דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 23 באוקטובר 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

הר הבית בא אל אליכם

לראשונה בתולדות החפירות הארכיאולוגיות בישראל – כל אחד ואחת יכולים לקחת חלק חשיפת ממצאים ארכיאולוגיים נדירים מחפירות שנעשו בהר הבית

תלמידה עם אחד מהמטבעות העתיקים שהתגלו בפעולת הסינון

פרויט סינון עפר מאתר הר הבית, המכיל ממצאים נדירים מתקופת בית ראשון, מחדש את פעילותו, אך הפעם עבודת הסינון יוצאת מירושלים ומגיעה לקהילות ומוסדות ברחבי הארץ.

במיזם הארכיאולוגי מסונן עפר, שנחפר באופן לא חוקי על ידי התנועה האיסלאמית בשנת 1999, בדרום מזרח ההר, מצפון למבנה התת קרקעי של "אורוות שלמה". מאות טונות של עפר רווי בממצאים ארכיאולוגיים הוצאו מהר הבית ונשפכו בנחל קדרון הסמוך.

בשנת 2004 הקימו הארכיאולוגים ד"ר גבריאל ברקאי (אשר קיבל השנה את אות יקיר ירושלים), ויצחק דבירה (צויג) מאוניברסיטת בר-אילן את פרויקט סינון העפר, במטרה להציל ממצאים עתיקים הטמונים בו ולשפוך אור נוסף על ההיסטוריה של הר הבית. במסגרת עבודות הסינון התגלו עד היום כחצי מיליון ממצאים שזמנם מהתקופות הפרהיסטוריות ועד ימינו, ובעיקר למן ימי הבית הראשון ואילך.

 

סינון ולא חפירה

 

מאחר ומדובר בפעילות סינון ולא בחפירה, ניתן לשתף קהלים גדולים בעבודת ההצלה של הממצאים הארכאולוגים. עד כה השתתפו בסינון יותר מ-200 אלף איש, מספר חסר תקדים במחקר הארכיאולוגי בישראל ובעולם כולו.

אופן הפעולה של ניידת הסינון הוא באמצעות העברת העפר בתוך שקים גדולים (באלות) על גבי משאית אל אתר הקהילה. שם מותקנת ערכה הכוללת עמדות סינון וצנרת מים. עשרות משתתפים, ילדים ובוגרים, מסננים בכל סבב פעילות הנמשך כשעה וחצי עד שעתיים וכולל מצגת חינוכית על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של הר הבית.

בסינון שהתקיים לאחרונה בפתח תקווה מצאו התלמידים מצאו שלל ממצאים, וביניהם מטבע מהתקופה הצלבנית, מטבע משלהי ימי הבית השני, שבר צלמית מימי הבית הראשון, רגל של חפץ מעוצב עשוי חרס (אולי כלי פולחני) מימי הבית הראשון, נר שמן מהתקופה הרומית המאוחרת, פסיפסי קיר מוזהבים מכיפת הסלע וממצאים רבים נוספים.

"יש לנו כוונה להגיע לכל המגזרים בארץ, יהודים, נוצרים מוסלמיים. ההיסטוריה של הר הבית מראה כי ההר היה מרכז פעילות חשוב לכל הדתות המונותאיסטיות לאורך שלושת אלפים שנה", אומר דבירה, "בהקשר זה עשינו הפוך מהאימרה הידועה ואנו דווקא מביאים את הר הבית אל התלמידים”.

רשות העתיקות כבר הביעה עניין ותמיכה בפרויקט ורצון לשתף פעולה במסגרת פעילותה החינוכית עם בתי הספר. מנהלי הפרויקט מקווים שמשרד החינוך או משרד ממשלתי אחר יסייעו בסבסוד הפעילות על מנת לאפשר את קיומה בבתי ספר בכל רחבי הארץ.

 

המטבע היהודי הראשון

 

מנהלי הפרויקט חשפו לאחרונה את אחד מסוגי הממצאים החשובים שהתגלו במסגרת פעולת הסינון: קבוצת מטבעות, מהראשונים שהוטבעו בירושלים ועל ידי יהודים בכלל. מדובר במטבעות מימי שיבת ציון – תקופת שלטון האימפריה הפרסית, שהוטבעו בסוף המאה הרביעית לפנה"ס.

בתקופה זו הייתה ירושלים בירתה של פחוות יהֻד שהיתה רשות ממשל עצמאית באימפריה הפרסית. מטבעות אלו משקפים את תחילת המעבר בארץ ישראל מסחר חליפין באמצעות סחורות ומתכות יקרות (בצעי כסף וזהב שנשקלו במאזניים), אל מסחר באמצעות מטבע עובר לסוחר בפיקוח השלטון. שלא כמו היום, ערכם המסחרי של המטבעות העתיקים היה שווה למשקל המתכת ששימשה להטבעתם. עם זאת, בדומה להיום, הדגם על המטבע העיד על כך שהמטבע נטבע תחת פיקוח השלטון.

מטבעות אלו עשויים כסף והינם זעירים (כ-7 מ"מ קוטר). הם עוצבו בעקבות המטבע שהיה הנפוץ בעולם העתיק בתקופה זו – האובול האתונאי. הירושלמים העתיקו את סמל התנשמת, אך שינו את הכיתוב – מהאותיות היווניות "ΑΘΕ" המסמלות את שמה של העיר אתונה, לאותיות "יהד" בכתב העברי העתיק, שפירושן פחוות יהֻד. במטבע השקל החדש שהוטבע על ידי בנק ישראל והמהווה את יחידת הבסיס לשיטה המוניטרית הישראלית מופיעות שלוש האותיות "יהד" בכתב העברי העתיק כפי שהן מופיעות במטבעות יהֻד.

שלשה מטבעות יהֻד נתגלו בפרויקט הסינון. שניים נוספים, שנמצאו שחוקים, כנראה ששייכים גם הם לטיפוס זה. בכל אתרי ירושלים הקדומה פורסמו עד עתה רק חמישה מטבעות מטיפוס זה.

פרויקט סינון העפר מהר הבית מתקיים בחסותו האקדמית של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, וממומן על ידי קרנות פילנתרופיות ותורמים פרטים באמצעות הקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל.

 

מטבעות 'יהד' שנתגלו בסינון העפר (צד הפנים) ובהם נראית התנשמת וליד הכיתוב בכתב העברי הקדום יהֻד. (צילום: יצחק דבירה).

 

 

 

 

 

 


 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?