הרחבה מהגיהינום

שמונה שנים לאחר שנחנכה עם שפע של דגלונים, קרוואן מהודר ואנשי מכירות מלוקקים, ההרחבה של מושב נחםהותירה מאחוריה עשרות משפחות מרוסקות כלכלית, פגועות נפשית וחסרות אמון ברשויות. “המדינה רימתה ונטשה אותי", מסכם אחד הרוכשים, “אם המינהל היה עושה את עבודתו הוא היה יכול למצוא פתרונות, אבל הוא בחר שלא לעשות כלום"

הציבור בישראל שומע חדשות לבקרים על מקרי התעללות קשים של בעלים בנשותיהם, הורים בילדיהם, תלמידים בחבריהם לכיתה ובעלי כלבים בכלביהם. ברוב המקרים נזעקים לטפל בכך רשויות החינוך, הרווחה או רשויות אכיפת החוק. אולם מי יטפל במקרה שבו רשות ממשלתית מתעללת במשך שנים ארוכות בקבוצה של אזרחים שומרי חוק, שכל חטאם הוא שרכשו בתום לב מגרשים בהרחבה של מושב וכתוצאה מכך מצאו את עצמם מטולטלים בסבך של החלטות שרירותיות שבסופם הם צונחים ממרום החלום על בית בכפר אל קרקע מציאות הזויה, כשהם מרוסקים כלכלית ונפשית.

שמונה שנים אחרי שנחנכה עם שפע של דגלונים, קרוואן מהודר ואנשי מכירות מלוקקים, ההרחבה של מושב נחם ראויה לשם הלא מחמיא "הרחבה מהגיהנום". בשטח ההרחבה שבו היו אמורים לצמוח בתים פרטיים לתפארת, ולהגשים את חלומם של עשרות משפחות, צמחו עד עכשיו רק טרסות בטון אפורות והרבה קוצים. הגורמים המעורבים בהשתלשלות הדברים, שהיו אמורים לסייע לאזרחי ישראל בהקמת בית חלומותיהם בכפר, לימדו את הציבור דבר אחר לגמרי - כיצד יכול להפוך תהליך רכישה תמים של מגרש בהרחבה של מושב למקור לעוגמת נפש, מפולת פיננסית, התרסקות חיי המשפחה ואובדן אמון ברשויות המדינה.

במהלך 12 השנים שחלפו מאז אישר מינהל מקרקעי ישראל את תכנית בנין הערים (תב"ע) ובתוכה ההרחבה במושב נחם, הוכיחו פקידי המינהל כי הם יודעים כיצד אפשר לעכב התקדמות של פרויקט בנייה בתואנות שונות ומשונות, אך הם לא יודעים כיצד לסייע לאזרח מן השורה שביקש לרכוש מגרש לבנייה. לאורך השנים שבהם עמדו פקידי המינהל מול רוכשי המגרשים בהרחבה הם הצטיינו בהתנהלות אטומה, שרירותית ומתנכרת, כשהם עומדים מהצד ומביטים על הרוכשים האומללים וחסרי הישע, בעוד מחירי הנדל"ן בישראל נוסקים לרקיע כתוצאה ממחירי הקרקע המאמירים, וזאת כתוצאה ישירה מאופן התנהלותם.

יוצאים להרחבה

בשנת 2003 אישר מינהל מקרקעי ישראל את פרויקט "הרחבה קהילתית" של מושב נחם, אותו יזמה ותכננה האגודה השיתופית החקלאית של המושב. באותו שלב היה אישור הפרויקט במסגרת החלטה 959 של מועצת מקרקעי ישראל.

במהלך 2006 התקשר מושב נחם עם חברת "מקורות שליטה" בראשותו של היזם רוני בן יהודה, במטרה לקדם את פרויקט ההרחבה. לצורך כך הוקמה חברת בת בשם "נופי יהודה" אשר החזיקה בזכויות השיווק של המגרשים בהרחבה והציעה לקהל הרחב לרכוש מגרשים בשטח של כחצי דונם עם אפשרות להקמת בית במחירים שהחלו מ1.1 מליון שקל לבית בשטח של 140 מ"ר. הפרויקט במושב נחם זכה לשם "אגדת יער" ומשך תשומת לב רבה ממשפרי דיור וזוגות צעירים כל המרחב המשתרע בין מודיעין לירושלים. למרבה הצער הסתבר שהסיפור שהיה מוסתר מאחורי השם "אגדת היער" היה רחוק מלהיות אגדה עם 'הפי-אנד.'

כידוע, חברת "מקורות שליטה" פעלה במספר הרחבות במטה יהודה ובהן ההרחבה במושבים צלפון, כפר אוריה, תרום ושכונת ההרחבה ביישוב שריגים. אך אופן הפעולה של החברה נתקל בקשיים בכל מתחם שבו פעלה. כך בהרחבה של מושב צלפון, עוכב פרויקט ההרחבה בגין תביעה של בני המקום כנגד ועד האגודה, וכך פרויקט ההרחבה של כפר אוריה, שם נתקלו הרוכשים בעיכוב רב בביצוע עבודות הפיתוח, וכך גם בהרחבה של מושב תרום, שם נאלצו הרוכשים לעתור לבית המשפט כדי לשחרר את עבודות הפיתוח במתחם.

יש לציין כי כבר בדיון בעתירה של רוכשי המגרשים במושב תרום, שדרשו להסיר את ההקפאה על מתחם ההרחבה ולאפשר להם לבנות את בתיהם, קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אהרון פרקש, כי המינהל הוא "רשות מנהלית המפעילה סמכויות שלטוניות ובתור שכזו יש לה חובה לנהוג לפי כללי המשפט הציבורי" והדגיש כי חובתו של המינהל "לנהוג בשוויון, בהגינות, בסבירות ובמידתיות" כלפי הציבור.

מוכרים מגרשים

הפעילות של חברת "מקורות שליטה" במושב נחם לא הייתה פטורה מהקשיים שהתגלו במושבים אחרים במטה יהודה. ועל כך נעמוד עוד בהמשך הכתבה, אך בינתיים אנו נמצאים בשנת ,2007 ובעיתונות מתפרסמות מודעות על פרויקט "אגדת יער". בעקבות המודעות מגיעים רבים אל משרדי חברת "נופי יהודה" שהוקמו במתחם ההרחבה בנחם ומתרשמים לטובה.

"גרנו במודיעין, היינו זוג צעיר עם שני ילדים וחיפשנו לשדרג את המגורים שלנו," מספר אייל חזן, ,46 "בנחם מצאנו הצעה לוילה על חצי דונם במחיר של דירת 5 חדרים במודיעין ב1.1- מליון שקל. באנו למשרד המכירות וראינו מולנו תכנית לבית בהיקף של 160 מ"ר עם תקרה גבוהה, פאטיו בכניסה והכנה לאח. המקום היה מרהיב, התלהבנו מאוד".

גם בני הזוג קובי ולינה קרודו מירושלים התלהבו. "היה בנחם קרוואן מאוד יפה של "מקורות שליטה" ובו אנשי מכירות. הם עשו יום מכירות והפנינג שלם והראו את החלקות ואת הדגמים. הבנו שהחברה קיבלה את הזכויות לשיווק החלקות במושב נחם ושההתחייבות שלנו כוללת שלושה הסכמים: הסכם פיתוח, הסכם בנייה והסכם ניהול. חלק גדול מאוד מהסכום היה דמי ניהול. היינו אמורים לשלם 1.49 מליון שקל תמורת חצי דונם ובית בשטח של 240 מ"ר".

הרוכשים הנלהבים התייעצו עם עורכי הדין שלהם ובדקו את עיסקת הרכישה במשרדי המינהל. אך בעיסקה לא נראה כל פגם. קובי קרדו הוא מנהל באגף הביטחון של מס הכנסה ומס מקרקעין ואישתו, לינה, עובדת במשרד ראש הממשלה בתחום של הנגשת מידע ממשלתי לציבור, למרות הבדיקות שהשניים עשו, העיסקה בשכונת ההרחבה בנחם נמצאה כשרה למהדרין. גם בדיקות שעשו רוכשים אחרים לא נמצא פגם בפרויקט.

הרוכשים המאושרים הזדרזו למכור את דירותיהם, לפדות את חסכונותיהם ולקחת הלוואות ומשכנתאות כדי לעמוד בדרישות התשלום של "נופי יהודה". לינה ויעקב קרודו הצטרפו לפרויקט ההרחבה בחודש דצמבר ,2007 והוציאו מכיסם 875 אלף שקל מהם: 368,412 שקל כדמי ניהול , 140,000 שקל עבור עלויות הפיתוח, ו- 366,489 שקל למינהל מקרקעי ישראל כדמי היוון.

בני הזוג חזן, מיהרו למכור את דירתם במודיעין ושילמו כ618,000- שקל בסך הכל מהם: 110,000 שקל כדמי ניהול, 140,000 שקל עבור עלויות פיתוח, ו368,000- שקל למינהל כדמי היוון.

כך עשו עוד עשרות משפחות, שבתום לב הפקידו את הכספים שנדרשו להפקיד בידי מי שראו בו בעל סמכות ובעל רשות למכור להם את בית החלומות שלהם.

עיכובים שונים

אך הדברים לא התנהלו כמצופה. ראשית עיכבו במינהל את אישור תכניות הפיתוח במתחם ההרחבה. פקידי המינהל סירבו לקבל את דרישת עלויות הפיתוח של מושב נחם ועיכבו את הצעת הפיתוח שמנגד. ההסכמה על דמי הפיתוח עיכבה את הפרויקט בכשנתיים תמימות.

לאחר מכן טענו במינהל כי הגיעו לידיהם "מכתבים אנונימיים" מהם עולה כי במהלך שיווק המגרשים בהרחבה של נחם שולמו "כספים אסורים" (תשלום לועד האגודה השיתופית כנגד ההמלצה לאישור רכישת המגרש) והתקיימה התנייה אסורה של "בנייה מרוכזת" (רכישת המגרשים בכפוף להתחייבות לבניית הבתים באמצעות היזם.) גם החקירה בנושא זה התמהמהה וכאשר הסתיימה בלא כלום, הסתבר כי עיכבה את הפרויקט בשנתיים נוספות. בעוד פקידי המינהל מעכבים את הפרויקט בטענות שונות,

החלו משפחות הרוכשים להיקלע לסחרור פיננסי ולאבד שליטה על מסלול חייהם. שנה רדפה שנה וככל שמצטברים העיכובים בפרויקט כך צומחים המשברים בקרב רוכשי המגרשים.

אייל חזן התגרש. על המשבר הזה הוא מספר: "אני חושב שלא הייתי מתגרש אם הדברים היו מסתדרים. זה אולי לא הייתה המצוקה היחידה שהזוגיות שלנו סבלה אבל זה בטח היה הגורם המרכזי לגירושים. התחלנו להבין מאוחר מדי. מכרנו את הדירה במודיעין ועברנו לגור בשכר דירה. מצאנו את עצמנו במצב שאין לנו למי לפנות, היזם זורק אותנו לאגודה והאגודה זורקת אותנו למינהל והמינהל מחזיר אותנו לאגודה. נותרנו בלי אנרגיות כשאנו משלמים גם משכנתא וגם שכר דירה וכך נכנסנו למשבר רציני". גם

קובי קרדו מכר דירה ומצא את עצמו משלם שכר דירה בעוד בית חלומותיו הולך ומתרחק. "מאותו רגע בנובמבר 2007 שחתמנו על ההסכם, החברה התריעה כי בעוד שלושה חודשים ממועד החתימה יש לשלם חצי מליון שקל למינהל. מכרתי דירה ועברנו לגור בשכר דירה. היינו אז זוג צעיר ללא ילדים, בינתיים נולדו לנו שלוש בנות. כל שנתיים שלוש אנו עוברים דירה, הילדים עוברים מסגרות, אנו משנים סדרי חיים. אני איבדתי בית והמזל שלי שהיה זה ההון העצמי שלי, אחרים איבדו הרבה יותר".

עליזה ורפי חג'ג' הם תושבי ירושלים. היא עובדת בעיריית ירושלים והוא משרת כשוטר במשמר הגבול. "עשינו בדיקה על היזם בפרויקט וראינו שהכל תקין. מכרנו דירה, שילמנו סכום כולל של 840 אלף שקל ועברנו לגור בשכר דירה. הילדים היו קטנים אך העיכובים הביא לכך שכל החלומות התנפצו. עברנו לילות מאוד קשים. אחרי שלושים שנות נישואין לקחנו שוב משכנתא. לפחות נשארנו בריאים ושלמים".

היזם פושט רגל

אחרי עיכוב של כארבע שנים בהתקדמות הפרויקט התברר כי יש סיבות נוספת לעיכוב. במהלך 2010 הגישו 35 רוכשים תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים ודרשו מבית המשפט לחייב את רמ"י להסיר את ההקפאה מההרחבה ולהנפיק שוברים לתשלום דמי ההיוון. בתחילת 2011 נתן בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין כדלקמן: "רשמתי לפניי את הודעת ב"כ הצדדים על כך שפרויקט ההרחבה של מושב נחם איננו מעוכב עוד, לאחר שבדיקות שעשה מינהל מקרקעי ישראל, הניחו את דעתו".

אך העיכובים נמשכו. ב2012- התברר שחברת "מקורות שליטה," שהיא חברת האם של "נופי יהודה," נמצאת בקשיים חמורים. בחודש יוני ,2012 התברר כי חברת נופי יהודה בע"מ נכנסה למצב של חדלות פירעון ולא תוכל להמשיך לנהל את הפרויקט ולמלא את התחייבויותיה כלפי הרוכשים. הרוכשים החלו לפנות אל הנאמן בדרישה לקבל חזרה את הכספים שהופקדו אצלו ובמקביל, בהיעדר חשבון נאמנות, לא יכלו הרוכשים להפקיד את כספי הנאמנות כפי שדרש מהם רמ"י.

במקביל פרסם "גלובס" כי פרקליטות המדינה בודקת את התנהלותו של יו"ר ועד האגודה השיתופית במושב נחם דאז, בני דוד, בשלושה נושאים: ההחלטה להעניק את מכרז ההרחבה לחברת "נופי יהודה," העובדה ש"מקורות שליטה" פרסמה מודעות מסחריות במקומון "תמורה," שהיה בבעלותו של בני דוד בעיר בית שמש ולסיום, העובדה ש"מקורות שליטה," העסיקה את בנו של בני דוד, ליאור, כמנהל השיווק של חברת "מקורות שליטה" .

בכתבה שהתפרסמה ב"גלובס," נטען ש"מקורות שליטה" העבירה תשלום לוועד האגודה בנחם, בסך 650 אלף דולר, כמקדמה על חשבון "הוצאות". מאוחר יותר הצהיר דוד, כי המקדמה הפכה להלוואה, "על חשבון הוצאות קודמות".

אם לא די בכך, התברר כי שבעה מחברי מושב נחם טוענים, כי הם זכאים לקבל מגרש בהרחבה. הם הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים וקיבלו ב2013- צו מניעה זמני האוסר על רמ"י להמשיך בהקצאת המגרשים ולאשר עסקאות לרוכשים.

במקביל, קיבלה מועצת המינהל שורה של החלטות חדשות בנוגע לשיווק מגרשים בהרחבות המושבים, והמינהל שהפך בינתיים לרשות המקרקעין, החל לדרוש מרוכשי המגרשים דרישות בכפוף להחלטות החדשות ובסכומים גבוהים בהרבה מהסכומים המקוריים שעליהם היה לשלם.

מרוסקים כלכלית

עשרות מבין רוכשי המגרשים בנחם ראו כי אין להם ברירה ופנו לעו"ד זיוה ארנסטי כדי שתייצג אותם במאבק על המגרשים שרכשו. הם פנו לבית המשפט וביקשו לצמצם את צו המניעה הזמני, באופן שיאפשר לשווק את המגרשים שאינם במחלוקת. בדיון שהתקיים בסוף 2014 בפני בית המשפט העליון

בשבתו כבית דין לערעורים נקבע כי צו המניעה הזמני שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, יבוטל ועל רמ"י להמשיך בהקצאת המגרשים והוצאת שומות לעותרים וליתר הרוכשים. אלא שהתברר כי ברמ"י סירבו לקבל את החלטת בית המשפט בטענות הנוגעות לתוקפו של הליך הערעור בנוגע להחלטות של מועצת מקרקעי ישראל. לאור זאת נאלצו הרוכשים להגיש עתירה בשנית.

בעתירה שהוגשה השבוע לבית המשפט העליון נדרשת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להנפיק לרוכשים את השומות עבור המגרשים ולחתום עימם על הסכמי פיתוח. בעתירה נטען כי למרות הזמן הרב שחלף, מעלה רמ"י דרישות חדשות שיחולו על הפרויקט, דרישות אשר לא היו קיימות בשנת ,2003 מועד אישור תוכנית ההרחבה של המושב.

עו"ד זיוה ארנסטי מפרטת בעתירה את הסאגה בת שמונה שנים, במהלכה מצאו עצמן רוכשי המגרשים בהתרסקות כלכלית ובריאותית בעוד רשות מקרקעי ישראל עומדת מנגד ומערימה שוב ושוב קשיים, תוך טרפוד של פרויקט ההרחבה במושב. כתוצאה מכך לאחר השקעה כוללת של כ30- מליון שקל, מתוכם כ21- מליון שקל ששולמו ל"נופי יהודה" הנמצאת בפירוק, עדיין לא נבנה ולו בית אחד במסגרת הפרויקט.

התנהלות מחפירה

"המינהל הפקיר את הרוכשים," אומר קובי קרודו, "יש פה משרד ממשלתי שמתנהל באופן מחפיר. לא היה עם מי לדבר. כמה זמן לקח להם להביא שמאי? כל תהליך הביא עוד מכשול, כל דבר קטן גרם לעוד עיכוב של שנה ושנתיים, ובינתיים אנשים קורסים".

אחד מרוכשי המגרשים משמש כסמנכ"ל באחת מחברות התקשורת הגדולות בישראל. "העובדה היא שהמינהל נמנע מלבצע את תפקידו. היו בפרויקט הזה אבסורדים שבהם אנשים נאלצו לשלם דמי פיתוח לפני שהם קיבלו את הזכות על המגרש. עברנו שנים מאוד מתסכלות. למרות שכל החסמים הוסרו עדיין המינהל מסרב לתת את האישורים הנדרשים ונוקט בסחבת. המינהל התברר כגוף שלא מתפקד והציון שאני נותן לו הוא פחות מנכשל".

בני זוג, שאחד מהם הוא בן מושב מחסיה שביקש לחזור ולהתגורר באזור הולדתו, אומרים: "שילמנו סכום כולל של 850 אלף שקל. לא מכרנו דירה כי לא הייתה לנו אז דירה למכור. השקענו את כל החסכונות שלנו והיום, גם אם נקבל את הקרקע נצטרך לקחת משכנתא של מליון שקל כדי לבנות בית. האשמים בהתרסקות של החלום שלנו הם ועד האגודה שלקח בחוסר אחריות יזם בעייתי ולא אמין, האשם השני הוא היזם שלא בדק את הדברים לפני שמכר מגרשים ובתים, והאשם השלישי הוא המינהל, שיכול היה לפתור את הבעיה בתחילתה אך העדיף לעשות שרירים ולעכב את הפרויקט עוד ועוד".

אחריות המינהל

עו"ד ארנסטי מותחת בעתירה ביקורת חריפה ביותר על אופן ההתנהלות של רשות מקרקעי ישראל. לדבריה, בתחילת 2015 טענו ברמ"י כי הם מבקשים מהאגודה השיתופית בנחם להעביר רשימת מומלצים, זאת בעוד ועד האגודה טוען כי רשימה כזו הועברה לרמ"י בעבר כמה וכמה פעמים ומצהיר כי הוא משפה את רמ"י לכל בעיה שתתגלה בעתיד בנושע להקצאת המגרשים בהרחבה.

לטענת ארנסטי כבר ב2013- הצהירה רמ"י כי חסרים מסמכים להקצאה של שלושה מגרשים בלבד בהרחבה. "האם זה סביר, שהמשיבה 1 (רשות מקרקעי ישראל) שהינה רשות מנהלית, תקפיא הרחבה שלמה, 61 מגרשים, בגלל שחסרים לה מסמכים הקשורים ל- 3 מגרשים!!?”.

בנוסף, מעלה ארנסטי בעתירה טענה כי לכאורה, גורמים ברמ"י מסכלים באופן מכוון ושיטתי את ההרחבה, שאחרת לא ניתן למצוא הסבר סביר אחר להתנהלותה.

לאור זאת, טוענים רוכשי המגרשים כי פעולותיה של רמ"י עומדות בסתירה מוחלטת לחובתה ולתפקידה כפי שנקבעה בסעיף 1א' לחוק רשות מקרקעי ישראל, ואינן עולות בקנה אחד עם טובת הציבור. אופן ההתנהלות של רמ"י "מהווה ניצול לרעה של הסמכויות הבלתי מוגבלות שניתנו בידה, ומתוך רצון לחזק את הריכוזיות תחת מניעתה...נגועה בחוסר סבירות קיצוני, ולפיכך לוקה גם בחוסר מידתיות," נטען בעתירה, ובנוסף עמדת הרשות לא עונה על הצורך "לשקול שיקולים עניינים תוך לקיחה בחשבון של העובדה כי 64 משפחות יושבות על הגדר כבר כ8- שנים וכי יש לנסות ולצמצם, ככל שניתן, את הנזקים שנגרמו להם עד כה, ולא להכביד אלא למצוא פתרונות".

כיום העותרים מבקשים מבית המשפט להורות לרמ"י לאשר את העסקאות של העותרים, להנפיק שומות באשר לגובה דמי ההיוון עבור המגרשים שאת זכויותיהם רכשו, ולהחריג את רוכשי המגרשים מהחלטת הנהלה 3252 ו- ,3212 באופן שכל מי שהומלץ על ידי ועד האגודה השיתופית נחם והפקיד את הכספים עבור הוצאות הפיתוח, בחשבון הנאמנות של כונס הנכסים, יהיה זכאי לקבלת השומה לתשלום דמי ההיוון עבור המגרש במחירים הנכונים למועד הרכישה. כמו כן, מתבקשת רמ"י לחדש את הסכמי הפיתוח למשך 36 חודשים.

רומו וננטשו

הפרשה של פרויקט ההרחבות שבהן הייתה מעורבת חברת "מקורות שליטה" והחברות הבנות שלה מעוררת שאלות רבות על אופן ההתנהלות של רשות המקרקעין ועל ההגנה שהיא מספקת לאזרחי המדינה.

בכל הפרויקטים שמוזכרים בכתבה זו, אשר התנהלו ברחבי מטה יהודה, ראתה רשות המקרקעין כיצד מאות רוכשי מגרשים משלמים את מיטב כספם לחברה יזמית וזאת כאשר היא מכירה היטב את הפרויקטים ונתנה את אישורה לשיווק המגרשים.

בכל המקרים בחרו פקידי המינהל (שהפך לרשות המקרקעין) לעצום את עינם בשלבים הראשונים של השיווק ולנקוט פעולות בדיעבד שעיקרן עיכוב בפיתוח המגרשים ובמסירת הבעלות לידי הרוכשים, תוך שהם גורמים להם עוגמת נפש רבה, הוצאות כספיות לא מתוכננות ונזק ממשי להם ולילדיהם.

נשאלת השאלה, אם וכאשר מתגלית בעיה בשיווק של פרויקט הרחבה, מדוע המינהל אינו בוחר להגן על הרוכשים. הרי רשות המקרקעין היא הריבון על הקרקע, מדוע היא לא בוחרת בפעולה אקטיבית במטרה להגן על רוכשים תמימים? לדוגמא, אם עולה החשד לפעילות לא תקינה בהרחבה של מושב כלשהו, מדוע לא יבחר המינהל להפקיע את המגרשים בהרחבה, להתנהל ישירות מול הרוכשים במטרה למסור לידיהם את המגרשים ובמקביל למצות את הדין אם מי שנחשדים בפעולות לא תקינות?

"כמעט כל מי שחתם על חוזה הרכישה היה מלווה בעו"ד," מספרת עליזה חג'ג,' "אפילו הם לא עלו על הבעיה בפרויקט, הגוף הראשון שהוא לא בסדר הוא המינהל, הוא היה צריך לפנות למשפחות הרוכשים ולהתריע בפניהם".

"רשות המקרקעין היא גוף שאמור לקדם בנייה, אך למרות שיש בידו החלטות של בית משפט הפקיד מעדיף להערים עוד קשיים," אומר רוכש אחר. אייל חזן, שהתגרש במהלך השנים ונישא בשנית, אומר: "רכישת המגרש בנחם גרמה למשבר רציני בחיי, לפירוק המשפחה, ולכך שאני עד היום לא מצליח להתאושש כלכלית. כל הכסף שנותר אחרי מכירת הדירה הלך. בגיל ,35 חזרנו לנקודת ההתחלה עם אפס רכוש ואפס חסכונות. לי לפחות יש מגרש על שמי, יש כאלה רוכשים שאפילו את זה אין להם. הדבר הכי בסיסי שהמינהל צריך לעשות זה לשחרר את השוברים לתשלום דמי ההיוון כדי שנוכל להתחיל בעבודות הפיתוח".

"המדינה רימתה אותי ונטשה אותי," מסכם היום אחד מהרוכשים, "אם המינהל היה עושה את עבודתו הוא היה יכול למצוא פתרונות אבל הוא בחר שלא לעשות כלום".