היקף הנזקים ממינים פולשים גבוהים במאות אחוזים מהערכות משרדי הממשלה

נכון לאוגוסט 2021 יש בישראל בין עשרות למאות מינים פולשים, ובהם נמלת האש הקטנה וטרמיט העל הפורמוסי. על פי הערכות עלות הנזק שגורמים המינים הפולשים עומדת בין 473 מיליון שקל לכ-1.5 מיליארד ש"ח לשנה. בין המינים המתפרצים ניתן לציין את חזירי הבר, שכניסתם אל תוך המרחב העירוני בעיר חיפה התגברה בשנים האחרונות (מאות דיווחים מדי חודש) והם גורמים לנזקים רבים ולפגיעה בתושבים ובאיכות החיים שלהם.

בחודשים אפריל - אוגוסט 2021 בדק משרד מבקר המדינה את דרכי השמירה על המגוון הביולוגי ואת הטיפול בנזקי המינים הפולשים.

אין תכנית פעולה

מהדו"ח עולה כי ישראל אינה עומדת ב-14 מבין 19 היעדים הלאומיים (כ-74%) שהציבה לעצמה לשמירה על המגוון הביולוגי. כמו כן, ישראל לא אשררה כמה אמנות ופרוטוקולים שמטרתם שמירה על הסביבה הימית ועל חופי הים התיכון.

עוד נמצא כי לישראל אין תוכנית פעולה אסטרטגית לשמירה על המגוון הביולוגי ואין אסדרה מחייבת לצמצום ומניעה של נזקים הנובעים מהתבססות מינים פולשים שאינם מזיקים לצומח.

בדו"ח הביקורת נמצא כי אין גוף מתכלל עבור מינים פולשים בתחום שאינו קשור לצומח ובין העוסקים בתחום זה (כגון: המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים). עוד נמצא מספר רב של גורמים עוסקים בפעולות ניטור של המגוון הביולוגי, ולרוב אין תיאום מלא ביניהם (כמו: חקר ימים ואגמים לישראל, משרד החקלאות - אגף הדיג ורשות הטבע והגנים). מצב זה גורם לקשיים משמעותיים כאשר נדרשת תגובה מהירה או ממשקי פעולה בין-משרדיים.

החוק אינו מתאים

בישראל אין איסור מחייב בעניין שחרור לטבע של אורגניזמים שהם מינים פולשים שיובאו לצורכי נוי ופנאי. לדוגמא: למרות האיסור על יבוא צמחי מים שהם מינים פולשים לצורכי נוי, הם מופצים ללא הפרעה באמצעות משתלות (יקינטון המים וחסת המים). כמו כן, אין אסדרה חוקית של מנגנון לפינוי וגריטה של ציוד הנגוע במינים פולשים, כמו ריהוט הנגוע בטרמיטים.

בישראל אין בעלי תפקידים שתפקידם לבדוק מינים פולשים מזיקים שאינם קשורים לצומח, זאת בהשוואה לארצות הברית שם מוצבים במעברים מדי יום ביומו כ-61,500 עובדים ייעודיים לבדיקת סחורות במעברי הגבול הימיים והיבשתיים, ובהם מומחי חקלאות וסוכני אכיפה.

כשל במניעת פלישה

מהדו"ח עולה כי המשרד להג"ס לא ביצע תהליך של הערכת סיכונים לפלישת מינים מסוכנים הגורמים לנזקים, לא יצר תוכנית למוכנות מוקדמת להגעתם ולא קבע מערך פעולות חירום שיכלו למנוע את התבססותם ואת התפשטותם המהירה. לאור זאת קיים חשש כי גם הפעולות שננקטו לא יצליחו למגר אותם ולמנוע את הנזקים הניכרים שהם גורמים.

בין המינים המסוכנים שפלשו לארץ בשנים האחרונות ניתן למנות את נמלת האש הקטנה - שהתגלתה לראשונה בישראל בשנת 2005, ומאז התפשטה בכל רחבי הארץ. ב-2013 העריך המשרד להג"ס את נזקיה בכ-1.22 מיליארד ש"ח לשנה, בהנחה של התפשטות מלאה.

מין מסוכן נוסף הוא טרמיט-העל הפורמוסי שהתגלה לראשונה בישראל על ידי מומחה לטרמיטים ומידע בעניין הועבר לידיעת המשרד להג"ס במאי 2019. רק בסוף ספטמבר 2020 החל המשרד להג"ס בטיפול בטרמיט. פעולות המשרד להג"ס בעניין זה, לו היו מתבצעות סמוך לקבלת המידע מהמומחה יכלו לסייע במניעת התפשטות הטרמיט. הטרמיט ידוע בעולם כגורם לנזקים ניכרים ונכלל ברשימת 100 המינים המסוכנים ביותר.

בשנת 2020 העריך המשרד להג"ס בעבודה משותפת עם משרד החקלאות ועם רשות הטבע והגנים, את עלות ההתפשטות של כ-70 מינים פולשים בכ-473 מיליון ש"ח לשנה; בשנת 2021 בדק משרד מבקר המדינה את עלות הטיפול בחמישה מינים שכבר פלשו לישראל, ולפי בדיקתו עלות הנזקים גבוהה במאות אחוזים לעומת ההערכות הקודמות.

פערים אלה מעלים ספק אם אומדן הנזק המתקבל מעבודות המשרד להג"ס תואם את חומרת הנזקים הפוטנציאליים ואת המשמעויות הכלכליות הנגזרות מחדירה של מינים פולשים לישראל ומהתפשטותם.