניהם, תחרותי במיוחד. במקום לעודד זה את זה, הם עלולים להפוך למתחרים. התחרות עלולה להביא לכך, שכישלונו של האחד, עלול ליצור שמחה סמויה או גלויה אצל השני ולהיפך.
כפי שבני זוג יכולים לחזק ולתמוך, כך הם גם יכולים להסית זה את זה, לחרוג מתוכנית התזונה שנקבעה להם. מי שמרגיש שחטא באכילת יתר, עלול לדרבן גם את השני לעשות כמותו ו"להצטרף לחגיגה" וכך, להקל על נקיפות המצפון שלו עצמו.
מודל שלילי אחר שבני זוג עלולים לפתח, הוא שהאחד נהיה הפטרון או ה"שוטר" של השני ומעביר עליו ביקורת, על חריגות מהכללים שנקבעו. השני עלול להגיב, לעיתים, בכך שהוא מאמץ גישה ילדותית של תירוצים, שקרים, אכילה בסתר ועוד.
כשיש ילדים בתמונה, הרגישות חייבת להיות רבה יותר. המחיר של תחושת אי הצלחה בדיאטה והיווצרות מתח מיותר בין הילד לבין ההורים, עלול להיות כבד ביותר. לכן, חשוב להתייחס לילדים כאל שותפים מלאים בהחלטה המשפחתית על אורח החיים החדש, להכליל אותם, כמובן, בתוך האמנה ולאפשר להם להגדיר את ציפיותיהם ואת הקווים האדומים שלהם.
הדיאטה הטובה ביותר, היא זו שנמצאת ברקע ושאינה הופכת לנושא מרכזי לעיסוק בבית. הרגלי תזונה נכונים, הם לא עניין זמני למספר שבועות או חודשים, אלא דרך חיים חדשה ולכן חשוב להתכונן אליה כראוי.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?