דלג לתוכן העמוד
יום שני, 21 באוקטובר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הורים וילדים- רגשות האשם כהורים – האם זה הכרחי?

במקום להתעסק ברגשי אשמה מוטב שניקח אחריות על מעשינו ונלמד איך לנהוג אחרת בפעם הבאה

הגיעה אלי לטיפול חני, היא סיפרה שכשהיא חוזרת מהעבודה בחופש הגדול, היא מיד צועקת על המתבגרים שקמו זה עתה מהשינה: "מה זה הבלגן הזה בבית? אין לכם לב? אני נקרעת בעבודה אתם בחופש ואני צריכה לנקות אחריכם?" לדבריה אחרי שהיא צועקת היא נרגעת ומרגישה אשמה...למה לא יכולתי לדבר איתם ברוגע?

אכן חני הייתה במצוקה גדולה, היא מעוניינת שיהיה לה בית רגוע שיש בו שיתוף פעולה, אבל בפועל היא עושה אחרת.

 

למה אנחנו עושים את זה?

רגשות אשמה הם סוג של עונש שאנחנו מטילים על עצמנו ובאמצעותו חשים הקלה, תחושה שאנחנו מוסריים יותר, עשיתי משהו רע, אני ארגיש לא טוב עם עצמי ולכאורה אנקה את המצפון שלי. אך אין בזה הקלה אמיתית, אם כך למה אנחנו עושים את זה לעצמנו?

ההנחה הבסיסית היא שכשאנחנו חשים אשמה אנחנו בעצם מודים בפני עצמנו שלא נהגנו נכון, ובהודאה הזו יש מעין כפרה ותיקון. אלא שזו רק אשליה, שכן במקום להתמקד בתיקון אמיתי ובלמידה של דרך התנהגות חדשה, שבה לא נפגע בזולת, אנחנו מתמקדים בצורך שלנו בהקלה מיידית.

לרגשות אשמה בהורות יש סיבות נוספות, ובראשן הציפייה להיות הורים מושלמים, כאלה שלעולם אינם טועים, תמיד יודעים את התשובה הנכונה ותמיד פועלים נכון.

אלא שאין דבר כזה הורים מושלמים. טעויות ושגיאות הן בלתי נמנעות בהורות, ממש כמו בכל תחום אחר של החיים. אפשר ללמוד ולשכלל את הידע והכלים הקיימים בעולם, על גידול ילדים ועל הדרך לספק את צורכיהם הפיזיים והרגשיים, ואפשר לשאוף להיות מודעים ובוגרים, אך כל אלה לא ימנעו מאתנו לטעות, לאכזב ולהכאיב מדי פעם לילדינו. הנכונות להכיר בעובדה המצערת הזו היא הצעד הראשון בדרך לשחרור מרגשות האשמה. הצעד הבא הוא הבנה עמוקה של ההשפעה הקשה והמרעילה שיש לרגשות האשמה שלנו על ילדינו. הורה שמרגיש אשם מעביר את הרגש הזה לילדים, ובכך עומס על כתפיהם משא בלתי אפשרי וגם לא הוגן. על פניו אומנם נראה שהילדים רק מרוויחים מרגשות אשמה הוריים, שכן לרוב מתלווה אליהם גם צורך לפצות בנוסח: "אני נורא מצטער שצעקתי עליך, אז בוא נקנה לך מתנה. המסר שמקבלים הילדים מה"אבל" הזה הוא שבעצם הם האשמים, הם אלו שגרמו לכעס של ההורה, ושההורה הוא בעצם קורבן חסר אונים של הילד. התנהגות כזו מולידה מנגנון של סחיטה רגשית.

 

לקיחת אחריות

בעיה נוספת עם רגשי אשמה היא שהם מתעסקים בעבר, בדברים שכבר התרחשו ולא ניתן לשנותם. ההתמקדות בדברים שלא ניתן לשנות מקבעת ומשחזרת את מה שהיה, במקום לאפשר למידה, הסקת מסקנות ובחירה בדרכים אחרות. וזהו בדיוק ההבדל המהותי בין רגשי אשמה ללקיחת אחריות. לקיחת אחריות לא מתעלמת מהחלק שלי בעוול שנגרם, אבל מתייחסת אליו לא באופן פסיבי, אלא מעמדה אקטיבית המבקשת ללמוד מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה.

לקיחת אחריות משמעה התבוננות בחלק שלי בעוול שנעשה מתוך אמונה שאפשר, אם רוצים, ללמוד ולעשות אחרת בפעם הבאה.

כשלוקחים אחריות ולא מתעסקים ברגשי אשמה משמיטים לחלוטין את ה"אבל" ממשפט ההתנצלות. "אני מתנצלת שצעקתי" וזהו! בלי לקשור בין התגובה שלנו להתנהגות של הילד ובלי להטיל אשמה על אחרים. אני לוקחת אחריות על ההתנהגות הפוגעת שלי, לא משליכה אותה על הילד ולא מנסה להעביר אליו את האשמה. בשלב מאוחר יותר תוכלו לחזור למה שקרה ולהראות לילד בדרך שאינה מאשימה ושופטת את החלק שלו בהתרחשויות.

 

תחושת הקלה

כשהורה באמת משחרר אשמה ומפסיק לפעול מתוכה, נכנס אוויר חדש ורענן למשפחה. גם ההורים וגם הילדים חשים הקלה גדולה ותחושת עוצמה ויכולת. שהרי אחריות היא לא משהו שנותנים, מטילים או כופים, אלא משהו שלוקחים, מתוך כוונה ונכונות, וכשהילד יראה שהוריו עושים זאת בעצמם, זה ידרבן אותו להתנהגות דומה.

כמודל, בראש ובראשונה חשוב שהורים יזהו באילו מצבים ונסיבות הם חשים אשמה וישאלו את עצמם על מה באמת הם מרגישים אשמים. ניקח לדוגמה הורה שמאחר לאסוף את ילדו מהגן. אם הוא פועל מתוך תחושת אשמה על כך שהוא אינו מבלה מספיק זמן עם הילד הוא יאמר לו: "מה אני יכול לעשות שאיחרתי, אני לא אשם שיש פקקים בדרך.

כשרוצים ללמד ילדים לקחת אחריות יש לעשות זאת מגיל צעיר ובהדרגה: זה יכול להיות אחריות על בחירת הבגדים, על חלק מהטיפול בכלב וגם על פגיעה ברגשות, משום שלקיחת אחריות חלה גם על עשייה חיובית וגם על טעויות. מכאן עולה הקשר שבין אחריות ובחירה לבין אחריות ועצמאות - שני דברים חשובים בחינוך ובגידול ילדים.‬

כשילדים מתבגרים נכנסים לשלב המאבק על עצמאותם, אם הם לא מורגלים בלקיחת אחריות, יהיה להם קשה להבין שאם הם רוצים אישור ליציאות ולבילוי הם חייבים לקחת אחריות ולהודיע אם הם מאחרים.

נירה גבאי –יועצת חינוכית M.A.

פסיכותרפיה ממכון אדלר

הנחיית הורים ומנחה למיניות בריאה

לשאלות : Niraga1123@gmail.com 050-7936681

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?