הוציאו את הגז מהחבית

איגוד ערים דרום יהודה חנך מתקן לשריפת ביו-גז במטמנת חרובית. יו"ר האיגוד: עובדי מחוז ירושלים במשרד לאיכות הסביבה מנסים למנוע את הפעלת המטמנה בכל דרך

איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה חנך השבוע מתקן לשריפת ביו-גז במטמנת חרובית. במהלך טקס חנוכת המתקן תקף יו"ר האיגוד, צבי גוב ארי, את פעולת מחוז ירושלים של המשרד לאיכות הסביבה וטען כי עובדי המחוז מנסים למנוע את הפעלת המטמנה בכל דרך, כולל הפרחת האשמות מופרכות וחסרות בסיס על סכנה לכאורה לפיצוצים של מצבורי גז.

מטמנת חרובית היא אתר הטמנה מאושר במסגרת תכנית המתאר הארצית, מהבודדים שנותרו במרכז הארץ. בעבר הופעלה המטמנה על ידי מושב שדות מיכה אך לפני כשש שנים מסר המושב את ניהול המטמנה לידי איגוד ערים דרום יהודה. באיגוד הערים חברות שש רשויות מקומיות ובהן: רחובות, נס ציונה, מזכרת בתיה, יבנה, קריית עקרון והמועצה האזורית גן רוה. כיום המטמנה קולטת אשפה מ-36 רשויות מקומיות ובהן גם ממטה יהודה.

בחודש אוקטובר האחרון הגיש המשרד לאיכות הסביבה באמצעות מנהל מחוז ירושלים, שוני גולדברגר, בקשה דחופה לבית המשפט השלום בבית שמש לסגירת המטמנה. לטענת המשרד המטמנה מופעלת שלא לפי ההנחיות ומהווה מפגע סביבתי. במסגרת הבקשה טען המשרד לאיכות הסביבה כי במטמנה הצטברו מצבורי גז מתאן והם אינם מטופלים כראוי. "זהו גז נפיץ שהימצאותו באוויר בערכים גבוהים עלולה לגרום לפיצוץ", טענו אנשי איכות הסביבה, "מדובר בחבית חומר נפץ".

אנשי איגוד ערים דרום יהודה טענו מנגד, כי לשם מניעת דליפת הגז כוסה כל שטח המטמנה באדמה בגובה של 1.5 - 2 מטר, כי נעשות במקום בדיקות מקצועיות, וכי טענות המשרד מסתמכות על בדיקה שנעשתה ב-2008 ומאז העניין טופל במלואו. האיגוד טען כי בכוונתו להקים בעתיד מתקן לייצור חשמל המבוסס על מצבורי הגז שבשטח המטמנה, וכי החל בהליכים להקמת המתקן, ובהם קבלת היתרי בניה והסכמת מינהל מקרקעי ישראל. במשרד לאיכות הסביבה טענו כי הליכי ההקמה של המתקן לייצור חשמל יימשכו זמן רב, במיוחד לאור התנגדות של מינהל מקרקעי ישראל, וכי אין להמתין עד שתסתיים ההקמה אלא יש לפעול לסגירת המטמנה באופן מיידי.

במהלך הדיון המשפטי הודיע האיגוד כי החליט לשנות את מודל הטיפול בגז, באופן שבמקום הקמת מערכת של ניצול הגז לצרכי הפקת חשמל, יתמקד בשלב הראשון בהתקנת "לפיד" לשריפת גז המתאן, באופן שמנטרל את הסיכון שבו. האיגוד אמד את הזמן הנדרש לטיפול בהזמנת הציוד, ובמקביל להכנת הקרקע, בתקופה של 3-4 חודשים. באיכות הסביבה טענו כי בעבר התחייב האיגוד ללוחות זמנים שונים ולא עמד בהם.

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ' קבעה כי המשרד לאיכות הסביבה לא הצליח להצביע על שינוי שאירע דווקא בתקופה האחרונה שהצריך נקיטת אמצעים כה דרסטיים. היא הדגישה כי פקחי המשרד לאיכות הסביבה לא מיהרו לנקוט בצעדים כנגד המטמנה בעבר "ובכך העידו על כך שגם הם אינם רואים סכנה מוחשית ברורה ומיידית הנשקפת מהמצב השורר כיום במקום".

היא ציינה את הנזק שעלול להיגרם לקופה הציבורית מסגירת המטמנה ואת הנזק שבשינוע האשפה למקומות אחרים בארץ: "הנזק הכספי גדול. מדובר ברשויות מקומיות כך שהכספים הם כספי ציבור והנזק הכספי הנגרם הוא למעשה לציבור התושבים. קיימת גם פגיעה כללית בסביבה כתוצאה מהצורך לשנע כמויות רבות של מטען למרחקים גדולים".

לבסוף, לאחר ששקלה את כלל הנתונים שלפניה החליטה השופטת להורות על עיכוב ביצוע הצו המנהלי עד ה-15 בינואר 2010 עם אופציה להארכה נוספת של חודש ימים והורתה כי עד אז יימצא פתרון לבעיית הגזים, בעזרת מתקן "הלפיד". בתום תקופה זו לא יינתנו אורכות נוספות, הדגישה השופטת.

באיגוד הערים מיהרו לנצל את חלון הזמן שהותירה השופטת. במהלך החודשיים האחרונים פעלו באיגוד בקדחתנות כדי לסיים את ההקמה של מתקן ה"לפיד", הכולל 27 בארות שאיבת גז בעומק 25 מטר ורישות של כל הקידוחים בצינור גז מרכזי המוביל את הגז למתקן שריפה.

מנכ"ל האיגוד, יצחק קוגמן, אמר כי במהלך השנה האחרונה השקיע האיגוד סכום של כ-9 מיליון ₪ במטמנה. ההשקעות שבוצעו כוללות הכשרה של בור הטמנה חדש בהיקף של 250 אלף קוב, הנחת יריעות בידוד שימנעו חדירת מזהמים למי התהום , הכשרת בריכת תשטיפים מרכזית והכול לפי ההנחיות של מומחים לנושא. בפרויקט מתקן השריפה לבדו השקיע האיגוד כ-2 מיליון ₪ . את הפרויקט ביצעה חברת בי.או.טי. איכות סביבה בניה וניהול בע"מ.

טענות מופרכות

ראש עיריית יבנה, צבי גוב ארי, המשמש כיו"ר האיגוד, אמר בטקס חנוכת מתקן "הלפיד" כי הקמת המתקן נעשתה בחופזה וגורמת ל"בזבוז משווע של גזים אשר היינו יכולים לנצלם להפקת אנרגיה". הוא תקף את אנשי מחוז ירושלים של המשרד לאיכות הסביבה ואמר כי הם שמו לעצמם למטרה להביא לסגירת המטמנה. הוא ציין כי באיגוד מקווים בעתיד להקים בשטח המטמנה מפעל לטיפול בפסולת רטובה.

בתשובה לשאלת "בקיצור" לגבי הפעלת מטמנה הנמצאת בסמוך ליישובים אמר גוב ארי: "תושבי מטה יהודה נהנים מהמיקום של מטמנת חרובית. זה מקטין את עלות ההטמנה של האשפה שלהם באופן דרמטי. זה אתר מאושר שקיים שנים ויש לנצלו. החיסכון הגדול בעלות הטמנת האשפה מעניק לרשות המקומית אפשרות להשקיע כספים ביישובים".

- ומה לגבי סכנת הפיצוץ כתוצאה מהגזים המצטברים באתר?

"מעולם לא הייתה סכנה של התפוצצות באתר. אנשי מחוז ירושלים של המשרד לאיכות הסביבה הציגו טענות מופרכות. הם מבקרים באתר שלוש פעמים בשבוע ומנסים להביא לסגירתו בכל דרך אפשרית".

המנכ"ל, יצחק קוגמן, אמר כי אנשי איכות הסביבה אינם מסייעים לשמירה על האינטרס הציבורי אלא רק מפריעים. "מה האינטרס שלהם לסגור את האתר? הרי אם האתר ייסגר יצטרכו כל 80 המשאיות המגיעות לכאן היום לנסוע לרמת חובב. האם אז לא יהיה מדובר במפגע סביבתי, בבזבוז של משאבים, בזיהום אוויר? הם פועלים מאינטרסים לא ברורים".

קוגמן הוסיף כי בעתיד אמור הגז לשמש להפעלת תחנת כוח שתוקם בשטח המטמנה וכי על-פי הערכת האיגוד, כמות הגז הניתנת להפקה מהמטמנה נאמדת בכ-800 מ"ק לשעה, וממנה ניתן לייצר חשמל בהספק של כ-1.1 מגוואט, שווה ערך לצריכת חשמל של כ-1,000 משפחות.

ראש המועצה האזורית מטה יהודה, משה דדון, אשר נכח בטקס, אמר כי מטמנת חרובית נמצאת בבעלות של מושב שדות מיכה וסגירתה תביא להעלאה ניכרת בהוצאות פינוי האשפה של תושבי המועצה. לאור זאת התגייסה המועצה לצד איגוד ערים דרום יהודה כדי לנסות למנוע את הסגירה.