הורים וילדים - באיזו שפת אהבה אנו מדברים?
זוגות שלא מדברים את אותה שפה באהבה ולא ערים לשוני בשפות שהם משתמשים בהן מפתחים הרבה חילוקי דעות
מיכל ואייל (השמות בדויים), בני 38, הורים לשלושה ילדים קטנים, הגיעו לטיפול זוגי. אחת המטרות שהציבו לעצמם בתחילת הטיפול היא להבין טוב יותר זה את זו ובכך להימנע מחילוקי הדעות הרבים שמאפיינים את הזוגיות שלהם לאחרונה.
במוח של כל אדם טבועים דימויים תרבותיים עליהם הוא גדל. בתחום של הזוגיות הדימויים הללו כוללים חיים של אושר ועושר והם נפוצים ברוב התרבויות האנושיות.
דימויים אלה באים לידי ביטוי בסרטים הפופולאריים של וולט דיסני. לדוגמא, סינדרלה היא עלמה במצוקה, הסובלת מקנאה ומהשפלה, ואז מגיע הנסיך שמתאהב בה ומחלץ אותה לחיים של אושר ועושר. הסיפור מלמד את הגברים שהם צריכים לגלות עוז רוח ואומץ לב, תקיפות ונחישות, וזאת כדי להציל את אהובתם ובכך להביא את שניהם אל המנוחה והנחלה.
כשאנו מתבגרים אנו צופים בדימויים על זוגיות המגיעים מהתקשורת ומסרטים הוליוודיים, המתארים סיפורי אהבה בלתי אפשריים אשר למרות כל הקשיים והמהמורות מסתדרים באורח פלא, ושוב בני הזוג חיים באושר ועושר.
עם הסרט הזה, שרץ במוחנו שוב ושוב, רובנו מגיעים אל תפיסת הזוגיות שלנו כאנשים בוגרים והתסריט הזה, שבינו לבין החיים האמיתיים יש פער משמעותי וגדול, מייצר בעייתיות רבה בקשר הזוגי.
הזוגיות שהבאנו מהבית
בתחילת הטיפול הזוגי של מיכל ואייל עסקנו בשאלות כגון:
- מה כל אחד מכם לקח מההורים שלו והוא אוהב זאת?
- מה לקחתם ואתם לא אוהבים?
- מה אנחנו מביאים לתוך הזוגיות שלנו?
- מה היה דפוס היחסים הזוגיים של ההורים?
- האם בזוגיות של ההורים קיימת חברות ותשוקה?
- איך ההורים רבים? איך הם מתפייסים?
- האם ההורים נהגו לבטא כעס זה כלפי זה באמצעות "לא מדברים"?
- מהם משקעי העבר שלכם כילדים החווים את הזוגיות של הוריהם?
- מה הן טראומות הילדות שאתם נושאים איתכם?
ההשפעה של זוגיות ההורים והחוויה המשפחתית כחלק מקבוצה של אחים ואחיות הם משקעים שאנו מביאים לזוגיות שלנו.
הכל כלול
בדומה לתקווה הסמויה "לזכות בלוטו", המפרנסת את מפעל הפיס, קיימת אצל רובנו הפנטזיה שנמצא בן/בת זוג בעסקת "הכול כלול...". כלומר שנמצא מישהו "מושלם" - חבר/ה טוב/ה, מאהב/ת נפלאה, מצחיק/ה, קליל/ה, מצליח/ה, טוב/ת לב ורגיש/ה.
הבעיה היא, שבעולמנו הארצי הפנטזיה הזו לא ניתנת להגשמה, ואז אנו נקלעים לתסכול על כך שמי שבחרנו כשותף/ה לחיים אינו ה"מושלם/ת" ולכן טעינו בבחירה. בישראל מתגרש כל זוג שלישי ובארה"ב כל זוג שני.
פרופ' אסתר פרל שעוסקת במחקר זוגי, אומרת שהמשאלה הענקית והסמויה של רובנו היא שיבחרו בנו ושאי אפשר יהיה להחליף אותנו. המשבר הגדול מגיע על רקע של בגידה או על רקע של נטישה מכיוון שאז אנו מבינים שאפשר להחליף אותנו וזה מזעזע את עולמנו.
על רקע הקשיים שנובעים מהפער שבין הפנטזיה למציאות, רבים הם אלה שחשים בודדים בתוך הזוגיות שלהם. זו המגפה של העולם המערבי. בישראל כל אדם חמישי מדווח על בדידות!
אתגרי הזוגיות ארוכת הטווח
בתחילת הזוגיות רבים נוטים להימשך למה ששונה מהם. למשל, אישה סגפנית תתאהב באדם נהנתן, אדם טוב לב יתאהב באישה אגוצנטרית, גברים שמרנים ייטו להתאהב בנשים רדיקליות – השוני מושך, מסקרן, מעורר ומהווה כניסה לזווית ראייה חדשה ומרעננת.
הבעיה היא שלאחר שתקופת ההתאהבות חולפת והבדלי הגישות צפים ועולים נוצר מתח רב בין בני הזוג: הגבר טוב הלב מגלה חמלה ואמפטיה לכל מי שהוא פוגש וזה מעצבן את אשתו האגוצנטרית, הסגפנית מואסת בנהנתנות של בעלה, והשמרן מתקשה לחיות בצל הרדיקליות של אשתו - ואז מתחילה הביקורת, ההאשמות והטענות.
כשהיינו קטנים, אמא הבינה אותנו ללא מילים וניחמה אותנו כשבכינו מתסכול ומכאב. למדנו מכך לצפות שיבינו אותנו ללא מילים.
כל אחד מאתנו פוגש את עצמו בזוגיות. המהמורות של הזוגיות מוציאות מכולנו את הילד בן הארבע, זה שדורש שיבינו אותו ללא מלים, וכאשר הוא אינו מקבל את מבוקשו הוא מתחשבן, הופך לביקורתי, קטנוני, קנאי וצר עין.
ואז, לדוגמא, תישמע בחדר הטיפולים האמירה הזו: "... למה צריך לומר כל דבר, אם אני צריכ/ה לומר אז הזוגיות הזו לא שווה".
האמירה הזו מבטאת את הפנטזיה של הילדות שבה הבינו אותנו ללא מלים וסיפקו לנו נחמה, חום ויציבות. אלא שכיום אנחנו חיים בעידן שלא מתקנים את מה שמתקלקל אלא מעדיפים לקנות חדש.
חמש שפות לאהבה
ישנן חמש שפות לאהבה: שפה מילולית, שפת המגע, שפת המתנות, שפת השירותים והטיפול, ושפת זמן האיכות.
לדוגמא, גבר שאצלו שפת האהבה היא "שפת שירותים וטיפול" יראה את האהבה שלו בכך שהוא מתדלק את הרכב של אשתו, מטפל בו במוסך, מוודא שהוא כשיר לפעולה ונסיעה. אשה שלא מדברת את השפה הזו לא תבין מה הבן זוג שלה אומר לה, והיא תצפה לקבל אהבה בשפה אחרת, שהגבר אינו מכיר, וזוהי ציפייה הרת אסון.
דיברתי עם מיכל ואייל על שפת האהבה שכל אחד מהם מביא לזוגיות. זוגות שלא מדברים את אותה שפה באהבה ולא ערים לשוני בשפות שהם משתמשים בהן מפתחים הרבה חילוקי דעות.
גברים, לרוב, חזקים יותר בשפת המגע. זאת השפה שאייל דיבר בה, כך הוא מראה אהבה - במגע. לעומתו, מיכל, משתמשת בשפת המילים, היא רוצה לדבר על כל דבר ואותו זה מעייף.
אחת המטרות בטיפול הייתה לזהות מה היא שפת האהבה של כל אחד מהם, ולהנגיש כל אחד מהם לשפה של האחר. שמיכל תשתדל לגעת יותר ואייל ישתדל יותר להיענות לצורך של מיכל לשוחח. זה לא היה קל, אבל המודעות להבדלים ביניהם הייתה חשובה מאוד ותרמה כבר את מחצית הדרך לשיקום הזוגיות.
החדשות הטובות הן שכאשר מבינים את ההבדלים, אפשר לעשות מחוות בשפת האהבה של בן/בת הזוג ולזכות בהצלחה.
גלגולי התשוקה ביחסים
מאפיין בולט של תשוקה זה שהיא צריכה להיות חדשה ומרגשת. הבעיה בזוגיות ארוכת שנים היא שבני הזוג נכנסים לשגרה צפויה ומאבדים את הריגוש.
מחקרים מראים שבשנה הראשונה לזוגיות 87% מהמפגשים המיניים כוללים נשיקות, אך בין זוגות הנושאים 25 שנים רק 57% מתנשקים.
הסיבות לצניחה בתשוקה שבין בני זוג כוללת שעמום, כעס, חוסר בתקשורת, חסך ברומנטיקה, ואבדן זמן איכות זוגי. חשוב לשמר את הריגוש בזוגיות וזאת בעזרת הפתעות שונות, מפגשים מרגשים, החלפת אווירה ועוד.
נירה גבאי – יועצת חינוכית M.A.
פסיכותרפיה ממכון אדלר
הנחיית הורים טיפול זוגי ומנחה למיניות בריאה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?