דלג לתוכן העמוד
יום שני, 10 במאי 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הורים וילדים - מלכודת היופי

הפרעות אכילה הן תופעות מדאיגות. בתקופת הקורונה, שבה בני נוער ניזונים בעיקר ממה שמופיע על המסכים ומדימויים של מובילי דעת קהל ו"משפיענים", תופעות אלה עלולות להיות נפוצות יותר

                       

                          אילוסטרציה

טליה (שם בדוי) היא נערה בת 17 האומרת שהיא שואפת לשלמות בכל תחומי החיים. היא הגיעה לקליניקה כדי לטפל בבעיה המוצהרת שלה - דימוי עצמי נמוך. לאחר מספר פגישות בהן בנינו את האמון המשותף, היא הודתה שמזה כשנה וחצי יש לה דחף לא מוסבר לאכול המון ולאחר מכן להקיא, מבלי שאף אחד יודע. היו לה דמעות בעיניים, מעצם השיתוף בסוד שלה.

ליוויתי את טליה ואת ההורים שלה בהמשך הדרך. לאט לאט ובעזרת עבודה משותפת היא הבינה מה מסולף בתפיסות שלה לגבי עצמה, ומצאה את המקורות מהן החלו לצמוח תפיסות מעוותות אלה. ההורים שלה היו שותפים מלאים לתהליך ההחלמה והעניקו לה כוחות ותמיכה. טליה התגייסה לצבא והצליחה להתגבר על רוב הקשיים. מידי פעם היא מגיעה לקליניקה לפגישות חיזוק והעצמה. אני מלאת סיפוק מהדרך שעשתה אשר חילצה אותה מהידרדרות בריאותית ונפשית.

בגיל ההתבגרות עוברים בני הנוער שלושה סוגים של שינויים: רגשיים, פיזיולוגיים וחברתיים. השינויים הם מאד מהירים ולרוב בני הנוער מתקשים לעכל אותם. רובם אינם מרוצים מדברים שונים ובדרך כלל ביקורתיים כלפי המראה החיצוני שלהם - גם כשכל הסביבה חושבת אחרת.

 

הרזון כמטרה

 

עיסוק רב במראה חיצוני אינו תופעה חדשה או זרה וזו תופעה נפוצה בכל רחבי העולם, עם דגש על העולם המערבי. כיום, כבר לא נדיר לראות ילדות בנות 8 שמתעניינות ב"טיפולי יופי", מתייחסות בכובד ראש לסוגיית הלבוש שלהן, מבלות שעות מול המראה ומקדישות את רוב תשומת הלב שלהן למראה החיצוני שלהן.

בעשרות השנים האחרונות התפתח מודל יופי חיצוני שרואה ברזון הגופני כבסיס למראה חיצוני מושך. יותר מכך, החל מסוף מלחמת העולם השנייה ועד עכשיו התחזקה בתרבות המערבית המגמה שרואה ברזון כאמצעי שמקדם הישגיות, הצלחה, עושר ואושר. במקביל, עגלגלות והשמנה נתפסות כסימנים שליליים. על רקע זה צמחה התופעה של הפרעות אכילה בקרב מתבגרים אשר במקרים רבים מעמידה הורים רבים בפני שוקת שבורה.

אכן, הפרעות אכילה מסוג אנורקסיה או בולימיה הן תופעות מדאיגות. בתקופת משבר כמו תקופת הקורונה, שבה בני נוער ניזונים בעיקר ממה שקורה על המסכים ומדימויים של מובילי דעת קהל ו"משפיענים", תופעות אלה עלולות להיות נפוצות יותר.

 

אנורקסיה ובולימיה

 

מחקרים מראים כי 85% מהלוקים בהפרעות אכילה הן נערות וצעירות בטווח גילאים של 12-20. מכאן, שגיל ההתבגרות הוא הגיל העיקרי לסיכון להתפתחות הפרעות אכילה. הפרעות אכילה נפוצות יותר בקרב נשים ונערות אך קיימות גם אצל גברים, ביחס של אחד לתשע.

הפרעות האכילה הנפוצות הן:
אנורקסיה - מתאפיינת בעיקר בצמצום משמעותי של אכילה, חוסר רצון של המתבגר לשבת עם המשפחה סביב שולחן האוכל, או לחילופין ישיבה סביב השולחן תוך כדי משחק עם מה שקיים על הצלחת ללא אכילה. וירידה משמעותית במשקל של יותר מ- 15% ממשקל הגוף התקין. רבים מהמתבגרים ינסו להסתיר את ההפרעה מסביבתם.

בולימיה - מתאפיינת בבולמוסים של אכילה מרובה ולאחריהם פעולות של התרוקנות כמו הקאה.

 

ביקורת עצמית מופרזת

 

תופעות של הפרעות אכילה מופיעות לרוב בקרב בני נוער עם נטייה לפרפקציוניזם, דרישה להישגיות גבוהה עד מושלמת בכל מה שהם עושים: לימודים, מראה חיצוני, מעמד חברתי, חוגים ועוד. הנטייה להוריד במשקל יוצרת אצל בני הנוער תחושה של שליטה בחייהם, ואט-אט הם מתמכרים לתחושת השליטה. כמו כן, בתים שבהם ההורים עוסקים בנושא המשקל והמראה החיצוני נוטים להעביר את העיסוק הזה גם לילדיהם.

לעיתים, הסיבות של הפרעת אכילה הן חמורות בהרבה ומתפתחת על רקע פגיעה מינית מצד גורם במשפחה (הורה / אח / ידיד משפחה) ומבטאות צורך של הנפגעת להיטהר מהחוויה או רצון שמתפתח בתת-מודע שלא להתבגר, לא להפוך לאישה, לא להיות מושכת, כדי להימנע מהפגיעה המינית הבאה.
הסיכון למצוא הפרעות אכילה בקרב נערים העוסקים בספורט, ובעיקר ספורט תחרותי, ובקרב נערות העוסקות במחול, הוא גבוה במיוחד. העיסוק בענף תחרותי דורש הקרבה הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הפסיכולוגי, ומכאן אפשר שישמש כמצע עליו יכולים להתפתח הפרעות אכילה. במקרים מסויימים ישנם מאמנים שמעודדים ירידה במשקל ומעבירים ביקורת על המראה החיצוני של המתאמנים בקבוצה, ומכאן הדרך לירידה קיצונית במשקל קצרה.

כדאי לזכור שהפרעות אכילה הן הפרעות נפשיות והעיסוק האובססיבי באוכל הוא רק הסימפטום החיצוני לקשיים הרגשיים. לרוב, הסובלים מהפרעת אכילה הם בעלי דימוי עצמי נמוך, ויותר ממחצית מהם סובלים גם מדיכאון. מאד נפוץ, שיהיו להם תפישות מסולפות לגבי עצמם. הם נוטים לשיפוט עצמי קיצוני כלפי עצמם מזהים במראה שניבט להם מהמראה פגמים שאין להם קשר למציאות, עסוקים בהשוואה אובססיבית של עצמם לאחרים, ואינם יכולים לראות את מעלותיהם האישיות בגלל ההערכה העצמית הנמוכה שלהם.

 

סימנים מחשידים

 

כשמזהים חשש להפרעת אכילה כדאי להתייעץ עם גורם מוסמך. לדוגמא, אצל נערות, הפסקה של המחזור החודשי יכולה להוות איתות ראשון לקיומה של הפרעת האכילה. במקרים אחרים, סירוב להתיישב לשולחן הארוחה המשפחתית יהווה נורה אדומה. במקרים אחרים, הסתגרות ממושכת בתא השירותים לאחר האוכל גם היא מהווה איתות מדאיג.
הדבר הראשון והחשוב, שהורים רבים מעדיפים להדחיק אותו, היא ההבנה שקיימת בעיה וההודאה בכך. גם כאשר בעצם הדבר אומר שאפשר והחינוך בבית לא היה מושלם. זכרו, הדחקה נמשכת של המצב עשויה להחמיר מאד את הבעיה ואז תחושת הכישלון של ההורים עשויה להיות כפולה ומכופלת.

הטיפול בהפרעות אכילה הינו טיפול משולב, המערב הן טיפול רגשי על ידי מטפל המומחה, הן ליווי דיאטני והן ליווי פסיכיאטרי. בבתי חולים קיימות מחלקות מיוחדות המטפלות באנורקסיה נרבוזה ובולימיה, והן משלבות את התחומים השונים במהלך הטיפול בחולה.

מטרתו של הטיפול הרגשי הוא להתחקות אחר השורשים והקשיים הרגשיים הנמצאים בבסיס ההפרעה ומביאים לרצון לשליטה חולנית באכילה. הטיפול הרגשי מלווה גם בהדרכת ההורים, בטיפול במשפחה וזאת על מנת לסייע בהתמודדות המורכבת עם המחלה, ומתן כלים לסייע לבן המשפחה החולה לשקם את חייו ולצאת לדרך חיים בריאה יותר.

הורים יקרים, אם קיים אצלכם ספק שלמתבגרים שלכם יש הפרעת אכילה, אל תהססו - פנו לסיוע מאנשי מקצוע ואל תישארו עם החששות לבד. רק כך תוכלו לסייע למתבגרים שלכם ואתם עצמכם תוכלו לקבל עזרה מתאימה להתמודדות עם הבעיה.

נירה גבאי - יועצת חינוכית M.A.

טיפול במתבגרים פסיכותרפיה ממכון אדלר, טיפול זוגי

הנחיית הורים ומנחה למיניות בריאה

לשאלות : Niraga1123@gmail.com

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?