דרמה בוועדה המקומית: נדחתה הבקשה להקמת מתקן הפסולת "דלילה"

^{מתקן אשפה דלילה (צילום: המשרד להג"ס)} 

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה הכריעה באחת הסוגיות הסביבתיות הבוערות ביותר באזור מטה יהודה - חידוש ההפעלה של אתר הפסולת "דלילה" וזאת בהמשך לבקשה להקמת מפעל חדיש למיון ועיבוד פסולת. החלטת הוועדה התקבלה לאחר מאבק ממושך של תושבי האזור והמועצה האזורית יואב, ולאחר דיון ממושך ומעמיק בפרטי הבקשה וקבלת חוות דעת משפטיות ותכנוניות של הצדדים.

בשבוע שעבר דיווח "בקיצור" על הדיונים הסוערים שהתקיימו בוועדה המקומית בעניין חידוש הפעילות באתר דלילה. (סערה בוועדה המקומית סביב הרחבת מתקן הפסולת "דלילה", בקיצור 822). הוועדה חידשה את הדיונים בפרויקט במהלך ישיבתה לפני כשבועיים (10.2).

על הפרק: בקשת קיבוץ נחשון וחברת "אלקטרה" להקמת מתקן למיון פסולת וייצור קומפוסט, הכולל חריגות משמעותיות מהתוכניות המקוריות. התכנית זוכה להתנגדות נמרצת מצד היישובים הסמוכים לאתר (המושבים: תירוש, גפן, כפר הר"יף, והקיבוצים: כפר מנחם ורבדים) ושל המועצה האזורית יואב.

היזמים מבקשים לחדש את הפעילות ב"מתקן דלילה". הבקשה כוללת הקמת מתקן מיון פסולת הכולל רחבת קליטה סגורה, מבנה קומפוסטציה, שטחי הבשלה פתוחים ומתקן לשטיפת משאיות. היזמים מבקשים הקלות משמעותיות, ביניהן הגבהת המבנה מ-8 מטרים ל-20 מטרים והגדלת תכסית הבנייה מ-3.5% ל-22% – סטייה שנתפסת בעיני המתנגדים כקיצונית.

נציגי המתנגדים הציגו חזית אחידה נגד המיזם. להלן עיקרי טענותיהם: טוענים כי למתקן יש היסטוריה של מפגעי ריח קשים, הטיפול בפסולת אורגנית, פגרים וצואת אדם בשטחים פתוחים יפיץ ריחות בלתי נסבלים ויוביל למכת זבובים ומזיקים ביישובים ובבסיס צבאי סמוך, המתקן יהווה סכנה בטיחותית לנוסעים בכביש 383 בשל תוספת של כ-400 משאיות ביום בכביש המוגדר כ"כביש אדום" ומסוכן, ולבסוף, כי היזמים, לכאורה, מסתירים את הכוונה להקים תחנת כוח להפקת אנרגיה משריפת פסולת.

נציגי היזמים (קיבוץ נחשון ואלקטרה) טענו כי המתקן הוא חיוני לפתרון משבר הפסולת הארצי וכי הוא עושה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם. לשיטתם, הפרשנות שלהם לתוכנית היא לגיטימית, וההקלות המבוקשות נדרשות לצורך תפעול יעיל ומודרני של המתקן. הם הדגישו כי המתקן יפעל תחת רגולציה מחמירה של המשרד להגנת הסביבה.

היועץ המשפטי של הוועדה סיפק חוות דעת מכרעת לפיה הלשון של התוכנית המקורית ("טיפול במבנה סגור") היא ברורה וחד-משמעית. הוא קבע כי הוועדה המקומית אינה מוסמכת לאשר שטחי הבשלה פתוחים, שכן מדובר בשינוי של הוראה סביבתית מהותית שנקבעה בוועדה המחוזית.

כאמור, הוועדה קימה דיון ארוך ומפורט ביותר בבקשה וקבעה לבסוף כילא ניתן לאשר אותה במתכונתה הנוכחית.

הנימוקים לדחיית הבקשה נשענו על נימוקים תכנוניים ונימוקים סביבתיים.

במסגרת הנימוקים התכנוניים הוועדה קבעה כי הבקשה להחליף 12 מבני חממות קומפוסט נפרדים ומרווחים כפי שנקבע בתוכנית המקורית, במבנה אחד "אחוד ומונוליטי", בגובה של כ-20 מטר ועל שטח של כ-19,500 מ"ר מהווה שינוי דרמטי בתצורת הבינוי שלא ניתן להשלים איתה במסגרת הליך הרישוי הנוכחי.

במסגרת הנימוקים הסביבתיים קבעה הוועדה כי הוראות התוכנית הקיימת (סעיף 6.9) קובעות במפורש שכל הטיפול בקומפוסט חייב להיעשות בתוך מבנים סגורים עם מערכות סינון אוויר (פילטרים). הוועדה דחתה את טענת היזמים כי יש להחריג את "שלב ההבשלה" של הפסולת (לפני הטיפול במתקן) מהוראות התכנית משום ששלב ההבשלה אינו נחשב "טיפול" ולכן מותר לבצעו בשטח פתוח. הוועדה דחתה טענה זו מכל וכל וקבעה כי מבחינה לשונית ותכליתית, ייבוש ואידוי הם חלק בלתי נפרד מהליך הטיפול, ולכן גם הם חייבים להתבצע במבנה סגור. הוועדה הדגישה כי ביצוע שלבי טיפול מחוץ למבנה סגור מהווה סטייה ניכרת מהתוכנית, דבר שמונע את אישור ההיתר.

מנגד,  הוועדה דחתה את טענת המתנגדים כאילו התוכנית הקיימת (תב"ע 1030) פקעה. היא קבעה כי התוכנית שפורסמה ברשומות היא הדין המחייב, וכל עוד לא בוטלה בערכאות המתאימות, היא תקפה. עוד דחתה הוועדה את טענת המתנגדים לשימוש תעשייתי/מסחרי אסור, וציינה כי אם יתגלה שימוש כזה בעתיד, הוא יטופל בערוצי האכיפה.

כאמור הבקשה נדחתה ברוב של חמישה מתנגדים מול ארבעה תומכים. בנימוקים לדחייתה הבקשה ציינה הוועדה כי היא מכירה בחשיבות הקמת אתר קומפוסטציה, אך לא בדרך של סטייה מהוראות התוכנית, במיוחד לאור הרגישות הסביבתית. הוועדה קובעת כי המבקשת (קיבוץ נחשון/אלקטרה) תוכל לתקן את הבקשה כך שתתאים להוראות התוכנית המקוריות (בינוי סגור, ללא שטחי הבשלה פתוחים ובהיקפים המותרים), ורק אז יקודם הליך הרישוי.

המשמעות היא שהיזמים יצטרכו כעת להחליט האם להגיש תוכנית חדשה (תב"ע) לוועדה המחוזית – תהליך שעשוי להימשך שנים – או לתכנן מחדש את המתקן כך שיעמוד במגבלות המחמירות של התוכנית הקיימת (בנייה נמוכה וסגורה לחלוטין).

יש לציין כי החלטת הוועדה מהווה מהלומה לראש המועצה האזורית מטה יהודה, אבישי כהן, אשר צידד באישור הקמת המתקן המבוקש וזאת תחת מיגבלות מסוימות. העובדה שלמרות תמיכת ראש המועצה בהצעה – רוב מבין חברי הוועדה התנגד לקדם את התכנית, מהווה איתות לראש המועצה שהחלטות הוועדה הן עצמאיות ויהיה עליו להתאמץ יותר בגיוס רוב להעברת החלטות בהן הוא מעוניין.