דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 06 ביוני 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הורים וילדים כיצד נסייע לילדינו לחזור לשגרה?

כל שינוי מכיל בתוכו קושי, חרדה, גם להורים וגם לילדים. יש ילדים שיצפו בכיליון עיניים לחזור לשגרה, ויש אחרים שיכעסו, יתאכזבו ויביעו תרעומת. מה נוכל לעשות כדי להקל עליהם?

        

במהלך השבועות האחרונים, כולנו נקלענו למציאות שונה, מבלבלת, חדשה, מאתגרת ובעיקר לא פשוטה.

לאחרונה קיימתי פגישת zoom עם בני הזוג יעל ועידן, שניהם בני 34, הורים לגל בן 7, ולשני בת 4.5 (השמות בדויים). השיחה התקיימה במסגרת פגישות קודמות שעסקו בהדרכת הורים. בני הזוג היו הפעם מוטרדים מהחזרה המתוכננת למסגרות החינוך, אשר עוררה בהם חרדה. הם ביקשו להבין כיצד להסביר את השיבה למסגרת החינוכית באופן שיקל על ילדיהם ועליהם כהורים.

ההכנה מראש, עליה חשבו יעל ועידן, היא חשובה. הדרך שבה אנו המבוגרים נעביר לילדינו את המסר תקבע את האופן שבו הם יקבלו זאת.

ראשית, ביקשתי לשמוע כיצד עברו השבועות בבית עם הילדים. ההורים סיפרו על חוויה טובה, של גיבוש משפחתי, שמירה על סדר יום עם פעילות, התייעצות משותפת על התכנים ומתן מקום לצרכים של כולם. סדר היום כלל הפסקת צהריים, במהלכה יעל נחה וצברה כוחות, בעוד הילדים צופים בסרט בטלוויזיה ומקפידים לשמור על שקט. עידן, האב, הוא איש היי-טק שעובד מהבית, והילדים יודעים שעליהם להשתדל שלא להפריע לו במהלך יום העבודה.

שיקפתי ליעל ועידן את ההתרשמות שלי מכך שהימים עברו עליהם בסך הכל בטוב, וזה אינו עניין מובן מאליו. ישנן משפחות רבות ששבועות הסגר הכפויים כשהילדים בבית עברו אצלם מאד קשה. אין ספק כי העבודה שיעל ועידן עושים כהורים והכלים שקיבלו ויישמו בבית סייעו כדי להתמודד עם התקופה המורכבת.

בני הזוג סיפרו שהצליחו למצוא גם יתרונות במציאות החדשה שנוצרה: "לא היה עלינו למהר, להספיק להסעה, להכין כריכים בבוקר...הכל התנהל יותר בזרימה".

כעת הם מתמודדים עם החזרה ההדרגתית לשגרה בה נפתחים לאט לאט בתי הספר ואולי גם גני הילדים. כל שינוי מכיל בתוכו קושי, חרדה, גם להורים וגם לילדים. יש הורים שמתמודדים טוב יותר עם שינויים ויש כאלה שפחות מאומנים בכך. כך גם הילדים. חלקם יצפו בכיליון עיניים לחזור לשגרה, לפגישה עם המורה ועם החברים, וחלקם יכעסו, יתאכזבו ויביעו תרעומת.

אז מה בכל זאת נוכל לעשות כדי להקל על כולם?

ראשית כדאי לשוחח על הדברים, בדיוק כפי שרצוי להתנהל עם כל מצב חדש המכיל שינוי. השיחה המשפחתית מלמדת את הילדים שאצלם בבית מדברים ושבני המשפחה לא צריכים להתמודד עם הקשיים לבד. עצם השיתוף יוצר הקלה.

אני ממליצה שהשיחה תתמקד בשיתוף התחושות שלנו, עם אמירות כגון: "נראה לי, שיהיה לי קשה להתרגל לקום ולמהר לעבודה, דבר שלא עשיתי כבר זמן רב", או, "אני ממש מתרגשת לפגוש את האנשים בעבודה שלא פגשתי שבועות". אמירות כאלה, מראות לילדים שגם אנו המבוגרים חווים קשיים עם השינוי, גם אנו חווים רגשות שונים, ובעיקר שזה טבעי ונורמלי.

השיתוף של ההורים ברגשות שלהם נוכח המצב החדש יגרום גם לילדים לרצות לשתף בתחושות שלהם. על ההורים להציף אצל הילדים שאלות כגון: "מה אתה מרגיש ביחס לחזרה לבית הספר?", "מה היית רוצה שיקרה?", "מה משמח אותך בחזרה?", "על מה היית מוותר?". השיחה שמתפתחת גורמת לילדים לדמיין מה עשוי לקרות, ואנו כהורים ניתן לגיטימציה לכל רגש שיעלה.

כאשר הילד מגיב בכעס, כגון: "לא רוצה ללכת לבית הספר", התגובה שלנו תהיה באופן הבא: "אני מבינה את התחושה שלך, גם לי לא קל עם השינוי. באמת לכולנו היה נעים להיות בבית". חשוב מאוד שלא נבקר את הילדים על התחושות שהם יעלו אלא שתהיה הכלה.

בנוסף להכלה של התחושות של הילדים יש לחשוף אותם לעובדות על מה צפוי להם: "אתם תלמדו חמש שעות ביום, מספר התלמידים יתחלק לשתי כיתות כדי למנוע הדבקה, כולם יעטו מסיכות על הפנים, תצטרכו לשמור מרחק אחד מהשני...". ככל שיש יותר מידע על הצפוי בכיתה ובבית הספר כך תפחת חוסר הוודאות והחרדה

אחרי השיחה יגיע שלב התארגנות מחדש שבו ההורים מתייעצים עם הילדים על הדרך הטובה ביותר עבורם להתארגן לחזרה לבית הספר. כדאי לשאול את הילדים, מה יקל עליהם את החזרה, מה מתחשק להם לאכול בבית הספר, וכיו"ב. כאשר ההורים מתייעצים עם הילדים הם מעצימים אותם, והילדים הופכים לשותפים בהחלטות שמתקבלות.

חשוב לזכור שלילד מותר להיות במצב שהוא לא מרוצה ואף חווה תסכול. לחלק מההורים בימינו מאוד קשה עם זה. הם חושבים שתפקידם הוא לוודא שילדיהם יהיו שמחים ומאושרים כל הזמן. זו טעות! התפקיד שלנו ההורים הוא להכין את ילדינו לחיים, ולהתמודד עם סיטואציות שונות. החיים מזמנים לנו גם כאב וגם שמחה. מי שיתאמן בהתמודדות עם מצבים שונים בילדותו, צפויים לו חיים יותר קלים. הוא לא יופתע כשיגיע הקושי ולא ירגיש מרומה.

בימים הראשונים של החזרה לבית הספר עלינו להיות קשובים לילדים, ללוות אותם ולהכיל את הקשיים. זה תהליך שלוקח מספר ימים.

כאשר אנו משדרים לילדינו שהשינוי עשוי להיות קשה, אך אנו סומכים עליהם שיש להם את הכוחות להתמודד עם הקושי, אנו מחזקים את הביטחון שלהם בכך שאנו המנהיגים של המצב החדש ויודעים כיצד להתנהל.

נירה גבאי –יועצת חינוכית M.A.

פסיכותרפיה ממכון אדלר, טיפול זוגי

הנחיית הורים ומנחה למיניות בריאה

לשאלות : Niraga1123@gmail.com

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?