דלג לתוכן העמוד
יום שני, 19 בנובמבר 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הורה מעורב הוא משאב

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, יצאה השבוע נגד התערבות הורית בנעשה בבתי הספר. ראש מינהל חינוך לשעבר במטה יהודה, שרונה בר-נס עונה: "נכון שזה דורש יותר שקיפות וסבלנות, אבל איך ניתן להעלות על הדעת לוותר על המשאב הזה?"

אילוסטרציה

במסגרת עבודתי בקרן מנדל ישראל אני עוסקת בפיתוח מנהלים ובקידום מנהיגות. לא מזמן שאל אותי אחד המנהלים: "את עדיין מאמינה שהורים מעורבים הם נכס ולא נטל?", הבטתי בו בהפתעה והשבתי: "בוודאי, יותר מאי פעם". מסתבר שהוא "גיגל" את שמי בגוגל וקרא על עמדותיי בנושא כאשר שימשתי ראש מינהל החינוך במטה יהודה.

 

הורות הליקופטר

 

אני מסכימה עם גב' בן דויד, כי ישנם הורים שמתבלבלים וטועים לחשוב שמעורבות הורים היא לגונן על הילד בכל מצב. בשפה המקצועית זה נקרא "הורות הליקופטר" - מצב בו ההורים "מרחפים" מעל ילדיהם, מתערבים בכל דבר שהם עושים, מקבלים החלטות עבורם ומסירים מדרכם כל מכשול. התנהגות זו יוצרת, בטווח הארוך, תלות וחרדה אצל ילדיהם. אך לא לכך הכוונה.

מעורבות הורית, על פי תפיסתי, לא מתייחסת להתערבות בוטה בנעשה במסגרת הלימודית, שמקורה בחוסר אמון במערכת או באנשי המקצוע, הנעשית באופן לא מכבד ולא מקדם, אלא למעורבות הורית מטיבה.

 

מעורבות מטיבה

 

מעורבות הורית מטיבה מתייחסת לשלושה היבטים: התעניינותם בנעשה במסגרת הלימודית של ילדיהם, מעורבותם בפעילויות החינוכיות והלימודיות עם ילדיהם לאחר שעות הלימודים ושיחות של הורים עם ילדיהם על הלימודים, על השכלתם ועל תמונת העתיד.

מחקרים רבים מראים כי ישנו מתאם חיובי בין מעורבות הורית גבוהה לבין הישגים לימודיים גבוהים, ויותר מכך למעורבות הורית ישנה השפעה גבוהה יותר מאשר למשתנים כגון השכלת הורים, מקום מגורים, מצב כלכלי או תוצאות ה- I.Q של התלמיד/ה.

כעמיתה בבי"ס מנדל למנהיגות חינוכית, הקדשתי את פרויקט הגמר שלי לנושא "צמצום נשירה מהאקדמיה בקרב בני דור ראשון להשכלה גבוהה". כבר אז הנתונים היו חד משמעיים – מעורבות הורית היא המנבא המשמעותי ביותר להישגים אקדמיים של סטודנטים ולמניעת נשירתם מהאקדמיה.

 

מנהיגות הורים

 

עם כניסתי למטה יהודה, פעלתי בכדי להגביר את המודעות לחשיבותה של מעורבות הורית. עודדתי הקמתן של קבוצות מנהיגות הורים בית-ספריות וקשר שוטף עמם, בנינו תהליך שיתוף ציבור בנושאי חינוך, בו לקחו חלק 180 הורים ואנשי חינוך, נפגשנו באופן קבוע עם ועדי הישובים וועדות החינוך וקיימנו פגישות תכופות עם הורים ונציגויות הורים בנושאי חינוך שהם רצו לקדם. היו שחשבו שנתתי מקום והשפעה רבה מידי להורים, אבל לא כך הדבר בעיני.

לאורך כל חיי המקצועיים תפיסה זו הוכיחה את עצמה; הורים מעורבים השפיעו לטובה על מצבם הלימודי של ילדיהם, ויתר על כן הם גם תרמו לשיפור המערכת, לחיזוקה ולהתחדשותה המתמדת.

אז נכון שזה דורש יותר זמן, סבלנות, שקיפות, גמישות והתחדשות מצד המנהלים ואנשי החינוך, אולם איך ניתן להעלות על הדעת לוותר על המשאב הזה?

 

שרונה בר-נס

 

הכותבת היא חברת צוות בכירה ביחידת הבוגרים של קרן מנדל ולשעבר ראש מינהל החינוך במועצה אזורית מטה יהודה. במסגרת תפקידה הנוכחי היא אמונה על פיתוח תוכניות הכשרה וידע מקצועי למנהלים ובוגרי הקרן, הנחיה אישית וקבוצתית, מתן ייעוץ פדגוגי בנושאי הליבה ויצירת שיתופי פעולה עם ארגונים מתחום החינוך, החברה והרווחה.

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?