דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 28 בפברואר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

היונק המעופף

שלא בטובתם נקלעו העטלפים בשנה האחרונה לעין הסערה. באזורנו אנו מכירים בעיקר את עטלפי הפירות, החולפים בלילות במעוף חרישי בדרך למטעים. על תכונותיהם המיוחדות והאם יש סיבה לחשוש מהם בכתבה שלפניכם

עטלף פירות צילום שאולה הייטונר

באחד מימות הסתיו הבחנתי בדבר מוזר המתרחש בחורשת האורנים הסמוכה למקום מגורי. יד אלמונית פזרה גלעיני פירות על מצע מחטי האורן שבין העצים. תחילה לא התעניינתי יותר מדי בדבר. חשבתי לעצמי שאם החליטו הילדים לערוך "קומזיץ" לילי הכולל חגיגה של פירות שונים, שיבושם להם. הרי הגלעינים הללו יתייבשו בהמשך ולא יהוו כל מטרד.

אבל בימים שלאחר מכן נוכחתי לדעת שה"קומזיצים" המסתוריים הללו נמשכים במלוא עוצמתם וערימות הגלעינים הפזורות בין העצים הלכו וגדלו מלילה ללילה. עתה כבר היה ברור שלא מדובר בהתכנסות של ילדים וכי האלמונים אוהבי הפירות נוהגים לאכול אותם בשקט מוחלט, תכונה שאינה אופיינית לילדים בכלל ולילדים ישראליים בפרט.

בשלב הזה גברה סקרנותי לדעת מה באמת קורה שם? מי אלה שעורכים בעקביות לילה-לילה סעודות של פירות בחורשה?

 

גלעיני אזדרכת

 

כשהתחלתי לבדוק את העניין, הסתבר לי שהגלעינים הם גלעיני פרי עץ האזדרכת. מכאן עלה כי הזללנים המסתוריים אינם אנושיים, משום שבני אדם אינם אוהבים לאכול את פרי האזדרכת ומשתמשים בהם לכל היותר במסגרת של משחקי "קרבות" בין הילדים.

לא נותר לי אלא לצאת בשעות הלילה ולגלות במו עיניי מי הם זוללי הפירות הללו. ההמתנה לא הייתה ארוכה במיוחד. עד מהרה הגיעו לחורשה מעופפים חמקניים, שחתרו בחשיכה במעוף כנפיים שקט אך מהיר ובוטח. צבעם הכהה התמזג גם הוא בשחור הלילה והם הפגינו יכולת תמרון מרשימה בינות לענפי העצים, עד שנתלו על ענף כלשהו כדי לזלול את הפרי שלכדו. איך לא חשבתי על זה קודם, היו אלה כמובן – עטלפים!

עטלפי פירות הם הזללנים המסתוריים. בלהקות וביחידים עטו העטלפים על עצי האזדרכת עמוסי אשכולות הפרי שבקיבוץ, קטפו פירות בודדים מהאשכולות המבשילים, אם תוך כדי תעופה ואם במנוחה חטופה סמוך לאשכול, וברפרוף כנפיים חזרו ופנו למעבה החורשה, נתלו על אחד מענפי האורנים והחלו מכרסמים בהנאה את הפרי.

עכשיו ידעתי בבטחה. מדובר בעטלפים המכונים בשם הציורי – "השועל המעופף" ולעתים "העכבר המעופף". לא לחינם הם זכו בכינוי על שמו של יונק ערמומי. העטלף אמנם מצויד בכנפיים מרשימות והוא אף מיטיב לעוף בחשיכה, אבל לא מדובר בציפור, לא שועל וגם לא עכבר.

 

יונק מעופף

 

ובכן, כדאי להתחיל את ההיכרות שלנו עם העטלפים בכך שלא מדובר בציפור. מדובר ביונק שגופו חסר נוצות והוא מצויד בקרום דק ורך שנמתח בין האצבעות המאורכות של רגליו לבין אצבעות כפות ידיו שהתארכו עד מאוד ומשמש ככנפי תעופה. ראשו שונה לחלוטין מזה של הציפור. אין לו מקור ובמקום זאת יש לו פרצוף של שועל קטן הכולל מלתעות עם שיניים, אף מחודד וזוג עיניים קדמיות.

בשלהי החורף ולקראת האביב וכן בשלהי הקיץ, מתבצעת בקרב קהילת העטלפים העושים את יומם במסתורם, פעילות מינית ערה מאוד. בזמן הזה איבר המין של הזכר גדל והוא בולט יותר, והזכרים מקיימים הזדווגויות רבות עם הנקבות מבלי לברור יתר על המידה מי עם מי. בקבוצה שוררת בתקופות אלה מתירנות מינית מוחלטת. ובכל זאת, לעיתים, לאחר הזדווגות מוצלחת במיוחד, מכסה הזכר את הנקבה משך שעות בכנפיו כדי למנוע מזכרים אחרים מלהזדווג עמה...

הנקבה ממליטה פעמיים בשנה, באביב – המלטה ראשונה ובסוף הקיץ – המלטה נוספת. ההיריון נמשך כשלושה חודשים ואף יותר, (היריון עכבר – שלושה שבועות בלבד). כמעט תמיד תמליט הנקבה ולד אחד ורק לעיתים רחוקות שניים – מה שיכביד אז עליה מאוד.

 

כמו גורי קופים

 

ההמלטה מתרחשת כאשר האם נצמדת לתקרה וממליטה כלפי מטה – הוולד מטפס מעלה על גופה ונצמד לאחת משתי פטמותיה. בשונה מכל יתר היונקים ולדות העטלפים מגיעים לעולם כשבפיהם כבר שיני חלב, ואלה יעזרו להם בטיפוס על גוף אימם.

במשך התקופה הראשונה לחייהם, כחודשיים-שלושה, נשארים גורי העטלפים צמודים לגוף אימם, בדומה לגורי קופים. כך יוצא גור העטלף בחברת אמו לכול מסעותיה הליליים. למעשה, עד שיוכל להיאחז בתקרת מקום המסתור בכוחות עצמו, ואז תצא הנקבה לתור אחר מזון לבדה.

תקופת ההנקה קצרה יחסית – שבועות אחדים, ייתכן שזה קשור לכך שמזונה של האם הוא דל חלבון ומקשה עליה לייצר חלב שיכיל מספיק חלבונים ושומנים. כדי לכסות על החסר הזה מרבה הנקבה לאכול לקראת ההמלטה כדי לצבור בגופה שומנים לקראת תקופת ההנקה.

הגורים יחלו לעופף בעצמם בגיל 9-10 שבועות. אחרי כחצי שנה יגיעו לגודל הבוגר ולבגרות מינית יגיעו אחרי כשמונה חודשים. תוחלת החיים שלהם היא כעשרים שנה.

 

הפוכים באפילה

 

כאמור העטלפים מתכנסים בקבוצות של עשרות, מאות ואף יותר מכך במקומות אפלים – מערות, בארות, ואפילו במגרשי חניה מואפלים בערים. כך למשל ידועה מושבה של עטלפי פירות "תל אביביים" בחניון דיזינגוף סנטר.

בשעות היום לא נראה כלל עטלף מעופף. הם יוצאים לתור אחר המזון בשעות הלילה. וחוזרים עם הנץ השחר למסתור היום שלהם, שם הם נתלים על התקרות, ראשם כלפי מטה ורגליהם למעלה, וכך יבלו את יומם.

מוטת כנפיו של עטלף פירות בוגר, מן הסוג הנמצא בארץ, מגיעה לכדי 90 סנטימטר (!). מוטת כנפיהם של עטלפי הפירות החיים באזורים הטרופיים, למשל יערות האמזונס בברזיל, עשויה להגיע עד לכדי מטר וחצי! אכן, גודל מבהיל למי שעשוי להתגלות מול עינינו בלילה במפתיע בלא להשמיע קול.

בעולם מצויים כ-1200 מיני עטלפים, שרובם הגדול דווקא אינם אוכלים פירות, אלא ניזונים מחרקים מעופפים שונים. בארצנו ידוע על 33 מיני עטלפים וביניהם רק מין אחד ניזון מפירות וכול היתר - אוכלי חרקים.

ככל שיש עטלפים גדולים יש גם עטלפים זעירים ממש. העטלף הקטן ביותר שוקל כשני גרם בלבד ואילו הגדול ביותר שוקל כ-1.5 ק"ג.

 

רדאר טבעי

 

העטלף פעיל בלילה, עובדה שדי בה כדי לגרום למסתורין, מעופו שקט מאוד ולכן הוא יתגלה בדרך כלל לפתע, ולפני שהספקנו להבין במי מדובר, הוא ייעלם כלעומת שבא. כל זה, יש להודות, קצת מבהיל.

שלא כשם שנהוג לחשוב, לעטלף הפירות המצוי שאצלנו זוג עיניים גדולות וראייתו טובה למדי, אם כי איננו מבחין כלל בצבעים.

בעת מעופו העטלף משמיע צפצופים בתדר גבוה מאוד, ההד שנוצר מפגיעת גלי הקול הללו במכשולים העומדים בדרכו חוזר אליו ובדרך זו הוא מכוון את מעופו ונמנע מפגיעה בעצמים שונים. גלי קול שהם משדרים וקולטים בחזרה, הלא זו תכונת האקולוקציה. (אקו = הד). את מיקום המכשולים או החפצים שבשטח הם לומדים היטב ובסך הכל העטלף איננו נתקל במכשולים למרות החשיכה.

חושי השמיעה והמישוש של העטלפים מפותחים באופן יוצא מן הכלל ובעזרתם הם מנווטים את מעופם באופן מדוייק להפליא. בניסוי שנערך נמתחו חוטים דקים (עד לעובי מינימאלי של 0.3 מ"מ) בחדר חשוך והעטלף לא נתקל בהם במעופו.

בני האנוש מיהרו לחקות את השיטה של העטלף לזיהוי עצמים וזאת לצורך פיתוח המכ"ם האווירי (רדאר) והימי (סונאר). מכשירים אלה מבוססים על שליחת גלי קול לכיוון מסויים וכאשר הם חוזרים – הדבר מעיד על נוכחות של עצמים.

מעבר לכך לעטלפים תכונה נוספת המאפשרת להם לזהות פירות בשלים וטובים לאכילה ובפירות רקובים שאינם ראויים לאכילה ואשר אותם הם נמנעים מלאכול. בחורף, כאשר חסרים פירות על העצים הם ניזונים גם מעלים ומאבקנים.

 

אין מה לחשוש

 

אגדות וסיפורים שונים ומשונים נכרכו בעטלפים, וגרמו לילדים ולמבוגרים לחשוש מהם. נשים ונערות החליפו ביניהן סיפורים על נטייתם של העטלפים להסתבך בשיער ראשן הארוך. עובדת היותם חיה לילית וחרישית, ובעלת מראה מרתיע, תרמה להתפתחות מיתוסים "מאיימים" סביב העטלפים.

אם לא די בכך, כל מי שטייל במערות עמוקות ואפלות, נחרד לרגע לשמע הציוצים החדים הנשמעים מתקרת המערה. (אצלנו באזור, ניתקל באלפי עטלפים במערת התאומים ובמערות הפעמון באזור עדולם ובית גוברין). מבט בוחן בתקרת המערה, בלוויית אור פנס, עשוי להבהיל עוד יותר - למראה מאות ואלפי עטלפים התלויים מתקרת המערה, רגליהם מעלה וראשם מטה, אשר כתגובה לאלומת האור צונחים מהתקרה, פורשים כנפיים ופותחים במחול שדים בחלל המערה, כשהם חולפים ממש בסמוך לנו, אך מבלי להיתקל בנו. זו חוויה שגם האמיצים בינינו מתכופפים מחשש להיתקל בעטלף המעופף. (זו בדיוק הסיבה שרשות שמורות הטבע אוסרת וחוסמת את הכניסה למערות בהן מצויים עטלפים משך חודשים אחדים בשנה – לא כדי שלא ניפגע אנחנו אלא כדי שלא יפגעו הם, שכן, הטרדת העטלפים ביום, בעת מנוחתם, פוגעת ומזיקה להם).

האם יש לנו סיבה לחשוש מהעטלף? התשובה לכך ברורה - לא דובים ולא עטלפים. אין ממה לפחד. החיה המעופפת הזו לא תפגע בנו, לא תסתבך בשיערנו ולא תיתקל בנו אפילו בחשיכה הסמיכה ביותר.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

עטלף פירות מגיע לאכול פירות של עץ וושינגטוניה - צילום אורן פלס וויקיפיקי

 

הכול בגלל עטלף אחד קטן?

בשנה האחרונה עלה שמו של היונק המעופף הזה, שלא בטובתו וזה כחלק מההשערה שנגיף הקורונה הגיע ממגע עם עטלפים. מה לעטלף ולקורונה?

אז קודם כול – האשמה ודאי לא מוטלת על העטלף. מה אשם יונק קטן זה אם אמנם נשא בגופו את הווירוס?

בעולמנו כול כך הרבה חיידקים ווירוסים מועברים אלינו מבעלי חיים שונים. מספיק אם אציין את מחלת המלריה – הקדחת, הנגרמת מעקיצתו של יתוש האנופלס. בארצנו, בימי ייבוש הביצות על ידי החלוצים, רבים שילמו בחייהם בשל זאת ועד היום אנחנו נקראים להקפיד שלא לאפשר קיומם של מוקדי מים עומדים היכולים להוות כר פורה להתפתחות יתושים.

למלריה, כמו למחלות אחרות הצליח האדם למצוא חיסון. עכשיו נמצא חיסון גם לווירוס הזה, במאמץ על אנושי. ואם באמת הכול התחיל בגלל אכילת עטלף שלא בושל דיו – שמא פשוט, יפסיקו בני האדם לשים בצלחת את כול היצורים וימנעו מהאנושות קטסטרופות מסוג זה שאנו חווים כיום?

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?