דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 19 ביוני 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

העוף המקודש

היוונים הקדמונים סיפרו שהמגלנים הגנו על מצרים מפלישות נחשים מעופפים וזבובים גורמי מגיפות, וזו הסיבה שהפכו לעופות מקודשים במיתולוגיה המצרית. מאמר זה מוקדש ללוחמים האמיצים של יחידת "מגלן" אשר, יחד עם שאר חיילי צה"ל, מגנים על תושבי ישראל מפני חורשי רעתה

בדומה להתרגשות האוחזת באספן מושבע הנתקל בממצא נדיר כך גם הצפרים וחובבי הטבע מתלהבים כאשר הם נתקלים בציפור נדיר כלשהו, כזה שאיננו צפוי להגיע לאזור מסוים, מעוררת התרגשות והתלהבות בקרב הנתקלים בו. וכך קרה גם לנו.

זה התרחש לפני שנים רבות, כאשר יצאתי יחד עם תלמידי הכיתה הגבוהה בבית הספר היסודי שבקיבוץ (עוד לפני שנולדה חטיבת הביניים) לסיור טבע לימודי באזור הזרימה של נחל שורק שבצמוד לקיבוץ. סמוך לכביש הגישה לישוב, ליד הגשר האירי שהיה שם (לפני הגשר הניצב שם כיום), יצרו זרימות המים מעין בריכה רדודה, אגמון זעיר עמוס בקרפדות ובצפרדעים, שמשך אליו גם ציפורים שונות ובהן חוחיות צמאות למים, ושלדג לבן חזה רעב לטרף מזדמן.

בסיור קודם שעשינו באזור זה צפינו בהתרגשות בקבוצה לא קטנה של נחליאלים צהובים שהזדמנו למקום בעת נדידתם. אך הפעם, ההתרגשות הייתה גדולה בהרבה – לנגד עינינו התגלו מספר עופות בעלות נוכחות מרשימה מצויידים במקור ארוך ומעוקל כקשת.

הילדים ידעו כבר שלמרות ההתרגשות הגדולה ככל שתהה, יש לשמור על שקט ולנוע באופן רגוע ומחושב. מגדירי הציפורים שהבאנו עמנו נפתחו ומלמולים שקטים הוחלפו בין הילדים עד שהתגלה מי הוא העוף העומד לפנינו - מגלן או חרמשון, ששניהם מצויידים במקור ארוך, בולט ומעוקל בצורה של מגל או חרמש.

עיון מדוקדק נוסף בפרטים ובצבע הכללי של העופות הבהיר לנו שהאגמון "שלנו" זכה לביקור של קבוצת מגלנים, עוף נדיר באזורנו, שמעולם לא ראינוהו בעינינו קודם לכן.

 

גילוי מרתק

 

המגלן הוא עוף חולף בארצנו, חורף כאן בדרכו דרומה לאפריקה ובאביב – עוצר למנוחה קצרה בדרכו חזרה צפונה לאירופה.

ראובן ענבר מציין בספרו "ציפורי ארץ ישראל", שראה אור בשנות השבעים, שבמסלול נדידתם דרומה לאפריקה, רק מגלנים מעטים נותרים לחרוף  בארצנו. בדרך כלל הם נראים בקבוצות לא גדולות של מגלנים אחדים, אך נחשבים בהחלט לעוף חברותי. בשנת 1967, הוא מציין, נראתה בעמק זבולון שמצפון לכרמל להקה בת למעלה ממאתיים פרטים. כמו כן, בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, החלו מגלנים אחדים להישאר בארץ לתקופת הקינון ולקנן תחילה בתחומי עמק זבולון ובהמשך – בעמק החולה.

קינון ראשון של מגלנים בארץ התגלה בשנת 1969 בתוך מושבת קינון של אנפות לבנות בחורשת עצי אקליפטוס בעמק זבולון. במושבה קיננו, כמקובל, עשרות אנפות ובצמוד אליהן גם זוגות מגלנים אחדים.

התגלית כי המגלן מקנן בארצנו נחשבה לאירוע משמעותי בעולם הצפרות המקומי, משום שבכך הפך המגלן לעוף יציב. עם זאת, בשנים שחלפו מאז הסתבר כי עדיין מדובר באירוע נדיר למדי.

בעבר המגלן היה נפוץ בעיקר ב"עולם הישן", במרחבי אירופה ואסיה וכן – באוסטרליה. אבל כיום ידועים מגלנים שהגיעו גם ליבשת אמריקה, בעיקר במרכזה, ודווקא באירופה שאיתה הוא היה מזוהה בעבר תפוצתו הולכת ומצטמצמת.

מגל שחור

 

המגלן חולף תדיר בארצנו בחודשי ספטמבר-אוקטובר בדרכו לאפריקה, ובמרץ-אפריל, בשובו למחוזות הקינון באירופה או סיביר.

שמו האנגלי – GLOSSY IBIS - ותרגום שמו המדעי הלטיני – "איביס המגל". בערבית הוא נקרא "אבי המגל השחור", ובעברית, כאמור, המגלן החום, בעבור חזות צבעו הכללי. כפי שציינו, תחת קרני השמש מקבלות נוצותיו ברק מתכתי בגוון ירוק-ארגמני ומכאן שמו האנגלי – "איביס מבריק".

מדריך הציפורים של עוזי פז ויוסי אשבול מתאר את המגלן כעוף בגודל בינוני, צבעו הכללי חום, זנבו שחור, ומקורו ארוך – עד 15 ס"מ וכפוף כמגל. המעניין הוא, שככל שקרבים אליו, וככל שקרני השמש מפזזות ו"נשברות" על נוצותיו השקופות בחלקן, מתגלה המגלן לעינינו בגוון מתכתי ירקרק-סגלגל בדומה לצבעיו של זכר הצופיות.

 

עוף חברותי

 

בגדלו המגלן מזכיר במידה רבה את האנפה הלבנה המוכרת לכולנו, והוא אף נוהג להשתלב בלהקותיה. אורך גופו מעט מעל לחצי מטר ומשקל גופו כמחצית הק"ג. צווארו קצר מצוואר האנפה. רגליו – ארוכות ומותאמות להליכה בתוך מים ועל גבי הבוצה שתחתם, מה שמאפשר לו להיכנס פנימה לשולי הביצות בחיפוש אחר מזון. זנבו קצר מאוד שעל כן, בעת תעופה בולטות רגליו באופן ברור לאחור.

כמו האנפה הלבנה גם המגלן הוא עוף חברותי וניתן לראותו במשך השנה בקבוצות ובלהקות קטנות. מבנה גופו ורגליו הארוכות וכמובן מקורו המעוקל מותאמים לחיים בשולי הביצה, שם הוא מוצא את מזונו המורכב מתולעים למיניהן, חרקים, חלזונות, רכיכות, ראשנים ולעיתים אף ציפורים או פגרי ציפורים. מכאן אפשר להבין כי בריכות הדגים המצויות בארץ בצפון הארץ, באזור העמקים, כמו עמק בית שאן, עמק חרוד, עמק זבולון וחוף הכרמל חביבות עליו מאוד.

שיטת האכילה של המגלן היא לתפוס את המזון בקצה מקורו המעוקל, להשליכו בתנופה מעלה ואז לבלוע אותו בשלמותו. קבוצת מגלנים שמוטרדת וחשה מאויימת במיקומה הנוכחי תפרוש כנפיים ותעופף כקבוצה בגובה נמוך, בדרך כלל בטור עורפי, כשהיא משמיעה קריאות חלשות, ונוחתת לא הרחק ממקום ההמראה כדי להמשיך בליקוט המזון.

בנאי רשלני

 

ממש כמו האנפות הנוהגות להתקבץ מדי לילה ממקומות ליקוט המזון של משך היום למקום שינה מקובץ אחד, כך נוהגים גם המגלנים והשיתוף שנוצר בין שני העופות הללו קיים גם במושבות הדגירה בעת גידול הדור הבא.

בדומה לאנפות, גם המגלנים לא משקיעים מאמץ גדול מדי בבניית הקן. כבסיס הם מציבים שברי ענפים יבשים שהזכר אסף מפה ומשם והגיש כחומר בנייה לנקבה – שהיא הבנאית. מעל הענפים היבשים מונחות שכבה של ענפים רכים כמצע. קוטר הקן כולו הוא כ-40 ס"מ. כיוון שהמבנה לא היה שזור וכרוך כהלכה, נשמטו ממנו ענפים במהלך הדגירה בת ארבעת השבועות, ועל המגלן הזכר הוטל הצורך לחזק את הקן שוב ושוב.

הנקבה מטילה בקן שבנתה 3-5 ביצים והדגירה בה נוטלים חלק שני בני הזוג נמשכת 28 יום. ככל הנראה על הדגירה בלילות האחראית היא הנקבה. כאשר הזכר דוגר, יוצאת הנקבה לתור אחר מזון וכאשר היא חוזרת היא מאכילה בטקסיות את הזכר ואז הם מתחלפים במשמרת הדגירה, והזכר יוצא לתור אחר מזון וחוזר חלילה.

לאחר שבקעו מהביצים, הגוזלים מוזנים על ידי הוריהם במזון מעוכל בחלקו. הם נוטשים את הקן לאחר כארבעה שבועות אך הוריהם ממשיכים להאכיל אותם עוד זמן מה, עד שיסיימו את תהליך התבגרותם.

האיביס הקדוש

 

עוד נציין כאן שקרוב משפחה של המגלן החום, זה החי באפריקה נקרא – "מגלן אפריקאי קדוש", או "איביס שחור ראש". צבעו הכללי לבן אך זנבו, צווארו ומקורו שחורים. איביס זה איננו נושא סתם כך את שמו – איביס קדוש. בעבר, בהיסטוריה הרחוקה הוא היה נפוץ במצרים הקדומה ונעשה קדוש למצרים.

במיתולוגיה המצרית לאחד האלים, האל תחות, יש ראש של מגלן ויש לשער שהמצרים העריכו את תכונותיו שבעבורם קידשוהו. ייתכן שהדבר קשור לכך שהמגלן מונוגמי ובני הזוג שומרים אמונים זה לזה. יתכן שהדבר קשור לתיאורים המופיעים בכתביהם של הרודוטוס היווני ופליניוס הזקן, שהמגלנים הגנו על מצרים מפלישות נחשים מעופפים וזבובים גורמי מגיפות.

ובימינו, אין ספק שכל מי שיכול להגן על אוכלוסיית בני האדם מפני מגיפה, עשוי להפוך למקודש – הלא כן?

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

צילום: גיל שעני, צרעה

 

                    

    יכולת הסוואה מעולה


יחידת "מגלן" היא יחידת קומנדו בצה"ל, המתמחה בהשמדת מטרות איכות בעומק שדה הקרב וביצירת מודיעין צבאי. היחידה הוקמה בינואר 1986 ומהווה חלק מחיל התותחנים. היא נקראת על שם העוף מגלן, שניתן לראותו גם בסיכת היחידה. מפקד היחידה הראשון, סא"ל דני הרמן, סיפר מדוע בחר בציפור מגלן כשמה של היחידה: “זו ציפור שהייתה מאוד נדירה בארץ אבל נקלטה והחלה מקננת בה, כלומר הצליחה להסתגל לחיים פה ובעצם להשתלב במדינה הצומחת. שתיים, כי יש לה יכולת להסתוות ולהיות צנועה, ומצד שני לדעת למצוא מזון ולא לחשוש, גם אם יש נוכחות של אנשים בסמוך לה”. במבצע "שומר החומות" פעלה יחידת מגלן ברצועת עזה וסיכלה חוליות נ"ט ומשגרי נ"ט של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

 


 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?