דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 28 באוקטובר 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הורים וילדים כדי להתמודד היטב יש לפתח חוסן אישי

על מנת שנוכל להיות הורים טובים, בני זוג מתחשבים, עובדים ותורמים במקום העבודה, עלינו להיות מודעים לצורך החיוני לטפח ולעודד את עצמנו

                                                                

הקורונה פרצה לחיינו בסערה ומאז אני בודקת מפעם לפעם עם ההורים שמגיעים לקליניקה מה הם עושים בשביל עצמם, ואיזה מקום הם מעניקים לבריאות הנפשית שלהם במהלך ההתמודדות הארוכה, המתישה והשוחקת עם השלכות המגיפה.

עינת (שם בדוי), היא אחת מהם, אימא לשלושה ילדים קטנים בגילאים 10, 8, 3, בן זוגה עובד במשרד הביטחון ונעדר רבות מן הבית והיא עצמה נמצאת בחל"ת ממקום עבודתה.

במפגש שלנו התלוננה עינת על הקשיים שהיא חווה מאז הוטל הסגר, בעיקר עם שני הילדים הקטנים. "כל יום שעובר אני מרגישה על סף התמוטטות עצבים. אין לי עזרה, אני לבד במצב הזה. אני לא רואה אופק. הבת הבכורה ממש ילדה טובה ולומדת יפה, שני הקטנים ממש משגעים אותי ואני כל היום צריכה להעסיק אותם. אני אדם חברותי, זקוקה לאנשים סביבי, אך במציאות הזאת אני לא יוצאת, לא רואה אנשים ואני ממש מדוכאת".

עינת תיארה התמודדות לא פשוטה, שבה היא מתפקדת כמעט כאם חד הורית. לפני הסגר היא נהגה להשתמש בסיוע של נערה מהשכונה שבה הם מתגוררים בתשלום, אך כיום הנערה בבידוד ואין לה כל סיוע. יחדיו ניסינו לבדוק מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להקל במצבי משבר כאלה.

 

טפלו בעצמכם

 

במצבי הישרדות, הורים צעירים רבים מוצאים את עצמם בפגישות הזום מהעבודה, בדאגה להורים המבוגרים, בבעיות הכלכליות, וכמובן העיסוק בילדים, בהכנת השיעורים והארוחות, במירוץ האינסופי לקניות המזון ושאר המצרכים השוטפים, עד שהם שוכחים את החשיבות הגדולה בהטענת הסוללה האישית.

חשוב שכל אחד מאתנו יכיר את האופן שבו הוא נטען באנרגיה חדשה ומרעננת. תשאלו את עצמכם מה הדבר שאם אעשה אותו יעניק לי יותר סבלנות, ירכך את הקשיים של המציאות, יפחית את תחושת הבדידות.

זו יכולה להיות הליכה בטבע עם הכלב, הפסקה יומית לחצי שעה של שקט עם כוס קפה, שנת צהריים, האזנה למוסיקה אהובה, שיחת טלפון עם חברה, מקלחת ארוכה וכיוצא באלה. אלה פעילויות שעושים ללא הילדים, אשר בזמן הזה יישארו עם בן הזוג, שלאחר מכן יוכל גם הוא להטעין את עצמו באנרגיה רעננה.

בדיוק כמו ההנחיות בזמן טיסה, גם אנו ההורים צריכים לשים עלינו את מסיכת החמצן ורק אחר כך לסייע לילדינו לשים אותה. אני זוכרת שבילדותי נהגו לומר שמי שדואג לעצמו הוא אגואיסט, אך היום אני מבינה כמה הגישה הזו מוטעית. על מנת שנוכל להיות הורים טובים, בני זוג מתחשבים, עובדים ותורמים במקום העבודה, עלינו להיות מודעים לצורך החיוני לטפח את עצמנו, לצד הדאגה לאחרים.

 

שלושה דברים טובים

 

דבר נוסף שרצוי לאמץ הוא לציין לעצמנו שלושה דברים טובים שעשינו במהלך היום, אפשר לפני השינה. אנחנו נוהגים להתפעל מהילדים שלנו, אך נוטים הרבה פחות להתפעל מעצמנו. הפעולה הזו מזכירה לנו שאנו עושים את הטוב ביותר בהתחשב במצב שבו אנו נמצאים והתזכורת שאנו מעניקים לעצמנו לפני השינה נותנת כוח.

הורים רבים שוכחים לחמול על עצמם, מצפים מעצמם להיות כל יכולים ולעמוד בכל לחץ ומספרים על רגשות האשם שמלווים אותם מרגע הולדת ילדם הראשון. ההתפעלות מעצמנו היא פעולה הפוכה שמשנה את התודעה ומזינה אותנו באנרגיה חיובית. אנחנו יכולים לתזכר את עצמנו על דברים קטנים וגדולים כאחד: קראתי ספר לבן שלי, הקשבתי בסבלנות לסיפור של בן זוגי, נתתי מים לחתולה ברחוב, עזרתי בשיעורי הבית, תיקנתי בעיה בבית, עזרתי לחבר ועוד.

פרופ' מולי להד שערך מחקר בנושא "חוסן נפשי", מציע ברגעי משבר לנסות להיזכר במצבים דומים בעבר, שבהם התגברנו על משהו שהיה לא פשוט ויצאנו ממנו מחוזקים. עצם ההיזכרות בכך גורמת לנו לחוסן, כך אנו מזכירים לעצמנו שגם על המשבר הזה אנו נתגבר ונצא ממנו מחוזקים.

 

היעזרו באחרים

 

אנשים חזקים הם אלה שיודעים לשתף ולהיעזר באחרים והתקופה הזאת דורשת מאתנו להיות יצירתיים ולדעת לבקש סיוע. לדוגמא, רצוי לבדוק מה הן השעות היותר מאתגרות עבורי ביממה, ובמי ניתן להיעזר בשעות אלה. לדוגמא: שכנה מבוגרת שבשל המצב חשה בדידות יכולה לסייע אחת בשבוע ולשהות למשך שעה עם הבן שלי – היא תחוש בעלת משמעות וכמי שתורמת לזולת ולי תהיה הפוגה קלה. אפשרות אחרת היא שמידי ערב בשעה קבועה, סבתא מתקשרת (אפשר גם בזום) ומקריאה סיפור לנכדים, זה יהיה זמן איכות וחיזוק הקשר ביניהם ויעניק להורה המותש זמן פנוי לעצמו. מי שיתנסה בכך יראה עד כמה זה משמעותי ומאוורר את היום.

נחזור לעינת. בדקתי איתה עד כמה הילדים שותפים בעבודות הבית והיא השיבה שבכלל לא. שוחחנו על כך ששתי הבנות הגדולות יכולות לקחת חלק קבוע במטלות ואפילו הילד בן השלוש יכול לסייע. שותפות במטלות הבית מלמדים מהיום הראשון שבו התינוק מגיע לבית.

שימו לב עד כמה ילדים צעירים רוצים לתרום למשפחה: לטאטא, לשטוף את הרצפה, לשטוף כלים, לסייע בעבודות המטבח, לאפות ועוד. מי שמונע מהם את ההתנסות הזאת הם ההורים החוששים שהילדים לא יעשו זאת טוב כמוהם, שילכלכו יותר מאשר ינקו, שיקדיחו את התבשיל - ואכן יש בכך מן האמת. הילדים לא יעשו זאת באופן מושלם כמו כשאנחנו עושים, אבל אם לא ניתן להם להתנסות הם לא יתאמנו בכך, ולבסוף יחיו במחשבה שבבית יש אדונים (הילדים), ויש משרתים (ההורים).

הורים שמונעים מילדיהם להיות שותפים במטלות הבית בעצם מונעים מהם להתאמן על דרישות העולם שבחוץ, להרגיש שייכים למשפחה ולא מכינים אותם לחיים.

לאחר המפגשים שלנו עינת התחילה לקבל עזרה מהשכנה, מהוריה, ומילדיה. כדאי לזכור שכל תהליך של שינוי אינו קל וכרוך ב”כאבים” שיחלפו. דיברתי עם עינת על כך שעליה לעודד את הילדים בכל תרומה קטנה שלהם בבית, כך הם יראו שאימא רואה את העזרה שלהם למשפחה, וזה יגרום להם לרצות ולהמשיך לשתף פעולה במטלות שהחיים דורשים מאתנו.

נירה גבאי – יועצת חינוכית M.A.

טיפול במתבגרים פסיכותרפיה ממכון אדלר, טיפול זוגי

הנחיית הורים ומנחה למיניות בריאה

לשאלות : Niraga1123@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?