דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 27 ביוני 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הורים וילדים: עד כמה המיקום במשפחה משפיע על הגישה לחיים

(כל השמות במאמר – בדויים)

נטשה נמצאת אצלי בטיפול פרטני מזה כשנה וחצי. היא בת 31, רווקה, עלתה ארצה באופן עצמאי מאוקראינה לפני שלוש שנים. בכל פעם שהיא מגיעה אלי, היא נראית שונה: לבושה בסגנון אחר, לעיתים מרושל, לעיתים מוקפד. חשבתי, שהמראה השונה שלה מבטא מצבים רגשיים שונים.

היא מדברת עברית רהוטה. לדבריה: "מאז שעליתי ארצה אני לא מוצאת את עצמי, אני לא עובדת באופן מסודר, רק פה ושם. עבדתי במלצרות, בייביסיטר, לא משהו שמתאים לי. יש לי תואר ראשון בלשון שלמדתי שם, ואני לא עוסקת בזה. בנוסף, אין לי קשר זוגי משמעותי. רק פעם אחת היה קשר עם מישהו שהוא פוליאמורי (ריבוי נשים), ולא היה מחויב אלי. גם חברות אין לי ואפילו עם השותפה לדירה שלי אני לא מסתדרת".

- נשמע שלא קל לך, אמרתי.

"כן ממש קשה לי ואני אפילו שוקלת לחזור לאוקראינה או לעבור לאירופה", היא הגיבה.

היה לי ברור שמקום המגורים של נטשה פחות משמעותי, ומה שחשוב זו התחושה הפנימית שלה.

- כמה אחים אתם ומה מקומך במשפחה, שאלתי.

"אנחנו שלוש בנות אני הקטנה", ענתה.

כך שערתי. לפי סגנון החיים של נטשה זה התאים לתפקיד שלקחה על עצמה כילדה הקטנה, הצעירה במשפחה. להיות פחות אחראית אולי אפילו מפונקת, לכן לא מחויבת לעבודה או לזוגיות. עם זאת, אין זה אומר שכל ילד צעיר במשפחה יהיה גם מפונק. הכול תלוי באווירה המשפחתית ובבחירה האישית.

אדלר היה הפסיכולוג הראשון שמצא קשר בין המקום של האדם במשפחה, לבין תחושותיו ותפיסתו לגבי העולם.

נסו לעשות תרגיל: חישבו על כל האנשים והילדים שאתם מכירים והם בכורים, או אמצעיים או צעירים במשפחה, האם מצאתם משהו משותף בתכונות שלהם?

לא רק המקום במשפחה משמעותי, אלא גם סדר המיקום. לדוגמא: בת שנולדה אחרי שלושה בנים, ההתייחסות אליה תהיה אחרת מאשר לבן רביעי.

גישה זו של אדלר גורסת כי למקום שבו נולדים במשפחה יש משמעות על האופן שבו מנוהלים החיים ועל הדרך שבה הילד מפרש את עולמו.

הילד הראשון, "הבכור”:

מגיע לבית שאין בו ילדים. הוא הראשון ולכן הוא הגיע למקום בו יכול לבחור היכן להתמקם. שום דבר לא "תפוס" עדיין. יש להורים הרבה אנרגיה ומשאבים כלפיו, ההורים מסביבו, כי הוא היחיד. הילד הזה, גדל בעולם של מבוגרים, בראשית דרכו ולכן פעמים רבות האינטראקציה עם המבוגרים יוצרת אצלו אמביציה ושאפתנות (סטטיסטית, יש יותר בכורים שנמצאים בעמדות מפתח). בנוסף, כאשר יגיעו אחים אחרים, הבכור מקבל תפקיד: הוא חונך את אחיו הקטנים (הרבה מטפלים הם בכורים). כאשר נולד אח נוסף, הבכור חש שמעמדו מתערער, אבל מקומו מובטח. הוא תמיד יהיה הבכור. כל דבר שהוא יעשה בבית, זה יהיה בפעם הראשונה. תכונות נפוצות של הבכור: כושר ארגון, אחריות, הישגיות, מצליחנות, חרדה (במידה וההורים היו חרדים יותר).

הילד השני, "הסנדביץ' ":

הגיע לבית שכבר יש בו ילד אחד. הוא מושווה למישהו שכבר קיים. הוא ילד שיודע לשתף פעולה. הוא יודע שצריך לחלוק, לחכות, שלא הכול שלו. כיסא אחד כבר "תפוס". בשביל להרגיש מיוחד, משמעותי, הוא נדרש לתפוס כיסא אחר. לכן חישבו אצלכם בבית, עד כמה הבכור והשני שונים בתכונותיהם: אם הבכור שקט, השני יהיה פעיל ורעשן, אם הבכור תלמיד טוב, יבחר השני דווקא להצטיין בתחום אחר. האח השני נראה תמיד כאילו מישהו נושף בעורפו. הוא תמיד בתחרות, נאבק להשיג משהו, מעז יותר. לאחים שניים יש יכולות הישרדות טובות מאוד. ילדים כאלה פונים להרפתקנות והם פחות קונפורמיסטים מהבכורים. כשנולד האח השלישי הוא מתחיל לחפש את המקום שלו. לאחיו יש סטטוס: הגדול הוא "הבכור", והקטן הוא "התינוק". לאמצעי אין סטטוס ולכן הוא חש מקופח. הם חברותיים מאוד. פעמים רבות, בשל היותם באמצע, הם סובלים מתחושת דימוי עצמי נמוך. הורים, עצתי לכם, שימו לב לאמצעי, המקום שלו מאד בעייתי במשפחה, לכן הוא עלול ליזום בעיות כדי לקבל תשומת לב.

הילד הצעיר "בן הזקונים":

הילד השלישי מגיע לבית בו ישנם כבר שני אחים גדולים ממנו, ויש לו רף ציפיות גבוה. ילדים צעירים, רוצים מאוד לרוץ קדימה, להתקדם, כי אחיהם כבר יכולים. ילדים שלישיים הופכים להיות שאפתנים מאוד, מוצלחים, יצירתיים מאוד, נדרשים לפתח שיטות כדי להיות "יותר". פעמים רבות הם יהיו המצחיקים של המשפחה. החוויה שלהם מתנדנדת בין תחושה של מינוס - "הכי פחות יכול” לבין היכולת לפתח יכולות והישגים. הילדים הקטנים גם מקבלים הרבה פינוקים. ההורים כבר עם פחות אנרגיות, נוטים לוותר (מה שלא עשו עם הגדולים), פחות דורשים ומאשימים, הבית רגוע יותר. לעיתים, הילד השלישי מוצא עצמו כיחידי בבית, כולם מטפלים בו וזה נוח. לעיתים זה מצמיח ילדים מפונקים, כמו במקרה של נטשה, ילדת הסנדביץ' .

אדלר מטמלמד אותנו שמטרת העל היא לטפח תחושת שייכות. כולנו רוצים שייכות למשפחה. עצתי לכם הההורים: שימו לב למקום של כל ילד במשפחה שלכם, מי מקומו מובטח ומי פחות, ככל שתהיו יותר מודעים תתקלו בפחות קשיים.

נירה גבאי –יועצת חינוכית M.A.

פסיכותרפיה ממכון אדלר

הנחיית הורים ומנחה למיניות בריאה

לשאלות : Niraga1123@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?