הגיבנת של מבחני המיצ"ב

כשההורים יפסיקו לשתף פעולה עם מבחני המיצ"ב יהיה זמן לחשוב איך באמת לקדם את החינוך

בתאריך 25 למאי 2017 יצא שבועון בקיצור בכותרת "תוצאות עגומות במיצ"ב 2016 ברוב בי"הס במטה יהודה".

אני מעריך שהכותרת הזו, המבוססת לכאורה על עובדות אמפיריות, הבהילה רבים מההורים שילדיהם לומדים במערכת החינוך, הרי החינוך הוא המפתח לעתיד החברה שלנו בכלל וילדינו בפרט. בשורות הבאות אני רוצה להוריד את המסכה ממבחני מיצ"ב ואף להציג דרך פעולה שבאמת יכולה להשפיע על מערכת החינוך בביתנו.

מערכת החינוך, כמו כל מערכת, רוצה לבחון את איכות פעילותה. בהשפעת מבחנים עולמיים, גם מערכת החינוך של ישראל הלכה לכיוון של מבחנים תקופתיים הנערכים בכיתות ה' וח' ונקראים מיצ"ב (ר"ת: מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית). זאת מערכת של מבחנים הנערכים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בישראל במקצועות: מדע וטכנולוגיה, שפת אם (עברית או ערבית), מתמטיקה ואנגלית. נוסף למבחני המיצ"ב, נערכים סקרי אקלים וסביבה פדגוגית לכל מורי ותלמידי כיתות ה'-ט' בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים המשתתפים במבחני המיצ"ב.

מבחני המיצ"ב נערכים מדי שנה בשליש מכלל בתי הספר, כך שכל בית ספר משתתף במיצ"ב אחת לשלוש שנים. בשנים האחרונות הפכו תוצאות המיצ"ב ובמיוחד אותו חלק של תוצאות במבחני המקצועות לחזות הכול בחינוך. מערכת החינוך בישראל רואה בתוצאות המבחנים מדד המשקף את איכות החינוך וזאת למרות שמיטב חוקרי חינוך בעולם מוכיחים פעם אחר פעם שאין זה כך. זה לא מפתיע שבמדינות רבות המובילות בחינוך העולמי המבחנים הפכו לדבר משני בחינוך.

בשל חשיבות מבחני המיצ"ב אצלנו החלו מנהלי בתי הספר להוביל מהלך של הכנת התלמידים למבחנים. בשל כך הפכה שנה שבה מתקיים מבחן המיצ"ב בבית הספר לשנה שבה לא מלמדים אלא עוסקים בהכנה אינטנסיבית של התלמידים לבחינה.

הלחץ המופעל על התלמידים בשנה זו הוא מטורף. אין שום הנאה מחינוך, אין מתן כלים חינוכיים ומירב המאמץ בבית הספר ממוקד בהצלחה בבחינה. תשאלו את המורים ותבינו מה הבחינות במיצ"ב עושות לחינוך בשנה זו. הגולם קם על יוצרו. בפועל כל תלמיד במערכת החינוך שלנו לא רק מאבד שנתיים של לימוד (הרי במהלך לימודיו הוא משתתף פעמים בבחינות אלה) אלא גם מפתח במקרים רבים סלידה ממערכת החינוך.

אז איך עוצרים את הטירוף הזה?

למנהלים ולמורים אין את הכלים לעשות זאת אך לנו כהורים יש – פשוט לא לשתף פעולה עם השיגעון הזה. אנו כהורים צריכים להודיע בראשית שנת הלימודים לצוות החינוכי של בית הספר וגם לילדינו שביום בחינות המיצ"ב הכיתות יהיו ריקות. במקרה הרע המורים ימשיכו להכין את הילדים לבחינה ויבינו שאין טעם לעשות זאת בפעם הבאה כשימצאו את הכיתות ריקות. במקרה הטוב, המסר יעבור כבר מהתחלה והמורים ילמדו כרגיל וביום הבחינה הכיתות יהיו ריקות.

כשההורים יפסיקו לשתף פעולה עם מבחני המיצ"ב יהיה זמן לחשוב איך באמת לקדם את החינוך. הפתרונות נמצאים וידועים וגם לא עולים הרבה כסף, אך על מנת שהם יהיו על סדר היום צריכים להוריד את הגיבנת של מבחני המיצ"ב.

יאיר קמייסקי

סגן יו"ר ועד מקומי

צור הדסה