הורים וילדים: כיצד יוצאים ממעגל הדיכאון
לעתים אנחנו נתפסים למעגל מחשבות שליליות על עצמנו, מעגל שמזין את עצמו וגורם לנו להידרדר לדיכאון. טיפול קוגנטיבי-התנהגותי בשיטת CBT יכול להציע פתרון
מורן (שם בדוי), בת 37, אימא ל-3 ילדים, מהנדסת תוכנה במקצועה הגיעה לקליניקה כשהיא מדווחת על תחושות דכדוך וריקנות.
במהלך הפגישה הראשונה היא שיתפה אותי בכך שבשנים האחרונות הקדישה עצמה לטיפול בילדים ובבית, ולפני כמה חודשים החליטה לשוב למעגל העבודה. היא שלחה קורות חיים למקום עבודה אחד ומשלא נענתה, החלה להסתגר ואט-אט התהליך החמיר עד שהיא מצאה את עצמה במצב שבו היא ישנה בכל השעות שבהן היא לא צריכה לטפל בילדים.
"מה כבר יש לי להציע לעולם? איבדתי שנים יקרות", היא שיתפה אותי בתחושותיה, "אני חסרת תועלת. לא טובה כאימא. רוב היום אני עייפה, חסרת תאבון, אין לי חשק לעשות שום דבר. מרגישה בודדה גם בנישואים. כמו טפלון - לא מרגישה כלום".
זה נשמע מאוד קשה, מאוד שיפוטי ומחמיר, אמרתי לה והיא החלה לדמוע ולהנהן. "עוברות לך בראש מחשבות שליליות על עצמך, על העולם, על העתיד", המשכתי, "כשחושבים מחשבות כאלו לא מפתיע שקשה לך לעשות דברים. לכן את מרגישה דכדוך ריקנות וייאוש. הגוף שלך מגיב לכך בחוסר אנרגיה ואי שקט והתוצאה היא שאת מצמצמת פעילות ומסתגרת".
מעגל הדיכאון
"את נמצאת במלכודת הקרויה מעגל הדיכאון", פרסתי לפני מורן את חוות דעתי, "בדיכאון האדם מאמין למחשבות שלו, ופועל לפי מצב הרוח שלו". היא הנהנה בהסכמה.
בדקתי עם מורן האם היו לה מחשבות אובדניות, ואם הייתה לה היסטוריה של אירועים אובדניים. היא השיבה בשלילה. מבחינה מקצועית, במידה והיא הייתה מדווחת על כך, הייתי מפנה אותה לפסיכיאטר כדי שיבדוק אפשרות לסייע באמצעים כימיים כגון כדורים שונים.
לאחר שהנושא האובדני ירד מהפרק, ערכנו תיאום ציפיות וקביעת מטרות טיפוליות. "נפעל ביחד לפי מה שנכון ולא לפי מה שמתחשק. נתייחס אל המחשבות כמחשבות ולא כאמת מוחלטת, ובכך נפתח פתח לאפשרות לחיות חיים מלאים ובעלי משמעות. ככל שאת עושה פחות ביומיום שלך את מדוכאת יותר. נתחיל ביחד בצעדים קטנים", אמרתי לה.
שינוי התנהגותי
במצב הנפשי שבו מצאתי את מורן, אין אפשרות לעבוד במישור הקוגניטיבי משום שהמוח לא מרוכז ולא קולט. בשלב הזה המוח נמצא במצב הישרדותי, לכן הדרך לשינוי עוברת באמצעות טיפול התנהגותי.
ביקשתי ממורן לערוך טבלת יומן שבו היא תמלא את הנתונים הבאים: מה עשתה בכל שעה במהלך היום, איפה, עם מי, מה היו המחשבות והרגשות הבולטים באותה פעילות, וכן, מדי יום עליה לציין לפחות תחום או פעילות אחת שהיא גאה בהם.
לאחר מכן ביצענו יחדיו ניתוח של יומן הפעילות. כשהבטתי ברשימת המטלות שרשמה לעצמה, שמתי לב כי שעות הבוקר, לאחר שליחת הילדים למסגרות החינוכיות, הן שעות ריקות שבהן היא חוזרת למיטה. בדקתי איתה כיצד היא יכולה למלא את השעות הללו בפעילות שתיטיב איתה, ולאחר שמצאנו מספר פעילויות אפשריות, הכנסנו אותן ליומן.
לאחר מכן, עברנו על הפעולות היומיומיות שהיא חייבת לעשות וכיצד היא יכולה להוסיף ביניהן פעולות שמעוררות בה הנאה ושמחה, ומטעינות אותה באנרגיה. ככלל, חשוב לאזן את היומיום שלנו בפעולות שמעניקות לנו הנאה וסיפוק.
מורן יצאה לבצע את המשימות שכתבה ביומן, ובפגישה הבאה ראיתי שיפור מה במצבה. היא הייתה ערנית יותר, שידרה חיוניות ונכונות להיאבק על שמחת החיים שלה. זה השלב שבו ניתן לעבור לטיפול קוגנטיבי שמטרתו לזהות את דפוס החשיבה שמוביל לדיכאון וללמוד להתמודד איתו ולהימנע ממנו.
עיוותי חשיבה הרסניים
אצל מורן אבחנתי שהיו עיוותי חשיבה הרסניים. היא נהגה לפעול בהכללות נרחבות ושליליות. לדוגמא: היא שלחה רק פעם אחת קורות חיים וכשלא נענתה הסיקה מזה שאין לה שום דבר להציע. היא הגדירה את עצמה כ"חסרת תועלת!", הגדרה שלילית והרסנית שבמהלך הטיפול שמנו עליה סימן שאלה, והיא הפכה להיות "חסרת תועלת?", וכך עברה למצב של בדיקה האם זו מחשבה מדויקת.
הטיפול של מורן התקדם כאשר במהלך היומיום היא כפופה ליומן שמחייב אותה לפעילויות שונות, פעילויות שגורמות לה הנאה ודיווחים יומיומיים על משהו שבו היא מתגאה, ובמפגשים שלנו אנו פועלים לשנות את דפוסי החשיבה במוח באמצעות טיפול קוגניטיבי.
במפגשים העליתי שאלות הבהרה שמטרתן הייתה להעמיד את המחשבות השליליות והפסקניות בספק.
איבדתי שנים יקרות
בדקתי עם מורן מה המחשבה המרכזית שאיתה היא מסתובבת ביומיום. התשובה שלה הייתה: "איבדתי שנים יקרות". כתבתי את התשובה על לוח, ובכך השתמשתי בטכניקה מוכרת שבה הכתיבה של התחושה על דף חיצוני - מצננת את הלהט שבו המחשבה בוערת במוח.
יחד עם מורן ביררתי איך היא מרגישה לומר את המחשבה, ומה מידת האמונה שלה במחשבה. מורן נתנה למחשבה דרגה של כ- 80 מתוך מאה.
"אילו עובדות מוכיחות שהמחשבה נכונה? אילו עובדות מוכיחות שאיננה נכונה? מתי התחלת לחשוב על עצמך כך? מה הם זיכרונות הילדות שלך? מתי הפנמת את הרעיון שאת כישלון?", שאלתי אותה בפגישה, כשאני יודעת שמתחת למחשבה הזאת יושבות מספר אמונות בסיסיות כגון "אני כישלון" או "אני חסרת תועלת", מחשבות שכל חייה היא מנסה להימנע מלפגוש אותן (על פי אהרון בק).
כשמורן מתמקדת במחשבה "איבדתי שנים יקרות", המטרה היא ללמוד להרחיק את המחשבה הזאת, להבין שמדובר במחשבה בלבד ולא בעובדה, ולא להתנגד לה ובכך להעצים אותה.
מלכודת חזרתית
במהלך הטיפול מורן למדה אט-אט לזהות את המלכודת של החשיבה החזרתית, וכאשר זו השתלטה עליה היא למדה לשלוט בה באמצעות פעולה פשוטה כמו יציאה להליכה למשך 20 דקות. כמו כן, התחיל שינוי ההתייחסות למחשבות השליליות באמצעות טיפול בטכניקת מיינדפולנס.
במהלך הטיפול התייחסנו לדיכאון כמו לכל מחלה אחרת. יחדיו סימנו את הדברים שיכולים למנוע נפילה לבור השליליות: שמירה על איזון בפעולות, הכרת תודה, הפחתת מחשבות חזרתיות, דיבור עצמי מיטיב וחמלה.
המטרה הייתה להגיע למצב שבו מורן יודעת לזהות מתי מתחיל הגל הדיכאוני, ואז לבצע מספר פעולות שימנעו את ההידרדרות. בסיום סדרת הטיפולים ביקשתי ממנה לחזור לקליניקה ברגע שבו היא מזהה תחילתו של גל. ואכן, היא חזרה למפגש אחד כעבור כחודשיים.
את המפגשים החוזרים אני רואה כמו תחנת תדלוק. מטופלים מסיימים סדרת טיפולים ושבים למפגשי תחזוקה. אני נהנית לראות את הדרך שהם עושים אל שיבה לחיים מלאי משמעות ושמחה.
נירה גבאי –יועצת חינוכית M.A.
פסיכותרפיה ממכון אדלר
הנחיית הורים טיפול זוגי ומנחה למיניות בריאה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?