דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 19 ביוני 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הורים וילדים האופן שבו נצרב בנו "סגנון חיים"

כל אחד מאתנו מתנהג תמיד, בהתאם ל"סגנון החיים" שלו שעוצב בשנות הילדות הראשונות. מכיוון שחלק מהמסקנות הללו לעיתים מחבלות באושרנו וביכולתנו להתפתח, כדאי לטפל בהן

                       

רחל (כל השמות במאמר בדויים), 38, היא אימא לשני ילדים ( 7, 11). היא הגיעה אלי להדרכת הורים וסיפרה כי היא ובן זוגה הודיעו לילדים, שבשל הסגרים, הקורונה והשהייה הממושכת בבית, הם החליטו כי השנה הם ייצאו לחופשה זוגית ללא הילדים, ואלה יבלו בחברת הסבתא והסבא שלהם.

לדבריה, עומרי בן ה-7, קפץ משמחה ואמר: "איזה כיף יהיה עם סבא וסבתא", ואילו אור בן ה-11, פרץ בבכי מעורר רחמים והתלונן: "זה לא פייר, למה אתם נוסעים בלעדינו?".

לפנינו אירוע המתרחש באותו בית, ובו שני הילדים מגיבים באופן כל כך שונה כלפי אותם הנתונים. כיצד זה קורה?

 

חמש השנים הראשונות

 

מקובל להניח ש"סגנון החיים" של כל אחד ואחת מאתנו נקבע עד גיל חמש. הילד או הילדה חווים את המשפחה, את ההורים ואת האווירה בבית, ומגבשים את מסקנותיהם על החיים, על עצמם ועל האחרים.

אדלר הגדיר את המושג "סגנון חיים" באופן הבא: מכלול האמונות שיש לבן אדם על עצמו, על אחרים, על החיים ועל הדרך בה עליו ללכת כדי שירגיש שייך ויהיה לו טוב.

סגנון החיים מתפתח בהתאם לפרשנות האישית שנותן האדם לתחושת הנחיתות שלו (המתעוררת באופן טבעי מתוך חוסר האונים של הילד אל מול המבוגרים סביבו), ובהתאם לדרך שבה הוא ניגש ופותר את המטלות המרכזיות בחיים (עבודה, אהבה, חברות).

ישנם שני ממדים מרכזיים הקובעים את סגנון החיים, הראשון הוא העניין החברתי והשני קשור לרמת האקטיביות ("רמת האנרגיה") של הפרט.

 

פירוש סובייקטיבי

 

בחלקו הגדול, סגנון החיים אינו מודע, אלא נטמע בילד, הרואה את המתרחש בבית ילדותו המהווה עבורו את כל העולם כולו. לדוגמא: ילד חווה את אמו הצועקת על אביו בעוד זה אינו עונה לה. הילד יכול להסיק שנשים הן צעקניות וגברים סובלים מזה, או שנשים הן חזקות וראויות להערצה וגברים הם פחדנים הראויים לזלזול. מסקנה נוספת יכולה להיות שבעולם הזה כדאי להיות אישה חזקה ועוצמתית או להתחתן עם אחת כזאת.

הכול קורה לפי הפירוש הסובייקטיבי של הילד לעובדות, וזאת במסגרת רצף ארוך של מסקנות שמגבש לו הילד על החיים, המקום שלו במשפחה, הערך העצמי שלו ועוד.

החוויות שהוא חווה בבית מייצרות מסקנות שהולכות ונערמות, הולכות ונכתבות בראשו של הילד כמעין תסריט, בו כתובים כללים וחוקים, אמונות ודעות, על כל דבר ועניין.

בתחילה הילד הוא מעין "לוח חלק" (טאבולה ראסה), הוא לא יודע כלום על העולם, אין לו דעות על מה טוב ומה רע, מה חשוב ומה מיותר, מה זה גבר ומה זאת אישה? מי קובע מה? איך מחליטים? ועוד ועוד. הוא יוצר לעצמו את כל הדעות האלה מהחוויות שהוא חווה.

הילדים מתבוננים סביבם, מפרשים ומסיקים מסקנות כמיטב יכולתם. אך כאן נכנס המרכיב האנושי לתמונה וכפי הפסיכולוגי האמריקני רודולף דרייקורס אמר: "ילד הוא מתבונן מצוין ופרשן גרוע". זאת משום שההכללות שהוא עושה והמסקנות שהוא צובר נעשים ללא כישורים אינטלקטואלים ולוגיים מספיקים.

לדוגמא: ילד שלא מבין את תרגילי החשבון שאחיו הגדול יודע לפתור, עשוי להסיק שהוא עצמו טיפש, לא מתאים ללימודים, ושלא כדאי לו להיכנס בכלל לתחום הזה. הכללה מוגזמת זו תמנע ממנו בעתיד מלהגשים את יכולותיו.

 

הגורמים המשפיעים

 

שלושה גורמים עיקריים משפיעים על הפירושים ועל מסקנות הילד אשר מרכיבים בסופו של דבר את סגנון חייו: המערך המשפחתי, האווירה המשפחתית ושיטות החינוך המופעלות עליו.

המערך המשפחתי מתייחס למיקומו של ילד בסדר הלידה: בכור, יחיד, אמצעי, בן זקונים וכו', מרחק השנים בינו לבין אחיו וכן מינו ומינם של יתר הילדים. על הגורם הראשון אין לנו יכולת להשפיע עם זאת, אדלר היה זה שהדגיש את החשיבות העצומה שיש לגורם זה בהתפתחות. הוא הצביע על כך שעולמו של ילד ונכד ראשון שהכול מצפים לבואו בכיליון עיניים ומגיבים למילה הראשונה היוצאת מפיו, אינו דומה לעולמו של הילד השני, שמגיע לעולם בתפקיד "הקטן", והופך לפעמים לאמצעי,

האווירה המשפחתית: הכוונה היא לאופן בו מתנהלים החיים במשפחה. מה מעסיק את ההורים? מה נתפש כחשוב? במה מושקע מאמץ? מי מחליט ובאיזה אופן מתקבלות החלטות? מה בדרך כלל מצב הרוח בבית, האם יש הרבה בושה ותחושת אשמה, או שיש גאווה והנאה? מה הם הערכים שהמשפחה נוהגת על פיהם?

שיטות החינוך: זהו הגורם הנתון יותר מכל בידי ההורים. למשל, ילד שמקבל הרבה עידוד על מעשיו, מאמציו, ההשקעה שלו וההתחשבות שלו, צפוי לפתח דימוי עצמי חיובי ואמונה בעצמו יותר מאשר ילד שזוכה ללא הפסק לביקורת וצפוי להגיע למסקנה שמשהו מאוד לא בסדר אצלו. מכאן גם עלול לעלות המסר הסמוי שהצפייה מהילד היא להיות מושלם, ומי שיש לו חסרונות – אינו ראוי לכבוד.

בשלב מסוים, מפסיק הילד לאסוף הוכחות למסקנות שלו, ומכאן ואילך הוא מתנהג במשך כל ימי חייו, בכפוף להשקפות שגיבש לו אליהן הוא מתייחס באופן לא מודע כתמונת המצב האמתית.

מכאן ניתן להבין כיצד כל אחד מאתנו משוכנע שהאופן הסובייקטיבי בו הוא רואה את הדברים, הוא האמת האובייקטיבית. האמונות שעוצבו בילדותינו מהוות מערכת סגורה של טיעונים שקשה מאוד לפרוץ אותה, ולעתים קרובות הן הופכות לנבואות המקיימות את עצמן.

 

ההיגיון הפרטי

 

נחזור אל שאלתה של רחל. שני ילדיה הגיבו באופן שונה לידיעה על כך שההורים יוצאים לחופשה בלעדיהם וזאת בכפוף לחוויות שחוו בבית. כפי הנראה, עומרי בן השבע, פירש את המציאות כך שהוא יכול להפיק הנאה ולהרגיש שייך ובטוח, גם עם אנשים אחרים ולכן הוא שמח שיבלה עם סבא וסבתא. ואילו אור בן ה-11, פחות סומך על עצם יכולתו להסתדר בלי הוריו, וכפי הנראה חושב שאם ההורים יוצאים לחופשה זה בא על חשבונו.

האמונות הפרטיות שעוצבו בשנות הילדות הראשונות אינן משתנות. כל אחד מאתנו מתנהג תמיד, בהתאם לסגנון החיים שלו שבחלקו הגדול אינו מודע. ה"אופי" של כל אחד מאתנו נגזר מהעקביות של ההתנהגות על-פי האמונות הפרטיות שאדלר קרא להן "ההיגיון הפרטי".

וכך, מי שמאמין שחשוב להיות מוסרי יהיה תמיד מוסרי או יתאמץ להיראות כזה. מי שמאמין שחשוב ליהנות ושיש לו מקום רק כשכולם מפנקים אותו יתאמץ להשיג את הפינוק ואם לא יצליח – ייסוג ויתייאש. מי שמאמין שכולם חכמים והוא טיפש – מתנהג כל הזמן כמו טיפש. גבר שמאמין שגברים צריכים לשלוט בנשים יעשה מאמץ עקבי להצליח בכך.

מי שחייו לא מוצאים חן בעיניו, מי שחי בתחושה של קיפוח וצמצום, ניתן להניח שיש לכך קשר הדוק עם סגנון החיים שלו. לעתים קרובות "כתוב" שם משהו שמכשיל את החיים. מכיוון שחלק מהמסקנות שהסקנו בילדותנו כבר לא מתאימות לנו בבגרותנו ולעיתים אפילו מחבלות באושרנו וביכולתנו להתפתח, כדאי להגמיש את האמונות הללו ולטפל בהן.

האם ניתן להשפיע על ההשקפות שיוצר לו הילד על החיים ומכאן גם להשפיע על סגנון החיים שלו?

במהלך הטיפול הפסיכולוגי מבין האדם את העקרונות והכללים המוליכים אותו בחייו. הוא לומד שהם תוצאה של ראייה סובייקטיבית ומגלה שאפשר לפרש הכול גם אחרת. אם למשל, חשב שהוא מוכרח להיות אהוב על כולם כדי שיהיה לו מקום, בעקבות הטיפול הוא יבין שהציפייה הזאת היא לא רק לא מציאותית, אלא היא גם עולה לו במחיר כבד של ויתור על רצונותיו ונטיותיו שלו. הוא מבין שיש לו מקום בעולם גם אם אוהבים אותו רק שני חברים טובים ואולי, אם התמזל מזלו, גם בת זוגו.

בעקבות התובנות החדשות, אפשר לשנות את המטרה, משתנה ההרגשה, משתנה ההתנהגות, משתנים החיים.

נירה גבאי – יועצת חינוכית M.A.

פסיכותרפיה ממכון אדלר

הנחיית הורים טיפול זוגי ומנחה למיניות בריאה

לשאלות : Niraga1123@gmail.com

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?