דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 06 ביוני 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הישראלים חזקים יותר מהצ'יפס!

ישראל נמצאת בתחתית מדד צריכת תפוחי אדמה בהשוואה למדינות אירופה. בשנתיים האחרונות חלה ירידה של כ-15% בצריכת תפוחי אדמה וזאת על רקע טענות לנזקי השמנה

ממתי הישראלים אומרים "לא" לצ'יפס? אז מסתבר שהישראלים חזקים יותר מהצ'יפס! לכבוד ל"ג בעומר, כלכלני החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות מצביעים: בשנתיים האחרונות חלה ירידה של כ-15% בכמות צריכת תפוחי אדמה לנפש בישראל. בעוד שבשנת 2017 צרך האדם הממוצע כ-40.5 ק"ג בשנה, בשנת 2019 צרך הצרכן הישראלי כ-35 ק"ג תפוח אדמה בלבד.

למה? תפוחי אדמה סובלים מיחסי ציבור שליליים בכל מה שקשור להשמנה, אבל בפועל הערך הקלורי שלהם הוא בינוני, יש להם הרבה יתרונות בריאותיים, ואם לא צורכים אותם בצורת צ'יפס עם רוטב, שמוספים הרבה קלוריות, הם בריאים וטובים.

ומה מצבנו ביחס למדינות אחרות? בעוד שבאירופה סך הצריכה לנפש בשנה נאמד בממוצע בכ-80 ק"ג, בישראל כאמור, הצריכה עומדת על כ-35 ק"ג לאדם. כלומר, בהשוואה למדינות אירופה, ישראל ממוקמת בתחתית מדד צריכת תפוחי אדמה, מעלינו נמצאות איטליה, שאזרחיה צורכים 36 ק"ג לנפש בשנה, צרפת עם 51 ק"ג לנפש בשנה וספרד עם 58 ק"ג לנפש. לעומת זאת, בראש הרשימה נמצאות אוקרינה, שתושביה צורכים בממוצע 131 ק"ג תפוחי אדמה בשנה ופולין, שאזרחיה אוכלים 102 ק"ג תפוחי אדמה בממוצע בשנה.

ככלל, תפוחי האדמה נחשבים למזון בסיסי חשוב, וייצורם העולמי עומד כיום על כ-368 מיליון טון, מקום הרביעי מבין הגידולים למזון. בהתאמה לכך, גם בישראל נראה כי תפוחי האדמה עדיין שולטים, ומהווים 1/18 מערך הייצור הצמחי בישראל, 511 אלף טון תפוחי אדמה, משמע מיליארד שקל, המתחלקים בין הצריכה המקומית (248 אלף טון), לתעשייה ולחקלאות (78 אלף טון) ולייצוא (185 אלף טון).

יחד עם זאת, הייצור העולמי של תפוחי האדמה לא עלה במידה ניכרת, בעוד שגידול האוכלוסין בעולם עמד ב-20 השנים האחרונות על כ-24%, ייצור תפוחי האדמה עלה באותה התקופה ב-14% בלבד. רק לשם ההשוואה, נראה כי גידולי הסויה והתירס זכו להצלחה מרשימה יותר. ב-20 השנים האחרונות, גידולי הסויה התרחבו בכ-116% בהשוואה לשנת 2000, והתירס גדל ב-94% בהשוואה לאותה השנה.

כ-40% מיבולי תפוחי האדמה בישראל מיועדים ליצוא, ובשנים האחרונות מדינת ישראל ייצאה תפוחי אדמה בסך של כ-300 מיליון שקל, המהווים כ-185 אלף טונות, כאשר עיקרם המוחלט מיוצא למדינות האיחוד האירופי, ולצד זאת גם לבריטניה ומעט לרוסיה.

ומה צופה לנו העתיד? בטווח הקצר - בצפון מערב אירופה הייתה ב-2019 שנת בצורת שנייה ברציפות, במסגרתה חלה עלייה בשטחי הגידול אבל ירידה ביבול לדונם, ונוצרו תנאי שוק מצוינים לייצוא הישראלי גם אשתקד וגם בעונה הנוכחית. אולם יתכן שבעתיד הרחוק יותר הביקוש לתפו"א ישראליים בשוק האירופי ירד: האירופאים מעדיפים לאכול תוצרת מקומית, ותהליכי שינוי אקלים צפויים לאפשר את הארכת עונת הגידול ועליית היבולים במדינות צפון אירופה שם נמצאים צרכני תפוחי אדמה הכבדים.

אורי צוק-בר, סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "תפוחי אדמה משביעים, בריאים וניתן לגדל אותם אצלנו וכך להקטין את התלות ביבוא של פחמימות, כגון חיטה ואורז. היום מבחר הזנים לצרכן הישראלי מצומצם בלבד, קיימים זנים איכותיים עם טעם משובח שהיום כמעט ולא נמצאים בחנויות".

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?