דלג לתוכן העמוד
יום שני, 23 בספטמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הורים וילדים: כיצד מאתגרת ההורות את הזוגיות

ההורות מאתגרת את בני הזוג לקבל החלטות שיתאימו לשניהם. הסיפוק שמתקבל מזוג שמבין את המצב החדש, מגלה גמישות ועורך שינוי, הוא ענק

הורה עם ילד (אילוסטרציה)

טלי ורונן הם זוג נשוי בשנות השלושים המאוחרות לחייהם ולהם ילד בן חמש וילדה בת שנתיים. הם הגיעו אלי מכיוון שמערכת היחסים ביניהם עמוסה בוויכוחים מאז שהפכו להורים. לדבריהם, לפני שהילדים הגיעו חייהם התנהלו על מי מנוחות, אך מאז לידת הילד הראשון הם מרגישים עצובים ולא מסופקים מן הזוגיות, מתווכחים על כל דבר ובעיקר חסרי אוויר לנשימה. אכן מצב מוכר אצל זוגות רבים בראשית דרכם.

הישיבה של טלי ורונן על הספה בחדר הייתה מאד קרובה, כשרצו לומר משהו אחד לשני הסתכלו זה לזו בעיניים במבט רך, למדתי מכך שקיים ביניהם בסיס טוב, יש תקשורת, קיימת אהבה והערכה. התמלאתי באופטימיות, עם בסיס כזה נוכל להתגבר יחד על הקשיים.

 

מענה לצרכים הרגשיים

 

כשאנחנו בוחרים בן זוג לחיים, הבחירה מהווה מענה לצרכים הרגשיים העמוקים שלנו.

המפגש הראשוני של בני הזוג הוא מאד משמעותי. אל הדייט הראשון אנו מגיעים עם מערכת ציפיות, רק אם נרגיש שהשני עונה על הציפייה שלנו - הקשר עשוי להתממש.

בשלב הראשון של ההתאהבות מופרש במוח הורמון האהבה, האוקסיטוצין, ובנוסף הורמון הגורם לנו עונג שמחה, הדופמין. הורמונים אלו עלולים לגרום לנו לתחושת שיכרון ועיוורון. כלומר, לא תמיד נראה נכון את האדם שמולנו. לעיתים נבחר לראות בו תכונות שבכלל לא קיימות אצלו, והחיים המורכבים אתו יעמתו אותנו עם מציאות זו.

לרוב, הקשיים שיתעוררו בהמשך הדרך יגיעו בשל אחת משתי האכזבות: הראשונה והנפוצה היא, שאנו נוכחים שטעינו בהערכת בן הזוג. חשבנו בטעות שבן הזוג הוא אישיות מסוג מסויים אך בפועל אנו מבינים שהוא אישיות מסוג אחר. לדוגמא: במפגש הראשוני חשבתי שבן הזוג שלי הוא אדם מאד חברותי וזה מצא חן בעיניי כי זה השלים אותי, בפועל הוא ממש לא אוהב מפגשים חברתיים ומעדיף להסתגר בבית רוב הזמן.

האפשרות השנייה, היא שאין טעות בזיהוי הראשוני, אבל המחיר שאחד מבני הזוג משלם עבור התכונות והנטיות של בן הזוג השני הוא גבוה מדי. לדוגמא: בן זוג שהוקסם מטוב הלב שלה, ולכן בחר בה, מתמודד עם הנטייה שלה להתמסר לעזרת השכנים, המשפחה, החברים. הוא מרגיש שזה בא על חשבון הזמן עם הילדים ועל חשבון תשומת הלב שהוא מקבל ממנה, ובמשך הזמן מתגבשת אצלו תחושת מרירות ואז פורצת מריבה.

 

מאין באת ?

 

במהלך הטיפול הזוגי אנו חוקרים יחד את המטרות וההנחות הבסיסיות, שרכש כל אחד מבני הזוג במשפחת המוצא עד גיל עשר. אלפרד אדלר כינה זאת "סגנון חיים", כלומר, התפיסה שהתגבשה בשאלות: מי אני ? מי הם האחרים ? מהי הסכנה הגדולה עבורי ? איך החיים צריכים היו להיות ?

לעיתים קרובות, הבחירה הלא מודעת בבן הזוג נועדה לתקן את פצעי הילדות. לדוגמא, האשה מרגישה שההורים שלה לא ראו את הצרכים שלה כילדה. היא עלולה לבחור בן זוג שגם הוא לא רואה את הצרכים שלה. ואז, בכל פעם שהיא תחוש בכך שהצרכים שלה לא מסופקים היא תחוש כאב גדול, שמפגיש אותי עם חוויות העבר שלה, והאכזבה העמוקה תוביל למריבה.

זו הסיבה שחשוב עבור כל אחד ואחד מאיתנו לעבור תהליך רגשי של היפרדות מההורים, לפני שאנו מקימים בית משלנו. ניתן לעבור את התהליך גם תוך כדי הקשר הזוגי, לפגוש בטיפול את הפצעים ולהתמודד איתם.

בטיפול הזוגי נבין יחד מהם הצרכים של כל אחד מבני הזוג, נבין את החוזה המשותף ביניהם, נראה את היתרונות והאתגרים של הבחירה הזוגית. ההורות משנה דברים בחוזה הזוגי ויש צורך לפתוח אותו ולערוך בו שינויים. לדוגמא : בת זוג שמאד אוהבת לצאת וחושבת שגם כאמא לילדים היא תוכל לבלות עם חברים עד לשעות הקטנות של הלילה מידי ערב ולבן הזוג זה כבר לא מתאים.

ההורות מאתגרת את בני הזוג לקבל החלטות שיתאימו לשניהם, הסיפוק שמתקבל מזוג שמפנים את השינויים הנדרשים, מגלה גמישות ועורך שינוי, הוא ענק.

 

שאלתה של דינה:

נירה שלום, יש לנו שלושה ילדים: הגדול בן 16, אחריו שתי בנות האחת בת 5 והשנייה בת 3. במהלך החופשה הבן הבכור מתעורר כל יום בשעות הצהריים, בערב נמצא עם חברים ובעיקר לא עושה שום דבר במשך היום. לי זה מאד מפריע ואני בדרך כלל צועקת עליו, בעיקר כשאני חוזרת מהעבודה ויש בלגן בבית. מה דעתך?

דינה יקרה!

התופעה שאת משתפת בה אופיינית למשפחות רבות. התקופה של החופש הגדול מעוררת תהיות רבות אצל הורים לגבי מה נכון לדרוש מהילדים והיכן לשים את הגבול. יש לזכור שרוב המתבגרים, עבדו קשה במהלך השנה, עמדו בלחצים של מבחני הבגרות ועמידה בלוחות זמנים. החופש נועד להפוגה ואגירת כוחות לקראת בואה של השנה הבאה. ציינת שלבנך יש חברים איתם הוא נפגש בשעות הערב, וגם על כך עלייך לשמוח, כי זה אומר לי שמצבו החברתי טוב וזה לא מובן מאליו. עם זאת, ניתן להתייעץ אתו ולשתף בקושי שלך עם הבטלה. חשוב שהשיחה תתנהל בשעה שאת רגועה. מראש תאמרי לו שאת ואבא רוצים לשוחח אתו ולשאול מתי הזמן המתאים. בסדר של הילדים בבית שלך, הוא שייך לבוגרים, ואילו הבנות שייכות לקבוצת הילדים. לכן, חשוב מאד להתייחס אליו בגובה העיניים כבוגר, להעצים אותו על הדברים הטובים שיש בו ולכבד אותו כמודל להתנהגות. זכרי שהצבת גבולות אפשרית רק בטוב.

שאלה דוגמא שתתחיל את השיחה יכולה להיות בסגנון: אבא ואני עובדים שעות רבות ואנחנו זקוקים לסיוע שלך בבית, במה אתה חושב שתוכל לתרום?

התרומה לבית מייצרת שייכות בכל גיל ולכן חשוב מאד להקפיד עליה. בנכם יוכל לסייע בשמירה על הבנות, בסיוע בעבודות הבית וכיו"ב. חשוב מאד בראשית הדרך לתמוך ולעודד אותו, למשל במלים: זה ממש עזר לי שהשגחת שעה על הבנות, יכולתי לנוח ולאגור כוחות להמשך היום.

בכל מקרה, לא להתייחס לשינויים בהתנהגותו כמובן מאליו אלא לעודד ולתמוך שוב ושוב. העידוד נותן לנער המתבגר תחושה שהסיוע שלו משמעותי, רואים אותו, וכך נוצרת המוטיבציה שלו להמשיך ולתרום.

בהצלחה וחופשה נעימה.

 

נירה גבאי – יועצת חינוכית M.A.

מטפלת בפסיכותרפיה ממכון אדלר

הנחיית הורים וטיפול זוגי מומחית למיניות בריאה

לשאלות : Niraga1123@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?