דלג לתוכן העמוד
יום שישי, 22 בנובמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

דעה: האם סטפנוס הקדוש הוא המרטיר המהולל?

היעדר שמו של ה"מרטיר המהולל" מכתובת ההקדשה הקיסרית שנמצאה בכנסייה המפוארת ברמת בית שמש, מעיד על דבר אחד ברור – הוא צריך להיות 'המרטיר' בהא הידיעה. כנראה, שהכוונה היא לסטפנוס - הנחשב לאדם הראשון שנהרג בגלל אמונתו בישו ונקבר בחצר רבן גמליאל באזור בית ג'מאל

סטפנוס הקדוש עם ענף דקל ושלוש אבנים. ציור של קרלו קריוולי, 1476

בשבוע שעבר נחשפה קיומה של כנסיה מרשימה שנחפרה במהלך השנים האחרונות על ידי רשות העתיקות. בתערוכה המוצגת בימים אלו במוזיאון ארצות המקרא ניתן להתרשם מהממצאים הייחודיים שנמצאו בה הכוללים אוסף כלי זכוכית יפהפיים ועוד מספר ממצאים מרשימים ביותר. הכנסייה קיבלה את שמה בעקבות כתובת פסיפס שבה נכתב שהכנסייה מוקדשת ל'מרטיר המהולל'.

המונח 'מרטיר' מתייחס בנצרות לקדוש מעונה, כלומר אדם שנהרג בגלל אמונתו. אך מי הוא אותו מרטיר מהולל? לשאלה זו אמנם אין עדיין תשובה אך האם ניתן לשער מיהו אותו מרטיר? לדעתי הדבר אפשרי, אך לשם כך יש צורך להכיר ולהבין לעומק את התקופה בה נבנתה הכנסייה – איך האנשים חשבו, מה היו המנהגים והתרבות באותה עת, מה היו הדרכים והאתרים המרכזיים ואיך האזור של רמת בית שמש נראה באותם השנים.

הכנסייה נבנתה כנראה במספר שלבים, כאשר השלב שבו היא הורחבה ושבו גם נכתבה הכתובת על המרטיר המהולל, מתוארכת לסוף המאה החמישית – שלהי התקופה הביזנטית. מדובר בתקופה שבה הארץ הייתה בשיא שגשוגה ופיתוחה כל זאת כתוצאה ממאות שנים של שקט תחת שלטון רומאי שנוצר לאחר מרד בר כוכבא, כספים רבים שהוזרמו אל הארץ מרחבי העולם ומיקומה המרכזי של הארץ כארץ הקודש בעולם הנוצרי. אותו שגשוג המשיך וצמח עד הכיבוש המוסלמי במאה השביעית.

באותם שנים העולם השתנה מבלי הכר, האימפריה הרומאית העצומה קיבלה על עצמה את האמונה בנצרות, מה שהפך את הנצרות מדת של מיעוט נרדף לדת המונותאיסטית הגדולה ביותר. בנוסף לכך, באותם השנים אמו של קונסטנטינוס, הקיסר שהפך את האימפריה הרומאית לאימפריה נוצרית, הגיעה לארץ ישראל והחלה בזיהוי אתרים שהוזכרו בברית החדשה בהקשר של חייו ומותו של ישו, והחלה לבנות באותם אתרים כנסיות- ביניהן כנסיית הקבר בירושלים וכנסיית המולד בבית לחם. יוזמות אלה היו רק צעדים ראשוניים שהובילו לתעשייה עצומה ומשומנת היטב של עולי רגל, שהחלו לבוא בהמוניהם מכל קצוות אירופה, אסיה ואפריקה לבקר בארץ ישראל ולראות את המקומות בהם חי ופעל ישו.

המיקום בו התגלתה כנסיית המרטיר המהולל נראית לנו כיום כשוכנת במקום מבודד בלב אזור כפרי שרק בשנים האחרונות נהפך לעירוני יותר ויותר בעקבות התפתחותה של רמת בית שמש. אך בתקופה הביזנטית האזור הזה היה אזור ראשי ושוקק חיים.

כתובת ההקדשה הקיסרית ל'מרטיר המהולל' שנמצאה באתר הכנסייה שנחפרה ברמת בית שמש

אלפי עולי רגל נוצריים נלהבים וחדורי אמונה לוהטת, צעדו ברגל מרחבי האימפריה או ירדו בספינות שעגנו בנמלי יפו ועזה, והתנקזו לדרך העולה מעמק האלה לכיוון בית לחם וירושלים. הדרך הייתה ציר ראשי והכנסייה שעתה נחשפה הייתה גולת הכותרת בלב מתחם שבו היו עוד מבנים רבים. לשם ההדגמה, בשטח שנחפר על ידי רשות העתיקות ושהוגבל רק למקום בו מוקמת השכונה החדשה התגלו מעל ל-80 (!) אתרים ארכאולוגיים נוספים.

רמז נוסף למרכזיותה של הכנסייה ניתן לראות במבנה של הקריפטה הממוקמת במרכזה – זהו החדר התחתון בלב הכנסייה המכיל את שרידיו של הקדוש שעל שמו קרויה הכנסייה, 'המרטיר המהולל' במקרה שלנו. מבנה הקריפטה נבנה בצורה כזו שבה נבנו שני גרמי מדרגות – צד אחד לטובת אלו שנכנסים אל הקריפטה וצד שני לטובת אלו היוצאים ממנה. צורת בניה זו מעידה על כמות האנשים שפקדו את הכנסייה, כמות מספיק גדולה שהצריכה ליצור את שני גרמי המדרגות על מנת שתנועת הצליינים תזרום בצורה חופשית כמה שניתן.

לאחר שהבנו יותר את רוח התקופה נוכל להתמקד בממצא המעניין ביותר שיכול לרמוז על זהותו של המרטיר – הכתובת המקדשת את הכנסייה למרטיר המהולל. כתובת זו נכתבה בפסיפס על הרצפה ובניגוד לכתובות דומות מסוגן נעדר מהכתובת שמו של המרטיר ורק הכינוי שלו הונצח. בהיעדר ממצא כתוב אחר שנמצא בחפירות, נראה שזה הרמז החשוב ביותר לזהותו של האיש. ייתכן והעדר שמו של המרטיר מעידה על דבר אחד ברור – המרטיר המהולל צריך להיות 'המרטיר' בהא הידיעה. מדובר בדמות כל כך מרכזית שאין צורך לכתוב את שמה מכיוון שכולם יודעים במי מדובר. גם בימינו ניתן לראות תופעות דומות, בחסידות חב"ד למשל, לא חסרים רבנים, אך כאשר מישהו מדבר על 'הרבי' אף אחד לא ישאל אותו לאיזה רבי הוא מתכוון ולכולם יהיה ברור שהכוונה היא לרבי מלובביץ'.

אם כך האם אפשר למצוא בנצרות אדם שנחשב למרטיר החשוב מכולם? האמת שכן, בברית החדשה עצמה מסופר על אדם בשם סטפנוס שהלך בעקבות ישו ויצא בקריאות נגד בית המקדש. אדם זה נשפט על ידי הסנהדרין שגזרו עליו גזר דין מוות בסקילה. מקום סקילתו היה בסמוך לשער האריות שנקרא בעבר שער סטפנוס על שם אותו מקרה. סטפנוס נחשב לאדם הראשון שנהרג בגלל אמונתו בישו וזכה לכינוי ה'פרוטומרטיר' – המרטיר הראשון. אך אם באמת המרטיר המהולל הוא סטפנוס, מדוע שהכנסייה תהיה ממוקמת בגבעות רמת בית שמש ולא סמוך לשער האריות?

נראה שאת את התשובה לכך ניתן למצוא במסורת נוצרית המספרת על כך שאותו סטפנוס היה תלמידו של רבן גמליאל. לאחר הוצאתו להורג של סטפנוס הגיע רבן גמליאל וקבר את סטפנוס באחוזתו שנקראה 'כפר גמליאל' והמזוהה כיום עם מנזר בית ג'מאל – מנזר הממוקם קילומטרים בודדים ממקום מציאתה של כנסיית המרטיר המהולל.

המסורת גם מספרת שבמאה החמישית רבן גמליאל נגלה לכומר בחלום שגילה לו היכן קבור סטפנוס. הכומר חפר וגילה את קברו של סטפנוס ועצמותיו נשלחו לירושלים שם הוקמה כנסייה על שמו ובהמשך הוקמה עוד כנסייה על שמו בבית ג'מאל, במקום בו נמצא קברו של סטפנוס.

שני גרמי מדרגות הובילו את המוני הצליינים אל הקריפטה (מקום משכן שרידי הקדוש) וממנה. צילום: אסף פרץ

מסורת חשובה מהעולם הנוצרי שצריך להכיר היא פיזור של אפר ועצמות הקדושים ברחבי העולם הנוצרי במטרה לקדש עוד ועוד כנסיות, כך קרה גם עם שרידיו של סטפנוס שנשלחו לכנסיות ברחבי האימפריה הרומית, אירופה ואפריקה. על פי הנוהג באותם הימים, השרידים אוחסנו בקופסא קטנה בלב הקריפטה שנקראה רליקוויום, שהיא למעשה נתנה לכנסיה את הקדושה, מתוך הקשר הפיזי לקדוש מהברית החדשה. יש לציין ש"רליקוויום" כזו התגלתה בקריפטה שבכנסיית המרטיר המהולל.

לא מן הנמנע שראשי הכנסייה באותם השנים החליטו להשאיר שריד של סטפנוס בארץ ישראל, על הדרך הראשית סמוך למקום קברו, לטובת עולי הרגל, בטרם שרידיו יתפזרו ברחבי העולם הנוצרי. צעד כזה נשמע מחויב המציאות ואף הגיוני יותר מאשר החזרת השרידים לכנסייה בבית ג'מאל אשר אינה נמצאת על הדרך הראשית ושהיא צנועה הרבה יותר כיוון שלא נבנתה להתמודד עם זרם עולי הרגל הנוצריים.

זהותו של אותו מרטיר מהולל תיחשף לבסוף בעתיד הלא רחוק. הסיכוי למצוא את התשובה לכך בממצאים מהחפירות הוא די קלוש אך להערכתי זהות המרטיר תתגלה בעיון מחודש באחד מיומני המסע הרבים של עולי הרגל מהמאה השישית, או באחד התרשימים או הפסיפסים המתארים את האתרים החשובים בארץ הקודש בשלהי התקופה הביזנטית.

בין אם המרטיר הוא אכן סטפנוס, או בין הוא זכריה, אביו של יוחנן המטביל, אשר גם זו אחת ההשערות, מדובר בתגלית חשובה ומשמעותית. תגלית אשר מוכיחה שכיום אנו רק מגרדים את קצה העבר המרתק של מרחב מטה יהודה ובית שמש. ממצא זה יחד עם הממצאים האחרונים בתל בית שמש ועם עוד ממצאים רבים שיתווספו במהלך השנים הבאות מצביעים שוב על הצורך הדחוף שמוטל על מקבלי ההחלטות: להקצות משאבים ותשתיות לטובת תיירות נוצרית, צעד שמועצת חבל בנימין כבר הבינה מזמן ומיישמת אותו בצורה מוצלחת ביותר עם צמיחה שנתית קבועה של עוד ועוד תיירים. מעבר לכך שתגליות אלו מספקות לנו חלון הצצה חשוב לעבר המרתק של אזורינו, צעד כזה יקדם את האזור בצורה כלכלית ותיירותית, קידום שבסופו של דבר נרגיש גם אנחנו – התושבים.

יאיר לביא

laviyair@gmail.com

הכותב היינו הבעלים של 'סודות הארץ' – מיזם שנועד להנגיש את ההיסטוריה והארכאולוגיה לציבור הרחב.

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?