דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 30 במאי 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

האגדה על שלושת האחיות האדומות

פריחת הכלניות בעיצומה אך מה עם הנוריות ומה עם הפרגים? כיצד נבחין ביניהם וכיצד נדע מי הוא מי, מבין שלושת הפרחים שכה דומים זה לזה?

כלנית בוגרת עטורה ב"צעיף" (צילום: מעוז חביב)

עם בוא החורף ולאחר רדת הגשמים הראשונים, מתכסים פני האדמה במרבד ירוק רענן השובה כל עין. בעקבות הצמיחה הירוקה יצוצו ויפרחו גם הפרחים השונים הצובעים את השדות בשלל צבעים, מאדום ורוד וסגול ועד צהוב לגווניו השונים ולבן, ממש, חגיגה של הטבע.

בין הפרחים האדומים השובים את עינינו, ניתנת הבכורה לכלנית, זו המכסה במרבדי אודם את ה"דרום אדום" לשם כדאי לטייל, אם עדיין לא טיילתם, כדי להתמוגג משלל הכלניות המכסות מרבדים מרבדים את פני האדמה.

אבל, הרי לא רק בכלניות מדובר? ומה לגבי הנוריות? ומה לגבי הפרגים? וכיצד אכן נבחין ונדע מי הוא מי מבין השלושה הנראים כמו כה דומים זה לזה?

הפעם, כדי לעזור לנו להבחין ולדעת מי הוא מי, אעשה את מה שאני, כמורה דרך, עושה לא פעם בשדה, כדי לעזור ליוצאים לשדה להבחין בין מין למין. וכיצד אני עושה זאת? לא פעם ולא פעמיים, בעזרת אגדה חביבה המספרת את סיפור הפרחים או העצים.

הפעם, החלטתי לעשות את המעשה לא בשדה עצמו אלא מעל דפי השבועון המגיע לכל תושבי האזור. אספר את האגדה, שעד כמה שידיעתי מגעת חוברה על ידי "עננה", כפי שהיא נקראת, בעצמה בעלת בלוג לסיפורי טבע. אגדה חביבה שתסייע לכם להבדיל בין הנציגים האדומים של פרחי החורף שסביבנו.

שדה כלניות בחורף (צילום: מעוז חביב)

שלוש אחיות יפהפיות

 

להלן, ספור האגדה:

היה היו שלוש אחיות יפהפיות ומקסימות ששבו את לב כל רואיהן. לשלושתן היה שיער שחור בורק ובוהק והן היו אכן ידועות כאחיות היפות ביותר בממלכתן.

שמותיהן היו: כלנית, נורית ופרג.

שלושת האחיות היפהפיות היו אכן חברות טובות וכמובן שבעו נחת ונהנו הנאה מרובה מיופיין ומתשומת הלב לה הן זכו מכל רואיהן.

יום אחד החליט נסיך הממלכה לערוך נשף לכל בנות הממלכה, כדי לבחור את היפה מכולן ולשאת אותה לאשה. (זוכרים את הנשף אליו הגיע סינדרלה? ובכן, משהו כזה...).

כל בנות הממלכה, וביניהן כמובן שלושת האחיות התרגשו התרגשות רבה לשמע ההודעה והחלו להתכונן לנשף הגדול. כל אחת חשבה כיצד תופיע בנשף ובאיזו שמלה תתהדר כך שתתפוס את מבטו של הנסיך. כמובן חשבו גם על התסרוקת, התכשיטים וכל מה שניתן יהיה להתהדר בו כדי לזכות בתחרות על לב הנסיך.

שלושת האחיות החליטו שכל אחת מהן תבחר ותתפור לעצמה את שמלתה, וכך הן תפתענה לא רק את הנסיך אלא אף את עצמן. ואכן כל אחת תפרה לעצמה את שמלתה. בערב הנשף, טרם שיצאו לדרכן, יצאו השלוש מחדריהן, נפגשו, והנה – שוד ושבר. שלושתן היו לבושות בשמלות אדומות כה דומות האחת לאחותה עד שלא ניתן היה עוד להבחין ביניהן.

חשבו הבנות - הרי גם בלא שמלות דומות כל כך קשה להבדיל בינינו, ומה נעשה עכשיו? וכיצד יידע הנסיך לבחור בינינו את בחירתו.

ראתה אימן את גודל מבוכתן וצערן, וכמו כל אימא חכמה וטובה נחלצה ובאה לעזרתן.

תחילה שלפה צעיף קטיפה לבן ונתנה אותו לבתה הבכורה – לכלנית. "את תעטפי את צווארך בצעיף הלבן, שכמוהו יהיה רק לך" – אמרה האם לכלנית.

או אז נטלה ספריי בורק ומבריק וריססה בו את שמלתה האדומה של נורית, בתה השנייה, ואמרה: "שמלתך תבריק בנשף יותר מכל שמלה אחרת בברק שאין שני לו".

ואז, נטלה עגילים שחורים, יקרים, וענדה אותם לבתה השלישית, פרג. "אני בטוחה שעגילים שכאלה לא תענוד ולו אחת ממשתתפות הנשף" – אמרה לפרג.

הביטו הבנות זו בזו ושמחו מאוד. עכשיו יוכל כל אחד וכך גם הנסיך להבחין ביניהן. כך, שמחות ומאושרות הלכו אל הנשף.

משהופיעו השלוש באולם הנשף נעתקה נשימת הכל. אכן, בכל הממלכה כולה לא היו יפות מהן. והנסיך? הוא אכן לא פסק מלהתפעל. הוא רקד עוד ועוד עם כל אחת ואחת מהשלוש, ולבסוף במקום להחליט במי מביניהן יבחר... התאהב בשלושתן.

ומכיוון שהיה נסיך, ומכיוון שלבן מלך מותר מה שאיננו מותר לכל אחד ואחד, הוא החליט פשוט, להתחתן עם שלושת האחיות גם יחד.

בתחילה מלאו האחיות שמחה בזכייה המשותפת, אבל זו לא ארכה זמן רב. האידיליה הסתיימה מהר למדי, והאחיות החלו לריב זו עם זו, כשכל אחת טוענת שאחיותיה זוכות לשהות זמן רב יותר עם הנסיך. והנסיך המסכן, הוא היה ממש אובד עצות. מה יעשה. כיצד יירצה את שלושתן?

נורית בהרי ירושלים (צילום: אריה טננבאום, אתר פיקיוויקי)

מה עשה? הלך להתייעץ עם אביו, המלך החכם (שהיה חכם כמעט כשלמה, אבל רק כמעט). המלך הכיר היטב גם את טבע בני האדם וגם את הנעשה בטבע בכלל, וכך יעץ לבנו.

"עכשיו – חורף. בוא ותתחיל להתמודד עם נשותיך בתחילה בחורף. אני מציע לך לחלק את התקופה לשלושה חלקים. בשליש הראשון, תהיה עם כלנית. בשני – עם נורית ולסוף – עם פרג. כך יהיה לכל אחת מהשלוש זמן איכות משלה ויגיע הסוף למריבות".

שמח הנסיך ועשה כעצת אביו, ומאז חיה המשפחה כולה בשלום, כאשר ראשונה בתור היא תמיד כלנית. אחריה מגיע זמנה של נורית, ולסוף – פרג.

ומה נלמד אנחנו מן האגדה החביבה הזו? בראש ובראשונה, כיצד להבדיל בין שלושת הפרחים וכן, את מי נגלה לראשונה, מי תופיע אחריו ומי יסיים את עונת הפריחה.

לכלנית, אותה נראה ראשונה בחורף, יש סביב צווארה, הלא הוא שורש הפרח, "צעיף לבן", המופיע ובולט בפרח הבוגר. (בתחילת הפריחה עדיין נעדר "הצעיף" הלבן, מפרח הכלנית, אבל כיוון שבשדה תיתקלו בפרחי כלנית צמודים בגילאים שונים, לא תתקשו להבחין בכתמי הלובן שבפרחים הבוגרים יותר). ראינו אפוא פריחה אדומה שכזו – כלנית ראינו.הנורית הפורחת שניה, בעקבות הכלנית, צבעה האדום אכן בורק בברק מתכתי, כאשר במרכזה "גולת" האבקנים השחורה.

ואילו הפרג, זה בעל "העגילים השחורים" בתחתית עלי הכותרת שלו, הוא זה שיפרח אחרון, באביב ממש ולא יקשה עליכם להבחין בכתמים השחורים שבשורש עלי הכותרת האדומים שלו.

כך, "כמו הנסיך שבאגדה" נוכל גם אנחנו להבדיל בין השלוש.

שדה פרגים (צילום: ד"ר אבישי טייכר, אתר פיקיוויקי)

סימנים בעלי הכותרת

 

לסימנים הבסיסיים הללו עליהם סופר באגדה נוכל להוסיף אחדים.

לכלנית 5-10 ואף יותר עלי כותרת אדומים, ואין לה בתחתית הפרח עלי גביע ירוקים.

לנורית הבורקת (נורית = נור, אש), לעיתים הברק שלה כה בולט עד שהוא מקבל גוון כתום, ולה, שלא כמו לכלנית, בתחתית הפרח עלי גביע ירוקים מלבד עלי הכותרת האדומים שגם אצלה הם מונים בין חמישה ליותר.

ואילו הפרג, זה הפורח אחרון, נישא על גבעול גבוה, דק ושעיר ולו ארבעה עלי כותרת בלבד, וכשנתבונן בו מלמעלה נבחין בלא קושי ב"עגילים" השחורים שבתחתית עלי הכותרת האדומים.

עד עתה ציינו את צבע הפריחה האדום שנפוץ בדרום הארץ, אבל ראוי להזכיר כי במרכז הארץ ובצפונה נוכל לגלות גם כלניות – ואך ורק כלניות – בצבעים נוספים, מלבן ועד סגול. מדוע במרכז ובצפון הארץ בלבד ולא בדרום? על כך בפעם אחרת.

ועכשיו, כאשר הפרחים מוכרים לנו, זה הזמן לצאת וליהנות מפריחת הכלניות "בדרום אדום", ולרבים מאתנו מובטחת ההנאה גם בשדות הקרובים לביתנו, בשטחי המועצה האזורית הגדולה והפורחת שלנו.

 

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?