ההצלחה חייבת להימשך

בשבע שנים הצליח דדון לעשות מהפיכה חיובית ומדהימה בארגון שבראשו הוא עומד, במערכת החינוך האזורית, בתיירות המקומית ובתחומים נוספים וגרם לתושבי מטה יהודה גאווה רבה. את ההצלחה הזו חייבים להמשיך

בעיריית ביתר עלית, במועצה האזורית גוש עציון ובמשרד השיכון שוררת דאגה רבה: פרויקט הנחת קו הביוב שאמור לנקז את השפכים של השכונות החדשות בביתר עלית, של היישוב גבעות ושל מתחם הסנסן בצור הדסה תקוע החל משבוע שעבר. ישיבה שהייתה אמורה להתקיים ביום שני שעבר בין ראש עיריית ביתר עלית לבין ראש המועצה האזורית מטה יהודה, משה דדון, בוטלה עקב מעצרו של דדון לחקירה, ובלעדי מעורבותו של דדון, נתון כל הפרויקט שהוא בעל חשיבות רבה לעתיד ההתיישבות בביתר עלית ובגוש עציון בסימן שאלה.

אווירת נכאים שוררת גם במסדרונות בניין המועצה האזורית מטה יהודה ומאיימת לשתק את העשייה האינטנסיבית שמאפיינת את השנים האחרונות. מי שמכיר את המערכות השלטוניות בישראל ואת אלו שברשויות המקומיות בפרט, לא יתפלא לגלות כי רבים מעובדי המועצה מעדיפים כיום לבחור בברירת המחדל הבטוחה והנוחה של חוסר עשייה מאשר לקדם את הפרויקטים שבאחריותם, וזה תקף החל ממנהלי האגפים ועד אחרון הפקידים.

מקור לעידוד

אם יש מאפיין ברור ובולט לשנים שבהם מכהן משה דדון כראש מועצה הרי הוא עשייה בלתי פוסקת למען מטה יהודה.

פרויקט קו הביוב החדש, שראשיתו בפתרון יעיל של בעיית השפכים באזור המזלג וגוש עציון וסופו במים המטוהרים המיועדים להפריח את החקלאות של עמק האלה וחבל עדולם, הוא רק אחד מעשרות רבות של פרויקטים, תחומים ופעילויות שבהן מעורב משה דדון ושבהן הוא משמש במגוון של תפקידים: עומד בחזית המאבק, מפיח רוח חיים בפרויקט, מקדם ותומך בפעילים, מהווה מקור לעידוד ולאחריות שלטונית, יוזם רעיונות חדשניים ופורצי דרך, מגייס תקציבים ממשרדי ממשלה ועוד.

אין ספק כי דמותו המחייכת והקשובה של דדון חרוטה בליבם של רוב תושבי מטה יהודה. פעילי ציבור רבים, פעילי סביבה, יזמים חברתיים, אנשי עסקים ופקידי ממשלה בכירים הוכו בתדהמה כששמעו על מעצרו של ראש המועצה, אשר בו הם תלו את יהבם ובו ראו מקור לעידוד ולתמיכה בחבלי הלידה הקשים שעומדים בפני כל יזם בישראל הביורוקרטית.

החשדות שאיתן מתמודד דדון עדיין לא הגיעו לכלל הגשת כתב אישום, ויש לחזור ולציין כי העיקרון, שחשדות צריכים להתברר וכי המשטרה צריכה לחקור טענות למעשים לא כשרים, מקובל על תומכיו הגדולים של ראש המועצה, אך בצד זה יש לקחת בחשבון גם את היקף הדברים שעשה דדון במהלך שבע השנים שבהם הוא מכהן כראש מועצה ואת השפעתם המכריעה על דמותה של מטה יהודה כיום.

באנו לשרת

הפעולה הראשונה שעשה דדון כשנכנס לתפקיד ראש המועצה הייתה להציב שלט בחזית המועצה ועליו המלים "אנחנו כאן כדי לשרת" והסיבה לכך הייתה ידועה הן לעובדי המועצה והן לתושבים – המועצה שדדון קיבל לידיו הייתה ארגון מסואב, עצל, לא יעיל ומשובץ לארכו ולרוחבו במינויים פוליטיים של עובדים חסרי יכולת ובהחלטות כושלות ולא ענייניות. רבים ידעו כי הארגון הזה זקוק למהפיכה של ממש כדי להפוך לנותן שירות אמיתי ומעטים האמינו כי דדון יצליח להפוך אותו לכזה.

הפעולה השנייה שדדון עשה הייתה להתמקד במערכת החינוך. הוא טען כי טיפוח מערכת החינוך נטולת ההישגים של מטה יהודה היא המנוף שבעזרתו יפיח רוח של גאווה בקרב התושבים ויחזק את הקשר שלהם אל האזור שבו הם חיים. דדון קיבל לידיו מערכת חינוך שנוהלה במשך שנים באופן מיושן ונטול חזון על ידי פוליטיקאים מקומיים חסרי הבנה וידע בחינוך. גם כאן הוא הציב את הסיסמה "מובילים בחינוך" לנגד עיניהם חסרות האמון של התושבים ושל סגל ההוראה ואמר להם, אנחנו יכולים לעשות את זה.

הפעולה השלישית שעשה דדון הייתה לחזק את הקשר שבין התושב לבין המועצה האזורית. כך, זמן קצר לאחר שנבחר גילו תושבי המועצה המופתעים את עובדי הרשות המקומית נוקשים על דלתותיהם בבוקר חורפי שטוף שמש ומעניקים להם את "אמנת השירות”, חוברת שבה מפורטות אחת לאחת המחויבויות של עובדי הרשות לתושבים שהם אמורים לשרת. מאוחר יותר החליט לפרסם ברבים את מספרי הטלפון הניידים של כל עובדי המועצה, כדי להדגיש את חובתם לתושב. גם כאן נתקלה היוזמה המפתיעה של ראש המועצה במנוד ראש ספקני, הן של תושבים והן של עובדי הרשות, שלא האמינו כי ניתן לתקן את תחושת הנתק וחוסר האמון ביניהם.

הפעולה הרביעית של דדון הייתה להתחיל לטפח את הקשר בין תושבי המועצה לבין עצמם. הוא הטמיע את המנהג של יציאה לכנסים משותפים ולמשלחות שונות, שבהם תושבים מ-57 יישובי המועצה התחככו זה בזה, למדו להכיר אחד את השני מקרוב, והפנימו את המסר שעמד ברקע: הבעיות שאיתן אתם מתמודדים הן הבעיות של כולנו. בין אם מדובר בבעייה של הפעלת מחסנים במושב אורה או בהקמת בתי ספר בכפרים הערביים, בין אם זה התמודדות עם לחצים לסיפוח צור הדסה לירושלים או מאבק לשמירת חבל עדולם נקי מתעשיית נפט מזהמת, הבעיות הן משותפות והפעולה של הקהילה היא חיונית כדי לשמר את איכות החיים של תושביה.

היה עוד מסר אחד חשוב מאין כמוהו שדדון נשא את הדגל שלו: שהכל תלוי בנו. הוא חזר על כך בעשרות מפגשים עם חברי מליאה מפוהקים וחשדנים, עם עובדי מועצה ספקנים ועם תושבים נטולי אמון. הוא אמר להם את הברור מאליו שאיש לא האמין בו: לא צריך לנבא את העתיד – אפשר לעצב אותו. תפסיקו להיות מסכנים, גער דדון לתושבי המועצה, בידיכם היכולת להפוך את המקום שבו אתם חיים למקום שבו איכות החיים תהיה הגבוהה ביותר בישראל, זה תלוי רק בכם. גם כאן הוא טבע את הביטוי "מובילים באיכות חיים", שעבור רבים במועצה היה נשמע כלקוח מעולם הדמיון.

מבטיח ומקיים

תקופת הכהונה הראשונה של דדון הייתה רצופה בהפתעות רבות: עובדי מועצה גילו להפתעתם שראש המועצה דבק בתפיסה כי עליהם לתת שירות ונחוש להפוך את הארגון המסואב ליעיל ומתקדם, תושבי המועצה הופתעו לגלות ראש מועצה שעונה בעצמו על הטלפונים בלשכתו ומתכוון ברצינות לסייע להם במצוקותיהם, חברי ועדים מקומיים הופתעו לגלות כי ראש המועצה מגיע לישיבות גם בשעות הלילה המאוחרות כדי לתמוך ולעודד אותם ביוזמות המקומיות שלהם, עובדי ההוראה הופתעו לגלות ראש מועצה שדוחף בכל כוחו את מערכת החינוך ומפיח בהם בטחון בעתידה. זה לקח כמה שנים אבל בתום תקופת כהונתו הראשונה הפכה ההפתעה להבנה – דדון הוא פוליטיקאי מזן אחר, שבאמת ובתמים מתכוון לקיים את מה שהוא מבטיח.

כשנבחר לתקופת כהונה שנייה, במערכת בחירות ללא מתחרים, התלוצץ דדון על כך שכנראה איש לא רוצה את התפקיד של ראש המועצה. היו מי שאמרו כי בסתר ליבו היה רוצה מערכת בחירות כדי לחוש שוב את סערת ההתמודדות ואת תחושת הנצחון. בכל מקרה היה ברור כי הציבור יודע להעריך את המאמצים של ראש המועצה ומאמין בחזון וביכולת הביצוע שלו.

אל תקופת הכהונה השניה נכנס דדון כשהוא נחוש לשמר את ההישגים הקיימים ולהציב בפני עצמו אתגרים חדשים. הוא רשם הישג מרשים במאבק כנגד פרויקט "פצלי השמן", במאבק כנגד הכוונות לספח את צור הדסה לירושלים, במאבק כנגד הדרישות של בית שמש לספח את אזור תעשייה הר טוב, ובעיקר רשם הישג בכך שבמשרדי הממשלה התחילו להפנים שמטה יהודה היא רשות חזקה שתעמוד על זכויותיה. לפני כמה חודשים החל דדון לקדם את הקמת מערכת המו"ח "מועצה חכמה", ובמרכזה שדרוג נוסף של הקשר בין התושבים לבין הרשות המקומית ובינם לבין עצמם. אל החזון הזה הוא הצליח לגייס אליו את הכוחות המעולים ביותר שיש בקרב תושבי המועצה.

תחושת גאווה

טביעת אצבעותיו של משה דדון ניכרת בכל תחום בחיי מטה יהודה. הפריחה של מערכת החינוך והפרסים הרבים שהיא זוכה להם, הזכייה בפרסי ניהול תקין ו"רשות יציבה" ממשרד הפנים, העלייה החדה בכמות הסטודנטים, הזינוק בענף התיירות, קידום העסקים הקטנים, היקף עבודות הפיתוח ביישובים, שיפור הקשר עם המגזר הערבי, ועוד תחומים רבים שמייצרים כולם תחושת גאווה בקרב התושבים על השתייכותם למטה יהודה.

דברים אלה נכתבים השבוע, כאשר לא ברור מה תהיינה התוצאות של חקירת המשטרה ועד כמה החשדות כנגד ראש המועצה האהוב והמוערך מבוססים. אולם, דבר אחד ברור – עד שנעצר הצליח דדון לעשות מהפיכה חיובית ומדהימה בארגון שבראשו הוא עמד, במערכת החינוך האזורית, בקשר של תושבי המועצה לאזור שבו הם חיים ובגאווה שיש בהם על כך שהם חיים במטה יהודה. אנו מאחלים לראש המועצה ולמקורביו שהחשדות כנגדם יתבררו כעורבא פרח ושיחזרו במהרה לתפקידם כאילו לא היו דברים מעולם. כי את ההצלחה הזו חייבים להמשיך.

יובל רובין

[email protected]