דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 19 ביוני 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הקורים שיכולים לעצור מטוס נוסעים במעופו

העכביש יוצר קור חזק מאוד וגמיש מאוד, שכל עוביו אינו עולה אלא על מיקרונים ספורים, וחוזקו עולה פי שש על זה של חוט פלדה. חוקרים בכל העולם עמלים כדי לנסות ולחקות את קורי העכביש ובהם גם חוקר ישראלי שפגשתי בו בדרך מקרה...

אלמנה שחורה.jpg

בעשור הראשון של שנות האלפיים, הצטרפנו – שני זוגות של חניכי מכון אבשלום לידיעת הארץ, לטיול למרוקו. בקבוצה היו כשלושים המטיילים שעבור רבים מהם היה זה טיול שורשים. את הטיול בארץ יפהפייה וצבעונית זו הוביל והדריך אחד מראשוני מדריכי הטיולים למרוקו, דוד אדרי, שבעצמו נולד במרוקו ועלה ארצה כילד בן שבע שנים.

הביקור במרוקו היה קסום ומעשיר ביותר, אך חוויה אחת שנחקקה במוחי קשורה בכלל לעניין אחר. במהלך הנסיעות הארוכות לקחו חברי הקבוצה את המיקרופון באוטובוס והציגו את עצמם. יותר מכל התרשמתי מסיפורו של חוקר טבע צעיר, שמואל או שמוליק, שיצא לטיול בין היתר כדי לפקוד את קבר סבו, אחד מרבניה הידועים של קהילת יוצאי מרוקו.

החוקר סיפר על תחום התמחותו המיוחד - חקר העכבישים, והפליג בסיפוריו על המגוון והמבחר האין סופי כמעט של מיניהם. הדבר שזכור לי בעיקר מסיפוריו הוא התייחסותו לקורי העכביש ולחוזקם. כדי להדגיש את החוזק, העוצמה והגמישות של הקורים הללו, הוא נתן דוגמא שאז נראתה לי מופרכת ובלתי נתפסת. לדבריו, אם נצליח ליצור קור עכביש בעובי של סנטימטר אחד בלבד, ונקשור אותו למטוס בואינג 747 בעל ארבעה מנועים שטס במהירות 800 ק"מ בשעה - קור העכביש הזה יצליח לעצור את המטוס מלנוע...

כששמעתי את אותה הרצאה באוטובוס העושה את דרכו במרחבי מרוקו, התקשיתי להאמין למשמע אוזני, אך מאז, ככל שקראתי ולמדתי על עולם העכבישים ועל קוריהם - הבנתי שאכן יש דברים בגו.

 

טכניקה מיוחדת לטרוף

 

אין דרך לחיות בעולם שבו אנו חיים, מבלי להיתקל בקורי העכבישים ובעכבישים עצמם. ואכן, על סדרת העכבישאים, כפי שהיא נקראת, ושעליה נמנים העכבישים כולם, נמנים למעלה מ- 48,000 מינים מוכרים (!!!) וככל הנראה, מספר המינים עוד גדול הרבה יותר מהידוע.

חשוב לזכור ולשרש טעות נפוצה – העכבישים אינם חרקים. הם אמנם נכללים כחרקים במערכת פרוקי הרגליים, אבל כאמור, הם שייכים לסדרת העכבישאים. הם שונים מהחרקים למשל במספר רגליהם. לחרקים – שלושה זוגות רגליים. לעכבישים – ארבעה זוגות. גוף החרקים מחולק לשלושה חלקים – ראש חזה ובטן. גוף העכבישים – לשניים. כל העכבישים הם חסרי כנפיים וחסרי מחושים, לעכבישים שמונה עיניות המאפשרות להם שדה ראיה רחב ביותר (ולעומת זוג עיניים במרבית החרקים) ויש עוד כהנה וכהנה הבדלים.

כל העכבישים הם טורפים. הם מצוידים בזוג גפי פה שבעזרתם הם אוחזים בטרפם. לרובם, לצד גפי הפה בלוטות ארס, שבעזרתן הם משתקים את הטרף. זהו ארס שבמרבית המקרים פוגע במערכת העצבים של הטרף.

לאחר שיתוק ומות הטרף, מפריש העכביש לגופו אנזימים שממיסים את רקמותיו והופכים אותו לנוזל עיסתי, שאותו מוצץ העכביש. זו תכונה עכבישית ראויה לציון - לעכביש אין "שיניים" ללעוס אלא הוא מוצץ את טרפו.

ישנם מי שחוששים מעכבישים, זוהי תכונה הידועה בשם "ארכנופוביה". כאן כדאי לציין שמכל 50 אלף מיני העכבישים הידועים בעולם, רק כשלושים (!) מינים מצוידים בארס המסוכן גם לאדם ואילו בישראל, מכלל 700 מיני העכבישים הידועים לנו, רק שני מינים, הששן החום והאלמנה השחורה, מצוידים בארס המסוכן לאדם.

פרוונית שחורה.jpg

חומר ביולוגי חזק

 

כאן אחזור להתרשמותי מאותה הרצאה על קורי העכביש לה הקשבתי נדהם ומופתע, באוטובוס העושה את דרכו ברחבי מרוקו. מסתבר שחוזקם של קורי העכביש הוא אחת התופעות המופלאות ביותר הקיימות בטבע והקורים מהווים את החומר הביולוגי החזק ביותר בעולם שנוצר על ידי בעלי חיים.

את הקורים יוצר העכביש בבלוטות הנמצאות בקצה בטנו, והם עשויים מנוזל חלבון המופרש מבעד לנקבים זעירים הנמצאים בפטמות הטוויה, ושם נעשה הנוזל לחומר מוצק. מכאן והלאה משתמש העכביש לבניית ולעיצוב הקורים בחלקי גופו החיצוניים.

בעזרת מעין מסרקות ומברשות זעירים שברגליו יוצר העכביש מהסיבים המופרשים קור חזק מאוד וגמיש מאוד, שכל עוביו אינו עולה אלא על מיקרונים ספורים, כעשירית מעובייה של שערה שבראשנו. מחקרים הוכיחו כי חוזקו של קור עכביש עולה פי שש על זה של חוט פלדה באותו המשקל. מסתבר שהקורים יכולים להגיע לחוזק של פי עשרה מחומר הנקרא קוולאר והמשמש היום ליצירת אפודי מגן.

מובן שעיקר העניין של החוקרים בקורים הוא חוזקם. מה עושה את הקורים לכל כך חזקים? מסתבר שהדבר נובע מהסידור הפנימי של החלבונים ומאופן הקשרים שמחברים אותם יחד.

במחקרים נמצא שחוזק הקורים נובע משילוב של שני חומרים חלבוניים שונים, שכל אחד מהם מורכב כשלעצמו. הדבר מאפשר את השילוב של החוזק ושל האלסטיות. המבנה מאפשר התנגדות לכוח המופעל עליהם ופיזור האנרגיות לאורכו. הקורים כה גמישים שיש ביכולתם להימתח פי שלושה מאורכם הבסיסי.

משך עשורים רבים ניסו חוקרים במעבדות ברחבי העולם לייצר קורים מלאכותיים המבוססים במבנם על קורי העכביש אך ללא הצלחה. בניסיונות הללו הושקעו מאות מיליוני דולרים, הן על ידי חברות פרטיות והן בעולם האקדמיה.

והנה, הסתבר לי באחרונה, שמחקר של שנים שערך ד"ר שמוליק יטאח מהאוניברסיטה העברית (האם היה זה אותו חוקר צעיר בשם שמוליק שהרצה לנו באוטובוס במרוקו?) שניסה משך למעלה מעשור לפענח את רצף ה- DNA של העכביש שאחראי על יצירת החלבונים, הצליח לייצר רצף של קורים מלאכותיים שלהם מגוון תכונות דומות וכבר מסתבר שהם עשויים לשפר משמעותית נושאים בתחום הרפואה, הניתוחים, אך גם בתחום תעשיית החלל והתעופה ובעתיד גם בתעשיות הרכב.

אני משער שכולנו התרשמנו מהמבנים השונים שבונים עכבישים מקוריהם. הן בניית רשתות שונות שבהן נתפס הטרף, הן מבניית מעין משפכים שבבסיסם אורב העכביש כשהוא בלתי נראה לטרפו, והן מהתמדתם להגיע לכל פינה בבתינו ולפרוש בה את קוריהם. עם זאת, כדאי לציין שלא כל העכבישים יוצרים קורים ולא כל הקורים שיוצרים עכבישים נועדו לצורך לכידת טרפם.

 

טורפת זכרים

 

עד כאן על פלאי קורי העכביש ומכאן, כמובטח לאותו העכביש ששמו מעורר כל כך הרבה אסוציאציות – האלמנה השחורה, עכביש שאכן מצוי בארצנו.

האלמנה השחורה הוא (היא?) מין עכביש הידוע בשל ארס העצבים המסוכן שלו אפילו לבני אדם. הוא נפוץ בכל חלקי המזרח התיכון וכן סביב הים התיכון ועד למרכז אסיה.

קל לזהות את האלמנה השחורה לפי הבטן השחורה והבוהקת. לעיתים מוטבעות על גב הבטן שלוש שורות של נקודות אדומות, שנתנו לעכביש זה את שמו הלטיני – "בעלת 13 הנקודות". גם בתחתית הבטן עשוי להימצא פס בצבע אדום. מה שמציין עכביש זה בנוסף באופן בולט הוא ההבדל בין גודל הנקבה לגודל הזכר. הנקבה עשויה להגיע עד לגודל של ארבעה ס"מ, ואילו הזכר רק למחצית מהגודל הזה אך רגליו ארוכות יותר.

עיקר מזונה של האלמנה השחורה – חרקים, אך היא איננה בוחלת גם בכנימות ובנדלים וגם בעכבישים מסוגים אחרים. לעיתים היא גם צדה ברשתה עקרבים צהובים ארסיים.

האלמנה השחורה טווה רשת דביקה של קורים וכאשר הטרף נלכד ברשת, היא יוצאת ממחבואה, בתחתית משפך הקורים שיצרה, ומשתקת אותו בארסה החזק. עד למות הטרף חולפות כעשר דקות ובכל הזמן הזה היא מחזיקה בו ולא מרפה. לאחר שהטרף מפסיק לנוע היא מזריקה לגופו את האנזימים שמעכלים אותו, ואת העיסה שאותה היא תמצוץ להנאתה ולאחר מכן תחזור אל פינתה החבויה בתחתית משפך הקורים.

מדוע זכה עכביש זה לשם הלא מחמיא אלמנה שחורה? זה משום שהנקבה טורפת את הזכר שהפרה אותה לאחר ההזדווגות. בהיותה גדולה וחזקה ממנו, היא תופסת אותו בכוח, מזריקה לגופו את ארסה ומשישותק - את האנזימים שבעזרתם תעכל אותו. האם היא נבדלת בכך מיתר העכבישים? מסתבר שלא! מרבית העכבישות אכן טורפות את הזכר שהפרה אותן לאחר ההזדווגות.

מסתבר כי מרבית החוקרים מסכימים כיום שהקניבליזם הוא תופעה קיימת ואפילו נפוצה בין בעלי חיים שונים. ככל הנראה משום שהקניבלים מרוויחים מטריפת קורבנותיהם ומקטינים את מספר המתחרים על השגתו. לקניבליזם עשויים להיות גם גורמים נוספים וכבר ציינו שנקבת גמל שלמה בכך שהיא אוכלת את ראשו של הזכר המזדווג עמה, גורמת להאצת זרימת הזרע ממנו אליה.

ששן חום.

ארס עוצמתי

 

ועתה לשאלת השאלות לגבנו – האם ארסה של האלמנה השחורה עשוי לגרום למוות של בני אדם. מבחינת הארס, ארסה של האלמנה השחורה מסתבר חזק במיוחד ועוצמתו עולה פי 15 על עוצמת ארסו של הנחש הארסי והמסוכן – העכסן. למרות זאת, מקרי המוות של בני אדם מהכשת האלמנה השחורה הם נדירים. הדבר מוסבר בכך שלמרות חוזק הארס כשלעצמו מדובר בסך הכול בעכביש קטן ממדים שכמות הארס שלו קטנה.

ובכל זאת, אין לזלזל בפגיעת ארס האלמנה. הזרקתו גורמת להתכווצות ממושכת של שרירי הגוף וכתוצאה לכאבים עזים ביותר. כל מי שחש את הכאב, בדרך כלל בלילה של התכווצות פתאומית של שריר ברגלו יודע את עצמת הכאב, וכאן אנחנו מדברים על התכווצות השרירים ברגליים, בידיים, בבטן ובכל מקום בו נמצאים שרירים.

אמנם, מספר מקרי הכשת האלמנה השחורה איננו מבוטל, אבל בסך הכל נדע שהעכביש נמנע בדרך כלל ממגע עם בעלי חיים גדולים והוא ינשוך רק כאשר יחוש בסכנה.

כאמור, בישראל נמנית האלמנה השחורה יחד עם עכביש הששן החום על שני מיני העכבישים היחידים המסוכנים לאדם. הם נמצאים בעיקר באזורים היבשים, אם כי לא רק, במדבר יהודה, בערבה, באזור ים המלח וכן בחלקים שונים של רמת הגולן.

נסיים בעדות שנלקחה מהאינטרנט על תושב הצפון שהוכש בצווארו על ידי אלמנה שחורה. "...הפרמדיקים שפינו את האיש לבית החולים סיפרו שמצבו הלך והתדרדר במהירות וכאשר הגיעו לבית החולים היה כבר צריך להנשים אותו...". הרופא המטפל סיפר כי, "השפעת ארס האלמנה השחורה מזכירה את פעולתו של גז העצבים. החומר גורם להתכווצות כל שרירי הגוף מה שגורם לכאב חד. "תחשבו" – הסביר הרופא – "שמתכווץ לכם שריר ברגל ולאלו כאבים זה גורם. אבל כאן מדובר בהתכווצות כל שרירי הגוף כולם”. כאמור, גם במקרה זה, הסתיים האירוע בכאבים בלבד.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?