הנחל שזורם ממזרח
נחל שורק הוא ערוץ הנחל המרשים ביותר שחוצה את מרחב מטה יהודה ממזרח למערב. לכבוד שנת ה-60 למועצה האזורית מטה יהודה הנה סיפורו של השורק
מבט פנורמי על נחל שורק, צילום: זוהרבי, ויקיפדיה
נחל שורק המתפתל ומתחתר בחלקו העליון, המזרחי, בהרי ירושלים פורץ ויוצא אל אזור מטה יהודה כשהוא מתחתר בתוככי קניון עמוק ואדיר ממדים ששוליו מתגבהים גבוה-גבוה אל מעל לשפלה שממערב ומשם הוא ממשיך לזרום במתינות לאורך עמק השורק לעבר מישור החוף עד שהוא נשפך לים, בסמוך לנבי רובין, דרומית לקיבוץ פלמחים.
בעבר נקרא חלקו העליון של נחל שורק, בקטע שמדרום לרמאללה ועד לפריצתו אל מעבר להרים בשם – ואדי סראר, וממקום פריצתו מרצועת ההר לעבר השפלה ליד בית שמש – ואדי רובין.
אורך הנחל כולו למן מוצאו מצפון לירושלים ועד לשפכו לים התיכון כשבעים קילומטר. מזה, מרבית ארכו היא דווקא באזור המתון, המישורי יותר ורק חלקו הקטן יותר, וגם המרתק והיפה יותר לטיול, מתחתר עמוק וצונח מרום של סביב 800 מטר מעל פני הים במוצאו ועד לרום של כ-200 מטר כאשר הוא פורץ מן ההר לעבר עמק שורק בסמוך לבית שמש.
משך שנים ארוכות תהו חוקרים שונים, היאך וכיצד קרה שקטע הנחל הקצר כל כך התחתר לעומקים עמוקים כל כך של מאות מטרים אל מתחת לרכס ההר?
חתירה לעומקים עמוקים כל כך, של מאות מטרים, לאורך מסלול זרימה קצר כל כך פשוט איננה מתקבלת על הדעת ולא ניתן להסבירה. ובכל זאת, כל מי שמטייל לאורך תוואי הנחל, צועד לאורך המסילה התורכית שנסללה עוד בשלהי המאה ה-19 ומתפתלת בחלקה בקטע העמוק של נחל שורק או אפילו נוסע לירושלים בכביש 386 , רואה את ההתחתרות יוצאת הדופן. אז איך בכל זאת זה התרחש?
לוחות טקטוניים
את התשובה לנעלם הגדול מצאו חוקרי הגאוגרפיה וההיסטוריה הגאולוגית תוך גילוי ולמידת האירועים הגאולוגיים הקדומים שהשפיעו על האזור שממערב לנהר הירדן, וקשורים ישירות להיווצרותו של השבר הסורי אפריקאי.
הבקע העצום הזה, שלאורכו זורם נהר הירדן ובו נוצר ים המלח, נמשך לאורך 6,000 ק"מ, מהנקודה הצפונית ביותר בדרום טורקיה, דרך סוריה ובקעת הלבנון, לאורך בקעת הירדן והערבה, מפרץ אילת ומשם ים סוף ומפרץ עדן, מקום משכנם של החות'ים הידועים לנו לשמצה כיום, ממשיך אל תוך יבשת אפריקה ומסתיים במפלי ויקטוריה הידועים בטנזניה.
הבקע העצום הזה נוצר לאורך היסטוריה גיאולוגית שנמשכה 25 מיליון שנה ובפועל ממשיך להיווצר גם בימינו אלה. ולצד השינויים העצומים שהוא חולל בפני השטח של המזרח התיכון הוא גם שינה את מסלול חייו של נחל שורק.
מחקירת קרקעית האוקיינוסים, שהתפתחה במיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, הקליפה החיצונית של כדור הארץ, זו שגלויה לעינינו, מורכבת מצירופם של לוחות קרקע (טקטוניים) הגובלים זה בזה. בדומה, למשל, לכדורגל, שגם הוא מורכב מחלקי עור התפורים זה לזה.
לוחות הקרקע נמצאים בתזוזה מתמדת, לעיתים שני לוחות מתחככים בקצותיהם, לעיתים חודר אחד הלוחות אל מתחת ללוח הצמוד לו, וכל תזוזה שכזו מורגשת היטב על פני כדור הארץ בצורה של רעידת אדמה.
ואיך זה קשור לנחל שורק?
השבר הסורי-אפריקאי
ובכן, השבר הסורי אפריקאי מהווה למעשה גבול בין שני לוחות טקטוניים או לוחות שכאלה. ארץ ישראל וסיני יושבות למעשה על פלטה אחת המשתרעת ממערב לירדן ואילו ממזרח לירדן משתרעת הפלטה שכינויה "הלוח הערבי". שני הלוחות הללו נעים אט אט צפונה, כאשר הלוח הערבי שממזרח לירדן נע בקצב "מהיר" יותר מהלוח המערבי בכארבעה מילימטר בשנה. תכפילו ארבעה מילימטר במאה שנה, ובאלף, ובעשרת אלפים ובמיליון – ומדובר בתזוזה משמעותית.
עד לתחילת היווצרות הבקע הסורי אפריקאי לפני 25 מיליון שנה, היו פני האדמה למן מדבריות חצי האי ערב שבמזרח ועד לחופי הים התיכון שבמערב, פני שטח אחידים למדי. פני שטח נמשכו והשתפלו בקו ישר, פחות או יותר, ממזרח אל עבר חופי הים התיכון שבמערב. לאורך ההיסטוריה האזור חווה תקופות גשומות, שבהן נוצרו באזור הענק הזה נחלים, מהם גדולים אף גדולים מאוד שחלקם זרמו מערבה, אל הים התיכון.
כאשר החל להיווצר באזור השבר הסורי אפריקאי, על רקע התזוזה של הלוחות הטקטוניים, החל להיווצר נתק בין הלוח המזרחי "הערבי" לבין הלוח המערבי, והנתק הזה הלך וגדל לאורך מיליוני שנים, וניתן לזהות היום את המקומות שביו בעבר צמודים זה לזה.
לדוגמא, במהלך מיליוני השנים הלוח הערבי זז צפונה כ-105 קילומטר יותר מאשר הלוח "שלנו", שממערב לירדן. כך למשל, בקעת תמנע הנמצאת צפונית לאילת ובה מרבצי הנחושת ההיסטוריים הידועים עוד מתקופת שלמה המלך, נקרעה לשניים על ידי השבר וחלקה המזרחי על מרבצי הנחושת שבו התקדם 105 קילומטר עד למקום בשם פונון בעבר הירדן שבו מצויים היום מרבצי הנחושת המקבילים לאלה של תמנע.
כך גם קרה לאחד הנחלים המרשימים שזרמו מכיוון מדבריות ערב אל עבר היום התיכון, ושמו ידוע לנו מספרי המקרא - נחל יבוק. זה היה הנחל שהפריד בין נחלת שבט גד לנחלת חצי שבט המנשה שבעבר הירדן.
נחל יבוק
נחל היבוק מתחיל את דרכו בבקעה עמוקה שמתחתרת כאלף מטר אל מתחת לפסגות הרי הגלעד ואשר רחבה 8-10 ק"מ. אכן, נחל מרשים ביותר שעקב ארכו וממדיו ולאורך מיליוני השנים בהן זרם באזור, הוא התחתר לעומקים מרשימים כל כך. בתקופות קדם הנחל זרם אל הים התיכון בערוץ שהלך והתחתר באדמה עוד ועוד.
השבר הזורי-אפריקאי קרע גם את ערוץ נחל היבוק, וכיום ניתן לזהות כי שפכו של נחל היבוק נמצא כ-100 קילומטר צפונה מהמקום המקורי, וכי ממערב לבקעת הירדן נמצא המשכו של הערוץ הקדום - נחל שורק.
הסבר זה מאפשר לנו להבין כי זרימת המים האדירה של נחל שורק שהצליחה להתחתר לעומק של מאות מטרים בהרים לא החלה במקום שבו הנחל מתחיל כיום, אלא החלה מאות קילומטרים הרחק משם, באגן שבו מתחיל נחל היבוק. זרימה כזו יכולה ליצור זרם עוצמתי שמתחתר לעומק רב.
כבר קדמונינו חשו בייחודו של הנחל העמוק הזה והעניקו לו את השם – נחל שורק.
נחל שורק, צילום: ויקיפדיה
הנחל שממזרח
מה משמעות השם שורק ?
ובכן, הנה כמה דוגמאות לשימוש במילה שורק. בברכת יעקב לבניו, הוא מברך את שבט יהודה בין היתר: " אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו. כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה". (בראשית מ"ט). במשל הגפן של הנביא ישעיהו בן אמוץ נקרא: "כרם היה לידידי בקרן בן שמן. ויעזקהו ויסקלהו ויטעיהו שורק. ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו". (ישעיהו, ח' א – ב).
על פי הנביא ישעיהו הכרם בו מדובר איננו כרם סתם אלא מעולה שבמעולים. זה שמושקע עמל רב בנטיעתו, שמירתו וטיפוחו. בתקופת המקרא, כאשר היו מטפחים כרם, היו מושכים ומותחים את כל גזעי הגפנים בכיוון אחד – מזרח. עד היום ניתן לראות כרמים שכאלה המגודלים ללא הדליה על ידי כורמים ערבים באזור חברון. מכאן שהשימוש במילה שורק משמעו – מזרחה.
נראה שנחל שורק נקרא כך משום שמסלול זרימתו נמשך ממזרח למערב. אך כאן מתחדדת השאלה – כל הנחלים באזורנו זורמים במדרון, מגב ההר אל עבר הים התיכון, ממזרח למערב, מדוע דווקא לנחל ניתן השם הייחודי הזה.
ניתן רק לשער כי הנחל, שזרם בנחלת שבט יהודה, שבורך בשפע כרמי יין, ושהיה ידוע בקניון המרשים שלו ההולך לכיוון ירושלים, משך את תשומת ליבם ואת דמיונם של קדמונינו ועל כן החליטו לכנות אותו על שם הכיוון שאליו הצביע. ואם יש לכם הסבר אחר – אשמח לשמוע אותו.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?