דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 06 באוגוסט 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הפטישון המעופף

הנקר הסורי מתבודד ברוב ימות השנה, מעדיף לישון בנפרד, לוכד תולעים בעזרת לשון ארוכה ומיוחדת ואוהב לפצח אגוזים במקורו המחודד. שמעתם "צרור" במהלך טיול ביער – חפשו אותו בין העצים

     

נקר סורי צילום אריה טננבאום

בצעירותי, בין מגוון העבודות החקלאיות בהן התנסיתי, הזדמן לי לעבוד חודשים אחדים במטע הזיתים שבקיבוץ גבע. עד אז הכרתי את הזית כגידול הנפוץ במגזר הערבי. בגבע הסתבר לי שלא כול עצי הזית עתיקים, שלא כולם גדלים בסקטור הערבי, ושבקיבוצים נוטעים מטעים של עצי זית צעירים, במטרה להפיק מהם רווח כלכלי.

אחד התפקידים החשובים שהיו לי במטע הזיתים היה כרוך בהתבוננות מעמיקה בגזעו של כול עץ, חיפוש אחר פתחה הצר של מחילה זעירה והשחלה פנימה של אנקול עשוי מחוט ברזל כדי לדלות ממנה את זחל סס הנמר, המזיק האולטימטיבי של עצי הזית.

שנים מאוחר יותר למדתי, שיש מי שהתמחה בשליית זחלים שכאלה מגזעי העצים במיומנות העולה לאין ערוך על זו שפיתחתי אני בנושא, ושמיומנות זו שייכת לציפור הנחבאת בדרך כלל אל הכלים – הנקר, או בשמו המלא – הנקר הסורי.

צרורות מקלע

את הנקר לא מזדמן לראות בתכיפות כמו את הדומים לו בממדיהם: השלדג לבן החזה, העורבני, הגדול מעט ממנו, הדוכיפת או הסיקסק, שמגלים נוכחות הרבה יותר רעשנית. הנקר – משרק יגלה אדם, יחמוק ויעלם בדממה ובלא להותיר עקבות.

ובכל זאת, בהזדמנויות שונות – גיליתיו. זה קרה, כאשר בשיטוט ביער, לפתע פתאום נשמעו מעלי קולות הדומים לצרורות ירי מקלע או פטישון חשמלי, המכה בגזע העץ במהירות לא תאומן. אלה קולות המרמזים על כך שהנקר מחפש את מזונו.

הנקר מכה במקורו החזק בקליפת גזע העץ ואז מפסיק ומאזין בקשב רב, האם תחת הקליפה מנסה איזה זחל עלום לחמוק למעמקי מחילתו בגזע. משקלט הנקר את רחש הזחל, הוא מכה בעוז בקצב של עד שמונה מכות בשנייה בגזע, מפורר את הקליפה, מגלה את מחילת הזחל או התולעת, ובעזרת לשונו הארוכה הוא שולף ודולה את טרפו מתוך המחילה ובולע אותו להנאתו. באותו אופן חוצבים הנקרים את קניהם בגזע עץ עבות.

 

נקר עם תולעת בפה
     

מעולה בטיפוס

הנקר הסורי (וכך גם שמו באנגלית – SYRIAN WOODPECKER) שייך למשפחת הנקריים. תפוצתו כיום משתרעת למן המזרח התיכון ואירן ועד דרום ומרכז אירופה. בארצנו הוא יציב. בעבר שכן בעיקר בגליל העליון והתחתון, ברמות שפרעם בכול האזור של יערות אלוני התבור, וכן בכרמל, בשומרון ובהר חברון. עם התרחבות החקלאות ושטחי המטעים בארץ, במיוחד מטעי השקדים והפקאנים, גדלה תפוצתו של הנקר, וכיום יכולים אנו לפגוש בו בכול רחבי אזור האקלים הים תיכוני בארץ.

גודלו כגודל לבן החזה או הדוכיפת. צבעיו העיקריים הם לבן ושחור, ולזכר כתם אדום בולט בערפו. מעבר לזאת על שלוש הנוצות החיצוניות של זנבו נקודות לבנות הנראות רק כאשר הוא פורש את זנבו בתעופה או כדי לשמש לו כתמיכה בעת טיפוסו על העץ. כמי שמטפס היטב ופחות מהלך, לנקר ארבע אצבעות ברגליו, שתיים פונות קדימה ושתיים לאחור, מה שעדיף בטיפוס אך מקשה בהליכה רגילה.

כאשר נצליח לראותו, נוכל לחזות במנהגו, לטפס על גזע העץ תוך שהוא מקיף אותו סביב סביב, במעין קפיצות כאשר בכול פעם הוא שולח רגל אחת לפנים, נאחז היטב בגזע הן עם ציפורני אצבעותיו והן בתמיכת זנבו, וכך מתקדם במעלה הגזע. תוך כדי כך הוא מכה מפעם לפעם במקורו במכות התכופות האופייניות לו, מפסיק ומקשיב רב קשב ואז ממשיך הלאה.

לשון דביקה ומיוחדת

מזונו העיקרי כפי שציינתי הוא תולעים, זחלים, וחרקים השוכנים תחת קליפות העצים. הוא מצוייד בלשון ארוכה וייחודית שבקצה שלה ישנם כעין קרסים והיא דביקה מאוד, המאפשרת למשוך אל מחוץ למחילה את טרפו. עם זאת, הוא אינו בוחל בפירות שונים, כמו גלעיני איזדרכת, אגוזי פקאן ושקדים אשר מיומנותו בפיצוחם, גורמת לכאב ראש לאנשי המטעים.

בסתיו, עם הבשלת אגוזי הפקאן על העצים, שולף הנקר בעזרת מקורו את האגוז מתוך כסותו הירוקה, וכשהאגוז במקורו הוא עף לעבר "שולחן האכילה שלו" – גומה אותה חצב בהסתעפות ענפים על עץ. בגומה הוא יניח את האגוז, יכה בו בכוח במקורו, יפצח אותו ויזכה בשלל שבפנים.

ציפורי שיר שונות למדו את מעשה הנקר, והן מתקבצות כדי לזכות ב"פירורים" שהתפזרו סביב. זו הסיבה, שמטעי הפקאנים רמי קומה המקיפים את הקיבוץ שלי, מהווים כר נרחב לקינון הנקרים.

עם התפתחות ההשקיה בטפטפות, גילו הנקרים את הדרך הפשוטה להרוות את צימאונם, וזאת על ידי ניקור הצינורות וגמיעת המים שבתוכם. לנקר אין כול בעיה לנקב במקורו החזק את צינור הפלסטיק הגמיש, אך החקלאי נאלץ להתמודד עם בעיה קשה הפוגעת במערך ההשקיה. אכן, צרה צרורה.

נקר על עץ איזדרכת

קנים מופרדים

במשך מרבית השנה ינהג הנקר כאינדיבידואליסט, כשכול אחד חי ופועל לבדו בנחלתו. הם שומרים על תחום מחיה במשך כול השנה, ולקראת עונת הקינון יערכו לעיתים קרבות על גבולות הנחלה בין זכר לזכר ובין נקבה לנקבה. את קולו ישמיע הזכר בעיקר בעונת החיזור והקינון, המתחילה בראשית ינואר והקינון עצמו – במרץ.

מנהגי הלינה של הנקר שונים ממרבית הציפורים. בדרך כלל, ציפורים רבות מתאספות יחדיו למקום לינה קבוע שם תעשנה יחדיו את לילותיהן. לעומת זאת, הנקר מאמץ לעצמו מחילת כניסה לקן ישן ועזוב שנחצב בעץ וכחצי שעה לפני רדת החשיכה ייכנס ויעשה את הלילה לבדו.

עם תחילת עונת החיזור, יגלו מחדש זוג הנקרים זה את זו. עונת החיזור תימשך עד לאביב ובמשך כול התקופה הזו מרבים בני הזוג "לתופף" בעוז על גזעי העצים.

קולות התיפוף נשמעים למרחוק ומטרת התיפופים הללו היא בין השאר, להצהיר על גבולות הנחלה. כיוון ששני בני הזוג נוהגים כך, הרי שהתנהגות זו מקרבת ביניהם, ממש כמו זוג חברים הנהנים לצאת יחדיו להליכה או לריצה.

נקר מאכיל גוזל

קן חדש כל שנה

כבר במרץ בוחרים זוג הנקרים גזע עץ שבו יקימו את הקן החדש. למרות שבשטח קיימים וודאי קנים חצובים משנים קודמות, מעדיף כול זוג נקרים לחצוב כול שנה קן חדש.

לרוב יבחרו הנקרים בעץ אקליפטוס או פקאן, קזוארינה או אפילו חרוב גדול מידות. במשך חודש מרץ עוסק בעיקר הזכר במלאכת החציבה ומרפד את מעמקי הקן בשבבי עץ מהחציבה ולא בחומרים אחרים.

הזכר מכה במקורו בעוז בגזע, חוצב מחילה בקוטר של כחמישה ס"מ ובעומק של 10-15 ס"מ, ואז משתחל פנימה, משנה את כיוון החציבה כלפי מטה, וממשיך לחצוב לעומק מחילה של עד 40 ס"מ, תוך שהוא מפנה בעזרת המקור את השבבים החוצה, ומתקין בקרקעית החציבה תא הטלה – קן, ברוחב של כ-15 ס"מ.

על מצע השבבים הנקבה תטיל4-5 ביצים ושני בני הזוג ידגרו במשותף כ-11 יום, לרוב הנקרית תדגור במשך שעות האור והנקר ידגור בשעות הלילה. הגוזלים ישהו בקן במשך כשלושה שבועות וזוג הורים יאכיל אותם בדרך כלל בחרקים שונים.

לאורך תקופת ההתבגרות של הגוזלים, דואג הזכר לשמור על ההיגיינה של הקן ומנקה אותו מהלשלשת של הגוזלים. זו פעולה חשובה מאוד מכיוון שהאוויר בקן החצוב הוא דחוס מאוד וקשה לאוורור.

אחרי שלושה שבועות ייצאו הגוזלים מן הקן, וההורים ימשיכו להאכיל אותם עוד כעשרה ימים עד שיתפזרו לדרכם. הנקרים מקיימים כול שנה מחזור דגירה אחד בלבד, ובכך ניתן להסביר מדוע תפוצתם קטנה מזו של ציפורים אחרות.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?