דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 21 בינואר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הדורס המהיר ביותר

הבז, הקטן שבדורסים, מגיע למהירות המדהימה של 320 קמ"ש ומסוגל לעמוד בלחצי G אדירים. תכונותיו כצייד מוכשר וזריז מסייעות לחקלאים ומסלקות מכרסמים וזוחלים

בילדותי – אהבתי יונים.

כיוון שאתם, קוראי היקרים, כבר מכירים אותי מעט, ברור לכם שלא הייתה זו אהבתי היחידה, אבל, האהבה ליונים בהחלט תפסה מקום מרכזי בחוויות ילדותי.

כיוון שגדלתי במושב, סמוך לרחובות, מקום בחצר לא היה חסר, ואני בניתי ליונים שובך גדול, יותר לול מאשר שובך, ובו התקנתי תאי הטלה ודגירה רבים ממיכלי פח רבועים והוספתי חצר מרושתת גדולה. השמחה בבית הגידול הזה הייתה רבה ואני הכרתי באופן "אישי" רבות מבין היונים שלי על סוגיהן השונים, מן הפשוטות יותר ועד לאצילות, למיוחסות ולמיוחדות.

באחד הימים, הייתי עד למחזה שהותיר בי חותם כה עמוק, שגם היום, אחרי עשרות שנים, אני זוכר אותו לפרטי פרטיו, כאילו קרה רק אתמול. אחת היונים שלי עפה ברום מעל חצרנו כאשר לפתע פתאום, כמו משום מקום ובמהירות הבזק, הגיח בז, שבמידות גופו בסך הכול לא היה גדול ממנה, לכד אותה במעופה תוך כדי נעיצת ציפורניו בגופה. לרגע נאבקו כך בשמיים, כאשר נוצות שנתלשו מהיונה האומללה ריחפו באוויר, והשניים איבדו גובה. אך הבז רק העמיק את אחיזתו בטרף, לא הרפה והחל לחתור בכנפיו ולהתרומם עד שנעלם מעיני.

 

נלחמים בזוגות

                                                     

המחזה הזה קרע את לבי. בחלוף השנים, אני מטיל ספק אם זיהיתי כראוי את הדורס, שיתכן שהיה דווקא נץ, גם הוא דורס שגדול אך מעט מן הבז, אבל מותאם יותר במבנהו לחיים באזורי יער ולא לשטחים פתוחים.

כילד ידעתי שהבזים נמנים על העופות הדורסים. ידעתי שהם צדים ציפורי שיר קטנות ומכרסמים למיניהם. אבל זו הייתה הפעם הראשונה, גם היחידה בכול ימי חיי, שממש לנגד עיני דרס דורס קטן שכזה יונה שגודלה כגודלו בעודה מעופפת באוויר.

מחזה נפוץ בהרבה, שהייתי עד לו שוב ושוב, הוא כיצד זוג בזים קטנים תוקף עיט גדול מכול אחד מהם פי כמה וכמה, והם צוללים בזה אחר זה לעבר גבו, כמטוסי קרב הצוללים לעבר מפציץ כבד. כל מה שיכול העיט לעשות הוא לספוק כנפיו זו בזו בניסיון להרחיקם, אך השניים אינם מרפים ממנו עד שהוא מתרחק מתחום מחייתם ואז הם חוזרים לאחור כמנצחים.

העיט הגדול והמאיים, מסוגל לרסק כול אחד מהבזים הקטנים אם רק יעלה בכוחו לתפוס אותם, אך הפעולה המשותפת שלהם מונעת ממנו את ההישג הזה. ואכן, בדרך כלל בקרבות שכאלה מדובר בזוג בזים עם קשר עמוק ביניהם, היוצאים לקרב כדי להבריח פולש מתחומי הטריטוריה שאמצו לעצמם כזוג.

 

תפוצה נרחבת

 

הבז חי בקרבתנו ונמצא כמעט בכול מקום ומקום הוא הבז המצוי, וכשמו כן הוא – נמצא בכול מקום, בכפר ובעיר, בשדה או במטע, בעמק או בהר, בצפון ובדרום. אני משוכנע שכול אחד מהקוראים פגש בבז אחד או יותר במקום מגוריו.

בעולם ידועים מיני בזים רבים שמתוכם, 11 מינים חולפים, חורפים או יציבים בישראל, ועוד 17 מינים מצויים בחלקי עולם שונים אבל אין להם נציגות אצלנו. על הבזים בהם נוכל לפגוש בארץ נמנים בין היתר - הבז הנודד, בז העצים, בז ערב, בז אדום, בז מדברי, בז צוקים וכמובן - הבז המצוי.

שמו המדעי של הבז המצוי הוא פלקון - FALCON, שנוצר מהשם FALC שפרושו – חרמש, וזאת בזכות מקורו המעוקל וטפריו המאונקלים והחדים שאותם הוא נועץ בטרפו.

את הבזים המצויים, היציבים בארץ ומגדלים פה את גוזליהם, וגם את הבזים החולפים בארצנו, ניתן לגלות בכול אזורי הארץ, אך בעיקר בתחום אזור האקלים הים תיכוני. הבז המצוי מתגלה גם באירופה, בחלקים גדולים של יבשת אסיה ובאפריקה, מחוץ לאזורי המדבריות. הוא יכול להתקיים בחבלי ארץ שונים, למן חבלים שמתחת לפני גובה הים ועד לאזורים בגובה של 3500 מטרים, הן בתנאי חום והן בתנאי קור, כלומר, הוא מסתגל לחיים באקלימים שונים.

מסוגל לעמוד בלחצים של 25 G. בז מצוי

מהירות מדהימה

 

בראשית שנותיה של המדינה, עקב מדיניות ההרעלות ההמוניות של התנים, נפגעה קשות גם אוכלוסיית הבזים, עד לכדי סכנת הכחדה. אבל כשפסקו ההרעלות בשנות השישים, חזרה אוכלוסיית הבזים והתאוששה, והיום ידוע על אלפי זוגות של בז מצוי המקננים בישראל.

גודלו של הבז המצוי דומה לגודל יונת הבית, אך מבנה גופו שונה ומותאם לביצועי תעופה ייחודיים שמייחדים אותו מבין עופות אחרים. אורך גופו 30-35 ס"מ, ומוטת כנפיו בין 70-80 ס"מ. הנקבה גדולה מעט מן הזכר, וכך גם משקלה. משקל הזכר כ150 גרם ושל הנקבה כ 190 גרם. כנפיו וזנבו הארוכים יחסית מאפשרים לו לתמרן תמרונים תעופתיים מרשימים.

נתון מדהים וכמעט בלתי נתפס הוא מהירות התעופה שדורס קטן זה מגיע אליה. מדידות מצאו שהבז מגיע למהירות תעופה של 320 ק"מ בשעה! מהירות זו עושה אותו לבעל החיים המהיר ביותר בעולם שתועד עד כה! מהירות התעופה נמדדה אצל הבז המהיר ביותר מבין משפחת הבזים והוא הבז הנודד. עיקר מזונו של הבז הנודד הוא ציפורים ולשם כך דרושה לו המהירות הגבוהה מאוד אליה הוא מגיע בצלילה. כמובן שגם יתר הבזים, כולל הבז המצוי מגיעים למהירות תעופה גבוהה, אבל לא כשל הבז הנודד.

נתון מדהים נוסף הוא יכולתו של הבז לעמוד בלחצי G אדירים, אלה אותם לחצים שאנחנו חשים אותם למשל במהלך נסיעה ברכבת הרים, ביציאה מירידה תלולה לעלייה חדה. טייסי קרב הם אלה שמתמודדים באופן תדיר עם לחצי G, למשל, במעבר מצלילה מהירה לטיפוס חזרה לרום, נגרם לטייסים לחץ פנים גופי גבוה מאוד, זה ה"זורק" את הדם מן הראש לרגליים או להיפך. הלחץ הרגיל בו רוב בני האדם נתונים הוא של G אחד , אך הטייסים מצויידים בחליפות לחץ מיוחדות והם מאומנים לעמוד בלחצים גבוהים של 8- 9 G. לעומתם, גופו של הבז עומד בלחצים של 25 G! אין לי ספק שכול טייס קרב יעריך זאת הערכה עמוקה.

 

פסי פיז'מה

 

ראשית, אם נראה ברום עוף לא גדול, המרפרף קלות בכנפיו אל מול פני הרוח כשהוא ניצב במקומו כפסל ללא תנועה, ואז, לאחר זמן מה, מנמיך מעט ושוב "נעמד" באוויר על עמדו, נועץ מבטו בקרקע ולפתע, מצמיד את כנפיו לגופו וצולל מטה כאבן הנופלת משמים, או לחילופין, מרפרף קלות לעבר נקודה אחרת ברום – הרי ראינו בז.

צבעו העיקרי של הבז המצוי נוטה לחום. צבע ראשו הגדול של הזכר הוא בגוון אפור כחלחל, וכתם שחור נמתח מן העין כלפי מטה. מלמעלה, גוף הזכר צבוע בצבע חום ערמוני המנוקד בנקודות שחרחרות. צבעי הנקבה אחידים יותר, חלקי גופה העליונים ערמוניים ומוכתמים בכתמי רוחב שחומים ואילו בזנב כמה פסי רוחב שחורים. על בטנו של הבז פסי "פיז'מה" לאורך הגוף, בעוד שלנץ יש פסי "פיז'מה" לרוחב הגוף. במבט מלמטה דומים צבעי הנקבה לצבעי הזכר.

לא חוששים לתקוף עופות גדולים מהם. זוג בזים על ענף

מכרסמים וציפורי שיר

 

ממה ניזונים ציידים קטנים אלה? תפריטם מורכב בעיקר ממכרסמים כמו נברנים, עכברים, חולדות, חרקים, חגבים וזוחלים קטנים וכן, ציפורי שיר.

בשנת 2005 נעשה בארץ ניסיון מעניין על ידי החוקר ד"ר מוטי צ'רטר, שחקר את מידת יעילותו של הבז המצוי בהדברת מכרסמים. הוא התקין תיבות קינון שיועדו לבזים, באזור עמק בית שאן בו פעלו גם תנשמות (שעל פועלן המבורך כבר סיפרנו בעבר), והצליח להגדיל את אוכלוסיית הבזים באזור המחקר. תוצאות המחקר הצביעו על השילוב המיוחל – הבזים אכן צדו בשדות נברנים במשך היום ואילו התנשמות עשו זאת בלילה. כך הושגה יעילות כפולה במלחמה בנברנים שבשדות, ובטלה את הצורך בשימוש כלשהו בריסוסים רעליים.

 

קן מאולתר

 

הבזים הם בעלי כנף מונוגמיים, השומרים אמונים זה לזו משך כול ימי חייהם במסגרת הנחלה המשותפת שבחרו לעצמם.

משום מה, מוותרים הבזים על שלב בניית הקן כשהם ניגשים לגידול הדור הבא. לצורך הטלת הביצים הם בוחרים מקומות שונים כמו ראשי צוקים, או מתלולי מחצבות נטושות, או קנים עזובים של עורבים ואפילו מתקנים שונים המונחים סביב בתינו כמו – עציץ, אדנית או כלי חרס או פלסטיק אחר הנמצאים על אדן חלון של בית, או על גבי מזגן הצמוד לקיר בית או אפילו בתוך תיבת קרטון נטושה במרפסת.

כמו אצל מרבית הציפורים היציבות יתרחש גידול הצאצאים לקראת האביב, סביב חודש מרץ. לאחר שבחרו את המקום להטלה, במרבית המקרים יניחו זרדים ספורים ואז תחל הנקבה מיד בהטלת הביצים. הנקבה תטיל כחמש ביצים בצבע לבן צהבהב המנוקדות בכתמים חומים אדומים, כל אחת בהפרש של יום-יומיים מחברתה.

את הדגירה מתחילה הנקבה לקראת סיום ההטלה והדגירה עצמה נמשכת כחודש ימים. במשך הזמן הזה עיקר עיסוקו של הזכר הוא לצוד עבור הנקבה הדוגרת את מזונה. את הציד מביא הזכר לקרבת הנקבה ומזמין אותה לאכול. לעיתים, כשהיא נוטלת את הטרף ועפה לנקודה בה תעסוק באכילה, יחליף אותה הזכר בדגירה.

לאחר כחודש תחל בקיעת הגוזלים שתימשך גם היא ימים ספורים. הגוזלים יבקעו כשהם סומים ועטויי פלומה עדינה. בחלוקת העבודה בין בני הזוג בימים הראשונים לאחר בקיעת הגוזלים, אחראי הזכר לצוד ולהביא אל הקן את המזון, ואילו הנקבה תתלוש ממנו פיסות בשר קטנות ותאכיל בהם את הגוזלים ההולכים וגדלים.

כעבור כשלושה שבועות מתכסים הגוזלים בנוצות ואז הם כבר מסוגלים לאכול את הטרף בכוחות עצמם. כחודש לאחר בקיעתם ייטשו הגוזלים את הקן ותוך שבועיים-שלושה נוספים יגיעו לעצמאות. לבגרות מינית יגיעו לאחר כשנה.

"מנקה" את סביבת הבתים ממכרסמים וזוחלים. בז מצוי עם טרף

מיומנויות ציד

 

במהלך השנה הראשונה לחייהם מתאמנים הבזים הצעירים בשיפור מיומנויות הציד. הבז חייב להיות מהיר כחץ מקשת, ממוקד ומדויק, שכן, טרפו עשוי לחוש בסכנה ולהימלט על נפשו.

ידוע שציפורים ממהרות להסתתר כאשר הן מגלות צללית של עוף במרום – וודאי צללית של בעל כנף העומד על עמדו במרום וסוקר את האדמה תחתיו. כך ציפורי השיר, וכך, לעיתים, מושאי טרפו האחרים. נבדק ונמצא שיחס הצלחותיו של הבז בציד הם אחד לעשר. כלומר, בכול עשרה ניסיונות ציד, הוא עשוי להצליח פעם אחת בלבד. למרות זאת מדובר בצייד מוצלח ביותר. באדנית שהונחה ליד חלון בבית בתל אביב שבה קינן זוג בזים וגידל בה ארבעה גוזלים, נמצא שבמשך גידולם הביאו ההורים לקן 75 ציפורי שיר (!), 16 זוחלים, 12 מכרסמים ממינים שונים ועוד חרקים קטנים יותר.

האם ציד זה מקנה לבז "האכזר" שם רע? מסתבר שההיפך הוא הנכון. היחס הכללי אל הבז הוא כשל מי שמועיל לחקלאות ולא לה בלבד, מכיוון שהוא ניזון בין היתר ממזיקים רבים, הן בשדה והן בקרבת בתי המגורים שלנו. כדאי שנדע שגם כאשר מקנן הבז על אדן חלון ביתנו הוא איננו מזיק לבריאותנו. היפוכו של דבר. הוא "מנקה" את סביבת הבתים מחרקים, עכברים, חולדות ואפילו נחשים קטנים. לכן נחשב הבז לערך טבע מוגן והפגיעה בו אסורה על פי חוק.

בין הדורס הקטן ביותר לבין הדורס הגדול ביותר מצויה קשת רחבה של דורסים ממינים רבים ושונים, ובטבע יש מקום, מסתבר, לכול החי הקיים תחת השמש. מה חבל שהפגיעה הגדולה ביותר בכול המערכת המאוזנת הזו בטבע נגרמת דווקא על ידינו – בני האדם.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

צילום: גיל, קיבוץ צרעה

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?