דלג לתוכן העמוד
יום שישי, 10 ביולי 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הורים וילדים התמודדות עם מציאות בלתי רצויה

התמודדות עם מציאות בלתי רצויה קשורה לבחירה, לאופן שבו אנו בוחרים להתמודד עם הדברים, ולהבנה ששינוי של זווית הראייה יכול לסייע להפיק את המיטב ממצבים שאותם לא ניתן לשנות

השבועות האחרונים מזמנים לכולנו מציאות חדשה ומורכבת שלא התנסינו בה עד כה. המצב החדש דורש מאיתנו הסתגלות למציאות בלתי רצויה. בהתחשב בחוויות שעברנו בחיים, חלקנו מאומנים בכך יותר וחלקנו פחות. הסתגלות למציאות בלתי רצויה דורשת גמישות, ויציאה מאזורי הנוחות שלנו.

כולנו עוברים מצבים לא רצויים בחיים: קונפליקט, משבר, אובדן וכו'. כל אחד מתמודד בדרך אחרת עם אותה מציאות וזאת על פי סגנון החיים שלו. לדוגמא: נער בן 14 מגיע הביתה רעב, אחרי אימון כדורסל, פותח את המקרר רואה שהפשטידה שחשק בה נגמרה, מתאכזב אך מתעשת, מוציא מהמקרר מצרכים אחרים ומכין לו ארוחה מהירה. באותה משפחה, נערה בת 18 מגיעה הביתה רעבה פותחת את המקרר, רואה שהפשטידה נגמרה ומתחילה לנאום: "אף אחד בבית הזה לא מתחשב בי, הגעתי רעבה, רציתי לאכול וגמרתם לי את האוכל, לאף אחד פה לא אכפת ממני", והולכת לחדרה בכעס. המציאות היא אותה מציאות, התגובות שונות ונקבעות על פי סגנון החיים, שנקבע כבר בילדות המוקדמת ויש האומרים עד גיל חמש.

תלמה ברהב מציעה ארבעה דרכי התמודדות עם מציאות בלתי רצויה.

להתנתק, לחתוך - אנשים שקמים ונוטשים כאשר המציאות (למשל במקום העבודה או בזוגיות) לא נראית להם. פעולה שאיננה אפשרית במציאות הקורונה. היתרונות: תחושת רווחה מיידית. החסרונות: סבל, מועקה ובזבוז המון אנרגיה מכיוון שהאדם ממוקד בבעיה, בתוך המצב הלא מספק. הנתק הוא גם רגשי ונפשי. לפעמים אדם מסוגל לעזוב מקום עבודה, קשר זוגי, אבל במחשבה וברגש הוא עדיין "תקוע" במצב הקודם.

לקטר - להתלונן, להאשים אחרים. זוהי העמדה שנקטה בה הנערה בת ה-18. גם לקיטורים יש רווחים והפסדים. הרווחים: תחושת צדק חזקה, הרגשה של "מעל" (אני יודעת וצודקת ובסדר והצד השני - לא). כאשר אני מאשימה מישהו אחר, מתלוננת עליו, מתבכיינת מהצד השני ברור שאני ה"בסדר, הצודקת, המסכנה, הקדושה", שמתגברת על העוול שנגרם לי ולמרות זאת מצליחה ושורדת. ההפסדים: תסכול, תחושה של חוסר מוצא שיכולה להידרדר לייאוש. הקיטור אינו מקדם אופטימיות. אני מתאמצת אבל דורכת במקום. פעמים רבות, הקיטור גורם לשחיקה מוגברת, מכלה את כוחותינו ומגביר את תחושת האכזבה.

לשנות את המציאות - לפעמים, אנחנו נחושים מאוד לשנות את פני הדברים. למשל: "אני רוצה שהילדה שלי תתחיל לסדר את החדר, זה היעד שלי". כשיוצאים למשימה צריכים לדעת מה המטרה, כדי שנוביל את עצמנו למקום הנכון. זה אופייני מאוד למערכת היחסים של הורים ולילדים. לשינוי מציאות יש מחירים: אני יכולה להשיג סדר ומשמעת בחדר של בתי, אך זה יכול לעלות לי במחיר של זה שלא יאהבו אותי ופגיעה ביחסים בינינו.

לקבל את המציאות - אני מבינה אחד מהשניים: או שלא ניתן לשנות את המציאות הקיימת (כמו בהתמודדות עם הקורונה) או שזו מציאות שאני בחרתי לחיות בה (למשל: הקשר הזוגי). כל זמן שאני מחליטה להישאר במציאות זו, אני צריכה לקבל את המיגבלות שלה, לקבל את הבחירה שלי. יש מצבים שבהם לא ניתן להתנתק. (לדוגמא: הורים לא מתגרשים מהילדים שלהם). יש מציאויות שלא ניתנות לשינוי (למשל: התמודדות עם מחלות קשות, או התמודדות עם פטירה של אדם קרוב). החיים רצופים בהתקלויות עם מציאויות שאין אפשרות להתנתק מהן ויש צורך להתנהל במסגרתן כדי להימנע מקונפליקטים. קבלת המציאות היא שלב ראשון, שמאפשר להתמודד עם המציאות הקיימת בדרך האפקטיבית ביותר עבורי. השלב השני, הוא לנסות ולהוציא מהמציאות שנכפתה עלינו את הדברים החיוביים, להסתכל על חצי הכוס המלאה. למשל, במצב של סגר כפוי בבית יש לי זמן איכות משפחתי ויש לי פנאי ללמוד משהו חדש. המסר לילדים הוא, בואו נראה מה יכול להיות טוב במציאות הנוכחית? אנחנו צריכים לתרגל את עצמנו לראות את החיובי בכל מצב, ואפילו לתרגל זאת בכך שנכתוב מדי יום משהו חיובי שקרה לנו. כאשר אנחנו משנים את זווית ההסתכלות – אנו יכולים למצוא את החיובי ולהתעודד.

אם כן, התמודדות עם מציאות בלתי רצויה קשורה לבחירה, האופן שבו אנו בוחרים להתמודד עם הדברים, ובמרכזה ההבנה ששינוי של זווית הראייה יכול לסייע להפיק את המיטב ממצבים שאותם לא ניתן לשנות. התמודדות נכונה עם חוסר נוחות תאפשר לנו להתחזק, להעלות את תחושת הערך העצמי שלנו ולצאת לעולם עם המון "פלוסים".

נירה גבאי - יועצת חינוכית M.A.

פסיכותרפיה ממכון אדלר

הנחיית הורים טיפול זוגי ומנחה למיניות בריאה

לשאלות : Niraga1123@gmail.com


 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?