הורים וילדים: לדבר עם הילדים על המצב במדינה

מחקרים מראים שבזמן של מצוקה, מתח וחוסר ודאות, כדאי לשוחח עם הילדים על מה שמעסיק אותנו וכי זה מסייע לטפל בקרבם תחושת ביטחון

הדרמה החברתית שמתחוללת בחודשים האחרונים ברחובות ישראל, ההפגנות ההמוניות, השיח המתלהם והעוינות וחוסר האמון ההדדיים שבין הקבוצות השונות אינם נעלמים מעיני ילדינו. במשפחות רבות חל קרע עמוק בשל חילוקי דעות לגבי המצב במדינה. אל תטעו ביכולת ההבנה של ילדיכם – הם רואים את המתרחש, חשים בעצבים הרופפים, בחרדה, בדאגה למצב במדינה ולעתיד הצפוי לכולנו. לכן, חשוב מאד לשוחח איתם על המצב.

מחקרים מראים שבזמן של מצוקה, מתח וחוסר ודאות, כדאי לשוחח עם הילדים על מה שמעסיק אותנו וכי זה מסייע לטפל בקרבם תחושת ביטחון.

נקודת ההנחה שכל הורה צריך לצאת ממנה היא שילדים מרגישים בשינויים שמתרחשים סביבם, הן בשגרת היום-יום, הן ברגשות הוריהם והן באופן ההתייחסות של מבוגרים אחרים. נקודת הנחה נוספת היא שרצוי שהילדים יידעו את האמת, בהתאם לגילם ובאופן מותאם. מצב שבו מסתירים מהילדים את האמת גורם לכך שהם משלימים את המציאות מדמיונם ולרוב הדבר מתפתח לכך שהם תופסים את המציאות באופן חמור הרבה יותר מהמצב האמיתי.

לשתף את הילדים בחוויות החיים שלנו, בדברים הטובים וגם באלה הפחות טובים, ברגשות שלנו, בתחושות ובהתמודדויות הוא מודלינג נפלא. כלומר, גם אנחנו כהורים היינו רוצים שכאשר הילד שלנו יחוש במצוקה הוא יראה בנו את הכתובת הראשונה לפנות אליה, את המקום הבטוח להישען עליו, ואת האפשרות לשאוב מאיתנו כוח, אנרגיה ועצה טובה.

זה יכול לקרות רק במשפחות שזה הוא המודל לאורו חונכו הילדים. שהדברים גלויים ולא מוסתרים, שמדברים על המתרחש בבירור ובלא להתחמק, באופן ענייני שאינו מטפח בהלה מיותרת ומסיר כל חוסר הוודאות.

כשבמשפחה שלנו אפשר לדבר על הכל ואין מצג שווא של מציאות שהכול בה ורוד ונעים, כך אנו מקדמים את הנכונות של ילדינו לשתף אותנו במה שמתרחש אצלם.

כמובן שהדרך לשתף את הילדים היא כפופה ומותאמת לגיל שלהם. הדרך לדבר על המתרחש כיום במדינה, ועל העימות בין שתי התפיסות השונות, היא להציג את מה שאנחנו יודעים על המצב במדינה, לספר על מה שהיה בעבר ולתאר את החששות מן העתיד. רצוי מאד, כחלק מדרך חיים ואופן חשיבה, להעביר מסר אופטימי ככל האפשר במהלך השיחה.

עם ילדים בוגרים יותר יתעוררו כנראה שאלות מורכבות יותר וגם פה עלינו להיות פתוחים וכנים עימם, גם כאשר אין אנו יודעים את כל התשובות. אפשר לומר: "שאלת שאלה חכמה, אני אבדוק ואחזור אליך". זה אומר שאנחנו ההורים בני אדם, אנחנו לא יודעים הכל, אנחנו מתייחסים לשאלה שלך ברצינות ונבדוק כמיטב יכולתנו לגבי תשובה מתאימה.

הנה כמה אבני דרך חשובות באופן שבו אנחנו מנהלים את שיחות עם הילדים על המצב במדינה.

ילדים קולטים את רגשות הוריהם

כאשר הורה נמצא בבהלה ובחרדה הילדים חשים את מצוקתו ומבינים בטעות שהם נמצאים בסכנה ממשית. אפילו תינוק יחווה את העוררות הפיזיולוגית של אמו ויזהה מצב מצוקה. משמעות הדבר שככל וההורה שומר על רגיעה ככל האפשר, הדבר מסייע לילדיו לווסת את מידת הלחץ שלהם, ויכול במידה מסוימת למנוע מהם לחוות מצוקה קשה. הורה רגוע עוזר לילד להיות רגוע. אם אתם מרגישים מאד חרדים כדאי שתעסקו במשהו שגורם לכם רגיעה: ספורט, מוסיקה, שיחה עם חבר טוב וכיו"ב.

כיצד נתווך את המצב לילדים?

כל אחד ואחת מכיר את ילדיו ויודע כיצד לפנות אליהם. הנה אחת מהאפשרויות. ניתן לומר לילדים כך: "יש היום ממשלה עם נטייה דתית והיא רוצה לעשות שינויים. הצד שאינו בממשלה חושב שרצוי לשמור על מה שהיה עד כה ומתנגד לשינויים גדולים. אנחנו מדינה חזקה שעברנו משברים רבים, אני מודאגת מהמצב אבל בטוחה שנצליח להתגבר על הדברים. אם יהיו לך שאלות אשמח לענות עליהן". 

המסר שכדאי להעביר לילדים הבוגרים יותר בתקופה זו הוא שאתם ההורים תהיו תמיד לצידם ושתעברו את המצב הזה ביחד כמשפחה. חשיבתם של ילדים צעירים אינה מפותחת והם נוטים לראות בהוריהם ככל יכולים, דבר שמאפשר לכם לספק להם תחושת הגנה נפלאה במצבי חוסר ודאות.

ילדים צעירים, בגילאי בית ספר יסודי, זקוקים לתיווך דומה - מידע תמציתי ומסר מרכזי על המתרחש הכולל בתוכו דברי הרגעה, הגנה וסימן לאופטימיות. ייתכן ובגילאים אלה יהיה נחוץ יותר לשוחח על המצב, חשוב לאפשר זאת ולא להדוף באמצעות משפטים כמו: "לא יקרה כלום, אל תדאג".

 להרגיש זה נורמלי

ילד צריך לשמוע על רגשות ההורה באופן שיוכל לעזור לו להבין שרגשותיו הם טבעיים ומשותפים לו ולאחרים. כאשר ההורה משתף בתחושותיו הוא מסייע לילד להפוך את הרגשות שהוא חש לדבר שבשגרה והדבר מסייע לביסוס תחושת הביטחון והאמון בכך שההורה מגן עליו.

משום כך, אנו ההורים צריכים להתאמן בלהביע רגשות כגון: כעס, קינאה, בושה, אכזבה, גאווה, שמחה, עצב. בהתחלה זה לא פשוט ולא טבעי, אך עם הזמן זו הופכת להיות השפה במשפחה.

המסר הוא שפחד ולחץ הם טבעיים ומתעוררים גם אצל ההורים. גם החברים בבית הספר או בגן חשים תחושות אלו והן משותפות לעוד הרבה ילדים ומבוגרים. אפשר לדבר על כך שהפחד הוא טבעי ונועד להגן עלינו - ואם לא היינו פוחדים מדברים יכולנו להימצא בסכנה גדולה יותר.

הכנה ברורה

ככל שהמצב צפוי יותר, אנו וילדינו חשים יותר וודאות, דבר שמפחית את רמת החרדה. אם הילדים יידעו מדוע ההורים יוצאים להפגין או לחילופין מדוע ההורה כל כך כועס על המפגינים יהיה להם יותר קל להבין את המציאות בה הם מצויים.

חשיפה מבוקרת לתכני חדשות

כדאי לזכור שערוצי תקשורת ובמיוחד ערוצי טלוויזיה אלקטרוניים מבוססים על רייטינג ומשום כך הם נוטים להעצים מצבים שונים כדי לייצר "דרמה חדשותית". זו סיבה טובה מדוע עדיף לשמור על הילדים מחשיפה מוגזמת לתכני חדשות ובמיוחד מחשיפה לסרטונים והתרחשויות דרמטיים במיוחד.

הירגעות ונשימה

שימו מוזיקה נעימה בבית. מצבים של מתח וחוסר ודאות הם הזדמנות נהדרת לתרגל עם הילדים שלכם שיטות להירגעות משותפת ואישית. למשל, תרגול של דמיון מודרך בו אנו מוצאים עצמינו מדמיינים זמן רגוע ושליו עשוי לקרב את בני המשפחה ולהפחית את תחושת החרדה.

היו ערניים לסימנים קיצוניים

ילדים בגילאים שונים יגיבו בצורות שונות למצבי דחק וחרדה, ועל כן יש לשים לב לשינויים מהותיים בהתנהגות הילדים. וכך גם אצלכם ההורים - ישנם מבוגרים שנמצאים בחרדה ממשית. זה הזמן להיות מודעים לשינוי במצב הרוח, לחוסר הריכוז, לשינויים ביכולת להרפות ולקשיים בשינה רציפה, בשינויים בהרגלי האכילה שלכם וכיו"ב. ברגע שאתם המבוגרים תהיו יותר מווסתים ומאוזנים ובמידת הצורך תפנו לעזרה מקצועית, כך גם יגיבו הילדים שלכם. 

נירה גבאי – יועצת חינוכית M.A.

פסיכותרפיה ממכון אדלר CBT

הנחיית הורים טיפול זוגי ומנחה למיניות בריאה

[email protected]