דלג לתוכן העמוד
יום שני, 15 באוגוסט 2022
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הצרעה הרעה

הצרעה המזרחית הידועה בשם דַבּוּר, היא טורפת דבורים מיומנת הניזונה מהדבש ומהרימות שבכוורת. זו הסיבה, שבמהלך חודשי הקיץ הדבוראים משקיעים מאמצים רבים במלחמתם כנגד אויב אכזרי זה

כמי שגדל בכפר, למדתי יחד עם חברי לדעת שהדַבּוּרִים הם אויבינו המושבעים. בימי הקיץ הלוהטים של החופש הגדול נתקלנו במעופן המפחיד לא מעט ואחת ההרפתקאות הגדולות של חבורת הילדים שלנו הייתה המלחמה בדַבּוּרִים שנואי נפשנו.

שמענו על הנזקים שגורמים הדַבּוּרִים לכוורות הדבורים, ועל כך שהם תוקפים את דבורי הדבש וטורפים את הרימות ואת הדבש, וזה הוסיף לדימוי האכזרי שלהם בעינינו ולנחישות שלנו לגמול להן כגמולן. מכאן ועד הכרזת מלחמה על הדַבּוּרִים המרושעים היה המרחק קצר.

לקראת הקרב הייתה חבורת הילדים שלנו מתארגנת ומכינה מחבטים מלוחות עץ עם ידיות אחיזה, ולאחר שנודע לנו על המיקום של קיני הצרעות, היינו מתקרבים לפתח הקן ומטילים לעברו שקיות נייר ובהן אבקת סיד לבנה. הדַבּוּרִים הנזעמים היו פורצים מתוך הקן במטרה לאתר את התוקפן, ואז היינו חובטים בהם בכל עוז, עד שאחד או יותר מהחבורה היה נעקץ, ואז היינו נמלטים, נושאים עמנו את צלקות הקרב – עד לפעם הבאה...

 

מלכת הדַבּוּרִים

 

בכתבה בשבוע שעבר סיפרתי על איית הצרעים, האויבת הגדולה של הצרעות. הפעם נקדיש מקום לאחת מהצרעות והיא הצרעה המזרחית הלא היא הקרויה בערבית - דַבּוּר.

בסוף החורף – בתחילת האביב, בדרך כלל בחודש מרץ, מופיעה לפתע צרעה גדולת ממדים וצבעיה הבולטים – צהוב, חום-אדמדם ומעט שחור.

היא מעופפת בעזרת רביעיית כנפיה השקופות מנקודה לנקודה, כאילו הייתה מחפשת משהו, מגיעה לאיזו פינה, לדוגמא במחסן, נעמדת על ששת רגליה, מתקדמת מעלה מטה ובוחנת. לאחר מכן, תעזוב את המקום ותמשיך הלאה בסקירותיה.

מי שנתקל בצרעה זו, על מעופה המאיים, יכול לרשום לעצמו כי חזה במלכת הדַבּוּרִים – הצרעה המזרחית בכבודה ובעצמה. בעצם, זהו כמעט הסיכוי היחיד לראותה בעינינו, שכן, לאחר שתמצא את מה שהיא מחפשת, היא לא תראה עוד אור יום.

 

שינת חורף

 

בתחילת האביב אין דַבּוּרִים בנמצא אלא רק המלכות לבדן, שהתעוררו משנת החורף הארוכה שלהן.

מה למלכת הדבורים ולשינת חורף, שאנו מכירים מעולמם של הדובים? ובכן, בשלהי הקיץ יוצאת המלכה למעוף הכלולות שלה. אחריה מזדנב שובל של זכרים, והזכר שיצליח להדביק את המלכה הצעירה, יזדווג עמה ויותיר בשחלותיה את מטען הזרעים שישמש אותה בשנה הבאה לכל ימי חייה, ומיד לאחר מכן יסיים גם את חייו.

לאחר שהמלכה הופרתה במעוף הכלולות שלה, היא חוזרת לקן אך עד מהרה מגיעים ימי החורף ומציפים את הקן, ובפועל מחריבים אותו. בעוד רוב הצרעות שבקן מושמדות, המלכה נוטשת את הקן המוצף במי גשמים, ותרה אחר מקום סתר שבו תשקע בתנומה עמוקה במשך כל ימי החורף.

כשמגיע האביב פוקחת המלכה המנומנמת את עיניה, תחוש את המתרחש במחושיה, תפעיל מחדש את ארבעת כנפיה, ויוצאת לתור אחר מקום מתאים כדי למקם בו את קן הצרעות שלה.

כך, בראשית הקיץ, מתחילה מלכת הדבורים את מחזור החיים של הצרעה המזרחית שיתנהל עד שיגיעו ימי החורף הגשומים.

 

קן בקרקע

 

הצרעה המזרחית מקיימת חיי קהילה המזכירים במידה רבה את קהילת דבורי הדבש אך בהבדל מרכזי בולט – מדובר בקהילה עם מחזור חיים קצר שמתחיל עם תחילת הקיץ ומסתיים עם בוא החורף. הקן שיתפתח במהלך חודשי הקיץ לקהילה בת אלפי פרטים נידון להיחרב עם הגיע החורף, למעט כמה מלכות צעירות וספורות, שתפקידן יהיה להתחיל את כל הסיפור מחדש בראשית הקיץ הבא.

קן הצרעות מתחיל לרוב כאשר המלכה חופרת בקרקע התחוחה שלאחר גשמי החורף. לעיתים רחוקות, תבחר המלכה מקום אפל וקריר בדמות ארגז תריסים בבית מגורים או ארון חשמל, ובמקרה כזה עשוי הקן להיעשות למפגע מסוכן ויש לקרוא למומחי הדברה כדי לחסלו.

את הקן שהיא מקימה באדמה מתחילה המלכה לחפור בעזרת מלתעותיה ורגליה. ראשית, היא מקימה תא קטן ובו תבנה חלה קטנה, ובה תאים משושים העשויים מתאית שהיא מפיקה מקליפות גזעי עצים מעורבבים בריר ובעפר. פתחי התאים יהיו מופנים כלפי מטה, מכוסים מלמעלה, ובכל אחד מהם תטיל המלכה ביצה אחת ותדאג לאחסן בו מזון, כמו שאריות בשר, אותן תתלוש בעזרת מלתעותיה החזקות.

 

תאים הפוכים

 

בתום התהליך הראשוני של הטלת הביצים, הנמשך כחודש ימים, יבקע מחזור הפועלות הראשון והן מיד יתגייסו לעבודת בניית הקן וטיפוח מחזורי הגידול הבאים. מרגע זה, המלכה לא תצא עוד מהקן ותתמקד רק בהטלת הביצים.

הפועלות עוסקות בכל מלאכה הקשורה בחיי הקן: הן חופרות ומרחיבות את ממדי הקן, בונות את החלות בקומות, כאשר פתחי התאים המשושים מופנים כלפי מטה, ושומרות על הרימות שמהן צומח דור הפועלות הבא.

חומרי הבניין של הצרעה המזרחית עשויים מחומרים אורגניים ובהם תאית, גזרי עצים ואפילו קרטון. הפועלות לועסות את החומר ומערבבות אותו בעפר ובריר, כדי להפוך אותו למלט בניין. המבנה של קן הצרעות מזכיר את מבנה כוורת הדבורים, אך בשני הבדלים בולטים: הדבורים משתמשות בדונג כדי לבנות את הקן ואילו הצרעות משתמשות בתאית, וכן, שחלות הדבורים נבנות מלמעלה למטה, בכיוון מאונך, ואילו הצרעה המזרחית בונה את הקן לרוחב, באופן מאוזן.

טורפת בשר

 

כמו לכל יתר הצרעות, לדבורים גוף המחולק לשלושה חלקים – ראש, חזה ובטן גדולה המסתיימת בחוד שממנו נשלף העוקץ. הצבע הכללי של הדבור הוא חום אדמדם, עם כתם צהוב בולט בחזית הראש וכן פסים צהובים בבטן.

גודל הצרעה המזרחית 2.5-3.5 ס"מ, והיא יחסית גדולה ממרבית הצרעות בהן נפגוש, כמו הצרעה הבנאית או צרעת הצלב ואחרות.

בחזית ראשה מצוידת הצרעה במלתעות נגיסה חזקות אשר כוללים, צוף ודבש דבורים וכן בשר בכלל ובשר פגרי חיות ופגרי דגים.

חיבתן היתרה של הצרעות לדבש ולבשר הופכת אותן לאויבת מרה של דבורי הדבש. הצרעות תוקפות בחמת זעם ובאכזריות רבה את הכוורות בניסיון להגיע לתאי החלות בהן נאגר הדבש ולתאי הרימות, שאותן הן טורפות.

הצורך של הצרעה המזרחית בבשר גורם לה להתקרב למגורי אדם, והיא נמשכת למקום שבו יש שאריות בשר ושאריות משקאות ממותקים עשירים בסוכר, שבהן הצרעות חשות מרחוק.

 

אויבת הדבורים

 

כל עוד שלטה בכוורות בארץ הדבורה המקומית, 'הסורית', הייתה מלאכת ההשתלטות על הכוורת על ידי הדבורים קשה, שכן הדבורים המקומיות היו הרבה יותר אסרטיביות ונועזות. אבל, משאוכלסו כוורות הדבורים בארץ בזני הדבורים האיטלקיות הרגועות יותר, נעשו התקפות הדבורים על הכוורות להרסניות הרבה יותר.

התקפה של עשרות דבורים על כוורת, מחסלת פועלות רבות מאוד וכאשר מצליחים הדבורים לפלוש לתוך הכוורת פנימה הם גורמות נזק כבד. זו הסיבה, שבמהלך חודשי הקיץ הדבוראים משקיעים מאמצים רבים במלחמתם כנגד אויב אכזרי זה.

עיקר המאמצים של הדבוראים מתמקדים בניסיון להשמיד את קיני הצרעות בסוף הקיץ, וזאת במטרה למנוע את יציאתן לאוויר של מלכות חדשות, וכן בניסיון ללכוד את מלכות הדבורים, לפני שהן מקימות קן חדש.

בדומה לכוורת הדבורים, לכל קן של צרעות יש מלכה אחת בלבד. היא תהא זו שתתחיל את בניית הקן, תטיל את הביצים הראשונות בתוך תאי הטלה שבנתה בעצמה, ותביא שאריות מזון לרימות המתפתחות מן הביצים.

הצרעה המזרחית עוברת בקן גלגול מלא הכולל חמישה שלבים: 1 - ביצה, 2 - זחל, 3 - טרום גולם, 4 - גולם, 5 - בוגר. עבור פועלת רגילה התהליך נמשך כ-30 יום ועבור מלכה כ-40 ימים.

עקיצה כואבת

 

כאמור, הצרעה המזרחית עשויה להיות תוקפנית מאוד אם תחוש בסכנה במיוחד לקן. בפרסום המשרד להגנת הסביבה נכתב בין היתר: "הצרעה המזרחית מהווה מטרד קשה לאדם עקב עקיצתה המסוכנת ובמקרים של רגישות מיוחדת אף קיימת סכנה לחיים".

נראה שכבר במקרא הוכרה הסכנה שבעקיצת הצרעה המזרחית. "ושלחתי את הצרעה לפניך, וגרשה את החיוי ואת הכנעני ואת החיתי מלפניך" (שמות כ"ג, כ"ח). או, "ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם..." (יהושוע, כ"ב, י"ב).

לצרעה המזרחית יש עוקץ חד וחלק הדומה למחט זריקה דקה, שבעזרתו היא מסוגלת לעקוץ שוב ושוב, בניגוד לדבורת הדבש, בעלת העוקץ המשונן שאותו איננה יכולה לשלוף מהגוף הנעקץ ולכן מסיימת את חייה.

הארס של הצרעה המזרחית עשוי בעיקרו מחומצת נמלים, אבל בכמות גדולה משמעותית יותר משל הדבורים, ולכן עקיצתה הרבה יותר כואבת ומסוכנת וכמובן קוטלת את הדבורים בלא קושי.

מי שנעקץ על ידי הדבור יחוש כאב עז, וסביב העקיצה מתפתחת נפיחות אדומה, שהולכת וגדלה עד לקוטר של כ-15 ס"מ, היא נותרת כך במשך ימים אחדים, כאשר אזור העקיצה כולו כואב ורגיש למגע.

התגובה הקשה ביותר לעקיצת הצרעה המזרחית היא זו שמעוררת תסמינים אלרגיים כמו פריחה, גרוד, נפיחות, צרידות, קושי בנשימה, בבליעה, שיעול, כאבי בטן חולשה וסחרחורת. במקרים שכאלה יש להתפנות בדחיפות למרכז רפואי לשם טיפול.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

צילומים: גיל שעני

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?