דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 21 במאי 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הכבוד האחרון לחללים

“מאוד חשוב לי שכל חייל, לא משנה מה קרה, יובא לקבר ישראל. כשאתה פוגש את המשפחות, אתה רואה שאין הבדל בין סיפור של נעדר מימינו או חלל מלפני 70 שנה. כל כך חשוב וכל כך חיוני למשפחות לדעת מה קרה ליקיריהן ולהביא אותם לקבר ישראל", רס"ן שרון מעין, מספר על השירות שלו כחוקר ביחידת אית"ן (איתור חללים ונפגעים) בפיקוד דרום

העיסוק הצבאי שלו כולל כישורים הלקוחים מעולמות שונים לכאורה. הוא קצת בלש, קצת חוקר משטרתי, קצת ארכאולוג, קצת היסטוריון, קצת גאוגרף, וקצת עובד סוציאלי ופסיכולוג. "לגבי מאוד חשוב שכל חייל, לא משנה מה קרה לו, יובא לקבר ישראל, ושבני משפחתו יוכלו לעלות אל קברו", כך אומר רס"ן שרון מעין, עד לאחרונה חוקר ביחידת אית"ן (איתור חללים ונפגעים) בפיקוד דרום.

רס"ן מעין, 62, מתגורר במושב צפרירים. הוא סיים לימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל וכיום עוסק בבנייה של מרחבים טיפוליים (חדרי מדע ופינות טיפוליות למוסדות וארגונים). בזמנו הפנוי הוא מקדם את השיווק של סדרת הקלפים "ארץ יצורי הנפש" שפיתחה אשתו אפרת, פסיכולוגית קלינית במקצועה. לזוג יש שלוש בנות, שהקטנה מביניהן מסיימת השנה את לימודיה בתיכון הר טוב.

"אני חושב שנבחרתי בזכות זה שאני סוג של 'קרצייה', צמוד למטרה". רס"ן שרון מעין

איך הגעת לעסוק באיתור חללים?

"בסדיר שירתתי בגולני ובמילואים שירתתי בפלס"ר חטיבתי. אחרי 12 שנה כחייל החלטתי לעשות שינוי ולהפוך להיות קצין. ב-1990 הודיעו לי על הקמת יחידה לאיתור נעדרים בפיקוד דרום. פגשתי את מפקד היחידה אהרל'ה יהודאי ממעלה החמישה והתראיינתי אצלו. במהלך אימון ההקמה של היחידה סיימתי את קורס הקצינים ואלוף הפיקוד דאז, מתן וילנאי, גרם להעברתי ליחידה הפיקודית לאיתור נעדרים”.

הקמת היחידה הפיקודית לאיתור נעדרים לא הייתה נעדרת קשיים ומכשולים. לאורך השנים, ההתמודדות עם האתגרים הביטחוניים לא הותירה לצה"ל זמן להקדיש לנושא חיפוש הנעדרים. רק בחיל האוויר פעלה יחידת אית"ן קטנה. במלחמת יום הכיפורים, גבר הצורך בעל רקע היקף הנעדרים במלחמה זו. "עם הקמת היחידה הפיקודית, נתקלנו בצורך לפתח תשתית לעבודת היחידה ובכך עסקנו בשנתיים השלוש הראשונות. הרבה לימוד ויצירתיות, למשל: איך נראים תיקי חקירה ומה הם צריכים לכלול”.

המשימה הראשונה שהוטלה על שרון הייתה היסטורית: הוא התבקש לפענח את התעלומה של מקום קבורת כמה חללים בקרבות לטרון שהתחוללו בחודשים מאי-יולי 1948. בקרבות אלה נפלו 168 חיילים ישראלים, שחלקן לא הובאו לקבר ישראל. רק כשנה לאחר מכן, באוקטובר 1949, בתיאום עם הלגיון הירדני, ערך הרב הצבאי הראשי דאז, הרב שלמה גורן, חיפושים בשטח הקרב ונאספו עצמות חללים שהובאו לקבורה בהלוויה המונית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים, יחד עם הרוגים נוספים בקרבות באזור ירושלים וסביבתה.

"בשנת 1995 שאלו אותי בנוגע לנעדרים בקרבות לטרון. לא ידעתי את היקף העבודה. קיבלתי את החומר הבסיסי והתברר שרק אז החלו לטפל בנושא הזה".

 

איך מטפלים בנעדרים מקרבות שהתחוללו כמעט לפני 50 שנה?

"הייתי צריך ללמוד את שני הקרבות, מבצע בן נון א' ומבצע בן נון ב'. ללמוד את התפקידים של הנעדרים, לאן הם נעו ומה עשו. מהר מאוד מצאתי שמות שלא היו קשורים לקרב, ובבתי הקברות מצאתי שמות שלא היו ברשימה. מבירור שעשיתי עלה כי חלל בשם אהרון ששון ז"ל, שאמרו כי נהרג בקרב בשכונת ממילא, נפל בעצם בקרבות לטרון. בתוך מספר חודשים גיבשתי את הרשימה המעודכנת של הנעדרים של קרבות לטרון".

 

מה השלבים של שיחזור כזה?

"בניתי מפה שבה איתרתי שטחים שבהם נעו הכוחות. הם התחילו את המסלול ביער חולדה (ליד בית הרצל), שם היה המטווח שבו עשו ניסוי כלים וממנו יצאו למבצע. הכוחות היו מפוזרים מאוד והתנהלו על שטח מאוד גדול. הייתי חייב להתייחס לכל תא בשטח. הרב גורן אסף חללים גם ממשלטים שהיו צפונה מנטף. הייתה שיירה של גבעתי שהתנהלה כשני ק"מ מערבה משער הגיא ושם היה עוד נעדר, אדם בשם צוקרמן. חיפשתי ברישומים של קברי אחים וגם בקברי אלמונים. התחלתי לעקוב אחר כל נעדר, לנסות להבין מי הוא היה, לאיזה יחידה השתייך, לשאול חברים ליחידה ואז להבין היכן הוא נקבר".

במשך 14 שנים עבד שרון על הפרויקט של איתור מקום קבורתם של החללים בקרבות לטרון. מתוך 13 נעדרים הוא הצליח לפענח את מקום של 12. ממצאיו עברו בדיקות ברבנות הראשית ובאכ"א, אושרו ותיקי החקירה נסגרו.

"גיליתי את קברם של 12 חללים מהקרב". הידיעה בעיתון על חשיפת קברם של החללים בקרבות לטרון, משה דובדבני ז"ל ואהרון טיקוצקי ז"ל.

מה העלו הממצאים שלך לגבי החללים בלטרון?

"כל החללים היו טמונים בבתי הקברות השונים. סרקנו את בית הקברות בהר הרצל ומצאנו שם קברי אחים מקרבות לטרון. כך גם מצאנו חללים בבתי הקברות בקיבוץ נען, בנחלת יצחק בתל אביב, בסגולה בפתח תקווה ובמזכרת בתיה. גיליתי כמה קברי אלמונים שלא היה ידוע עליהם. אתה רואה מצבות צבאיות והשאלה היא מי קבור שם".

אחד הסיפורים היותר מפורסים מהחקירה העניפה של שרון הוא גילוי מקום קבורתם של לוחמים: משה דובדבני ז"ל (אביו של מי שהיה מפקד הנח"ל, תא"ל יהודה דובדבני) ואהרון טיקוצקי ז"ל.

"חקרתי את הסיפור של משה דובדבני, שהיה מ"פ בחטיבה 7, והחייל אהרון טיקוצקי שהיה שייך לאלכסנדרוני וסופח עם יחידתו לשבע. הגעתי למסקנה שהם הובאו לבית החולים הדסה בתל אביב ולא זוהו, ונקברו כאלמונים בנחלת יצחק. מצאתי שני קברי אלמונים בבית העלמין נחלת יצחק והבנתי ששם הם קבורים".

 

איך יודעים של מי הקבר?

"במקרה זה החליטו לפתוח את הקברים כי רצו להעביר את העצמות לקברים אחרים. לטיקוצקי היה אח תאום, שסיפר כי לפני הקרב אחיו לקח את צרור המפתחות של הבית וזאת כקמיע. ידענו שבאזור כיס המכנסיים של אחת הגופות צריך להיות צרור מפתחות ואכן מצאנו. כך ידענו להבדיל בין החללים".

בעקבות מציאת מקום קבורתו של המ"פ דובדבני הועברו עצמותיו בטקס צבאי לקבורה בהר הרצל. שרון: “לגבי מאוד חשוב שכל חייל, לא משנה מה קרה, יובא לקבר ישראל. מכאן העבודה הרבה שאני משקיע. יש גם את האמביציה האישית שאתה מסיים פרויקט כמו שצריך. כשאתה פוגש את המשפחות, אתה רואה שאין הבדל בין סיפור של נעדר מימינו או חלל מלפני 70 שנה. כל כך חשוב וכל כך חיוני למשפחות לדעת מה קרה ליקיריהן ולהביא אותם לקבר ישראל".

יחידת אית"ן עוסקת גם באיתור חיילים שנחטפו או שיש חשש כי התאבדו. שרון מספר כי היה מעורב בחיפושים אחר החייל אילן סעדון ז"ל, שנחטף בידי מחבלים מהחמאס בשנת 1989. רק ב-1996 התקבל מידע על מקום קבורתו. “בהתאם לנתונים איתרנו נקודה על כביש פלמחים, הסרנו את הכביש והתחלנו בעבודה של חפירה ואיתור ומצאנו את השרידים שלו".

שרון היה גם זה שאיתר ב-2012 את החייל נטע ברנט ז”ל, בן מושב גבעת ישעיהו שנעלם מביתו והיה חשש לחייו. “היחידה שלנו הוזעקה לשטח. חיפשו אותו מאות אנשים, אך כשירד הלילה עצרו את החיפושים וכולם נסעו הביתה. למרות זאת, באינטואיציה אישית שקשה לי להסביר אותה, יצאתי לשטח, נסעתי לנקודה מסויימת הלכתי במשך 34 דקות ומצאתי אותו. אולי פה נמצא ההסבר לשנים הארוכות שאני ביחידה".

“כל כך חשוב למשפחות לדעת מה קרה ליקיריהן ולהביא אותם לקבר ישראל". טקס הקבורה הצבאי של משה דובדבני ז"ל

איזה כישורים צריך חוקר ביחידת אית"ן?

"ברוב המקרים מי שמגיע ליחידה כזו הם אנשים מהתחום הארכאולוגי, אנשי שטח כמו פקחים של רשות שמורות הטבע, חוקרים מהמשטרה הצבאית ועורכי דין. אבל כשהגעתי לראיון ליחידה לא היה לי רקע כזה. יש לי קשר מאוד עמוק לשטח, לקרקע ולטבע אבל אני חושב שנבחרתי בזכות זה שאני סוג של "קרצייה", צמוד למטרה ובעל מוטיבציה אדירה להגיע לפתרון. ועוד משהו, בקרבות לטרון רוב הנעדרים היו ניצולי שואה וגם אני דור שני לשואה, וזה תרם לרצון לפענח את מקום קבורתם".

בחודשים האחרונים עסוק רס"ן שרון בחקירת מקום קבורתם של שני נעדרים מקרב יד מרדכי שנערך במאי 1948. “מי שחקר את הנושא היה גור אלרואי. לפני כמה חודשים מצאנו את מקום קבורתה של הנעדרת רבקה שפי ז"ל. גילינו מסמכים והתברר שהיא נקברה בקבר אחים של קרב ניצנים. כעת נותר לאתר את שני הנעדרים האחרים מהקרב הזה".

מבחינה נפשית המשימה של החקירה אחר חללים ונעדרים היא משימה קשה. איך אתה מצליח לעמוד בה לאורך שנים?

"הייתי בכל המבצעים עמוד ענן, עופרת יצוקה, צוק איתן. בכל המקרים אתה רוצה להגיע לחייל שהוא חלל ולהביא אותו לקבר ישראל, או מישהו שנשקפת סכנה לחייו ואתה רוצה לנסות ולהציל אותו".

לאחרונה סיים רס"ן שרון מעין את שירותו בפיקוד הדרום ועבר למרכז לאיתור נעדרים במטכ"ל.

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?