דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 21 ביולי 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הדרך אל האושר

מחקר חדש שבדק את האושר האנושי מגלה כי טיולים וקניות גורמים את אותה מידה של אושר, אבל הזכרון המתוק של הטיול נותר זמן רב אחרי שהמוצר החדש איבד מקסמו

הילדים בבוקר שבת כבר מחכים בקוצר רוח לצאת לטיול

עמוק בתוך ארגז מאובק, מאוחסן בביתה של אימי, ישנו צילום דהוי, ממוסגר במסגרת עץ. בתמונה הזו אני עומד לפני הקתדרלה בסנטיאגו שבספרד, פרוע שיער ומחויך, לאחר שחציתי את ספרד ברגל במשך חודש שלם, דרך כפרים קטנים, הרים, מנזרים ונהרות.

התמונה עצמה היא די בנאלית ולא הכי מוצלחת אך הסיבה שמסגרתי אותה וששנים רבות אחרי כן היא עוד הייתה ניצבת לצד מיטתי הייתה כדי להזכיר לי את אותה תחושה של אופוריה ואושר עילאי שחוויתי באותה תקופה.

התצלום הזה היה עדות רגשית מבחינתי לכך שניתן לחוות אושר גדול לאורך תקופה ממושכת וקיוויתי שבכל פעם שאביט בתצלום אזכר באותם עוצמות ואשאף להגיע אליהם כמה שיותר. עברו הרבה שנים מאז, אמנם ככל שעבר הזמן הניסיון לזכור בדיוק את אותה ההרגשה נהיה קשה יותר ויותר אך המרדף אחרי האושר המשיך ללוות אותי עד היום בכל מה שאני עושה.

מחקר שנערך באוניברסיטת קורנל לאחרונה גילה את הסיבה לכך, שכדי להיות מאושרים כדאי להשקיע יותר בטיולים ופחות בקנייה של חפצים. אמנם הרבה אמרו זאת כבר לפני המחקר אלא שהפעם ישנו גם הסבר מדעי.

האדם הוא יצור סתגלן, לטוב ולרע. כשמדובר בדברים שגורמים לנו אושר ואנו חשופים אליהם כל הזמן, רמת הריגוש יורדת ואנו מחפשים את הדבר הבא שיגרום לנו אושר. שיר שאנו אוהבים לשמוע יאבד מקיסמו לאחר שנשמע אותו שוב ושוב והמאכל האהוב עלינו כבר לא יהיה כל כך אטרקטיבי אם נאכל אותו כל יום, בכל ארוחה.

בעולם המערבי הפתרון המיידי המקובל ביותר להשגת הריגוש של האושר הוא על ידי צרכנות – קנייה של בגדים חדשים, רכב חדש, רהיטים חדשים וכיו”ב.

המחקר שנעשה על ידי הפסיכולוג תומאס גילוביץ' הראה שרמות האושר בגוף - בין אם אנחנו רוכשים משהו חדש או בין אם אנחנו מטיילים הן זהות, אלא שההבדל החשוב והמשמעותי מגיע דווקא בהמשך, בעוד מה שקנינו מפסיק לרגש אותנו די מהר ואנחנו מחפשים את הדבר הבא (זה העיקרון הפסיכולוגי העומד מאחורי הרעיון השיווקי של שדרוג דגמי הפלאפונים של אפל) טיולים מספקים אפשרויות ארוכות טווח יותר של אושר, המחקר הראה שכאשר אנו נזכרים בטיולים שהיינו בהם, ההיזכרות עצמה מעוררת את אותם הורמוני אושר במוחנו.

גם היום, לאחר שנים רבות, אני עדיין זוכר בבירור את פירמידות המאיה בגואטמלה, אפופות בערפילי הבוקר ובקולות הג'ונגל שמסביבם. את הפיורדים העצומים שבנורבגיה, אשר יש ביכולתם להכניס כל אדם לפרופורציה ולהבין עד כמה אנו קטנים בעולם. את קול הבס הרועם של צופר ספינת המעבורת כאשר היא נכנסת לנמל באיים הקנאריים לאחר לילה אפל בלב הים, את העיר הקסומה פטרה אשר מתגלה במלא הדרה לאחר שחוצים את הנקיק הצר וכמובן את כל האנשים המיוחדים מכל העולם שדרכינו הצטלבו במהלך אותם מסעות טיולים.

כל אותם זיכרונות ימשיכו להיות חלק ממני למרות פגעי הזמן ויש ביכולתם לשמש כמעין מגירות של אושר, כל שצריך הוא רק לחזור ולפתוח אותם מדי פעם.

גם כיום, כאשר אני חלק ממשפחה, עלי לעבור תהליך של הסתגלות. להסתובב, לטייל ולעבוד בעולם, כבר נהיה הרבה יותר מורכב וישנם שיקולים אחרים שעלי לקחת בחשבון.

לשמחתי הרבה מסורת הטיולים של סוף השבוע שענת ואני התחלנו מהיום שסהר נולד נשאה פרי בהצלחה רבה. היום, הילדים בבוקר שבת כבר מחכים בקוצר רוח לצאת לטיול, לראות מקומות חדשים, לחוות ולהכיר דברים לא שגרתיים, ללמוד ולשאול על מה שמסקרן אותם.

בדיוק כמו במחקר, אני רואה איך כאשר הם מקבלים צעצוע חדש הם מאבדים בו עניין לאחר מספר דקות של משחק ולאחר כמה ימים הוא עובר למגירה שם הוא מצטרף לשאר הצעצועים, ואילו בימים בהם אנו מטיילים הילדים מלאי ברק בעיניים, אנרגטיים, סקרנים ומאושרים וגם כאשר עוברים הימים הם עדין מדברים ונזכרים בטיולים ובחוויות.

כמובן שיש גם כאלו הסולדים מטיולים וכל מה שכתבתי עד עכשיו לא מדבר אליהם בכלל. לכל אותם אנשים כדאי לזכור שטיולים הם בעצם אפשרות אחת מתוך המכלול הנקרא 'חוויות'. המחקר שנעשה במקור על טיולים מראה בעצם שמה שיכול לגרום לנו אושר גדול יותר הוא לרכוש חוויות ולא רכוש.

אני יכול להגיד על עצמי שאני מאושר לראות מטופלים שלי עושים צעד לעבר חיים מלאים ושלמים יותר, מתגברים על פחדים וקונפליקטים. אני מאושר מלראות את סהר ויהל חוזרים בשמחה מהגן מלאי חוויות וכאשר נוה, שלאחרונה התחיל לחייך, מביט בי וצוחק אני גם מתמלא אושר. אז קדימה! צאו מהבית, תחוו, תהנו ותמלאו את מגרות האושר שלכם באספקה, שאם יגיעו ימים אפורים יותר תהיה לכם תמיד את האפשרות לפזר את העננים.

 

יאיר לביא

laviyair@gmail.com

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?